Page 416 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 416
384׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
מהתורה .לדיון במונחים "מפי השמועה" ו"מדברי סופרים" בהלכה זו ,ראו הנשקה,
תפיסה ,עמ' 138־ .140לדיון במונחים באופן כללי ,ראו קאפח ,סוף כרך כג ,ספר
משפטים; רבינוביץ ,עיונים ,עמ' קיג־קלח.
. 71הפסוק ,העוסק בטהרה למקדש ,מאפשר לנו לבסס ברמז את תקנת חכמים לא כפשוטו
של מקראָּ" :כל ָּד ָבר ֲאֶׁשר ָיבֹא ָב ֵאׁש – ַּת ֲע ִבירּו ָב ֵאׁש [לנקותו מגיעולי גויים ,ולא
מטומאה ,שהרי אין האש מסירה טומאה] ְו ָט ֵהר [בטבילה מגיעולי גויים]ַ ,אְך ְּב ֵמי ִנ ָּדה
ִי ְת ַחָּטא [וכאן זה כבר למקדש]; ְו ֹכל ֲאֶׁשר ֹלא ָיבֹא ָּב ֵאׁש – ַּת ֲע ִבירּו ַבָּמ ִים".
. 72לפירוש הפסוקים ,ראו נעם ,תעבירו באש ,ובמיוחד מסקנתה בעמ' ,10הערה .36והיא
כדברי התלמוד הירושלמי עבודה זרה ה,טו" :שאלון לרבי ירמיה ,אמר :צריך להטביל,
לפי שיצאו מטומאת הנכרי ונכנסו לקדושת ישראל" .ליסודה של טבילת כלים בטומאה
המיוחסת לגויים ,ראו אלון ,טומאת נכרים ,עמ' ,142ובמיוחד בעמ' .156
.73כאן מדובר במשמעות אחת של המונח "קדושה" .ויש עוד משמעויות למונח זה אצל
חכמים ,כגון קידוש אישה ,שבהם אפשר שהקידוש נקבע על ידי מעשה בלא זיקה
לכוונה ,אך אין כאן המקום להאריך בהם .מכל מקום ,גם אז הקביעות הם נומינליסטיות.
. 74בנוסח הרמב"ם במשנה סוכה ה,א " ְשאּו ָבה" .ופירש על אתר" :בית השאובה ,שם
המקום שהיו מתקינים לשמחה ולזמר וקראוהו בשם זה כמו שנ' ושאבתם מים בששון
וכו'" .על המונח מים ראו לעיל בכותרת "המונח מי הדעות".
.75ראו טברסקי ,מבוא למשנה תורה ,עמ' ,315הערה .167השמחה נזכרת הרבה פעמים
במשנה תורה כדרך בעבודת ה' :הנבואה אינה באה אלא מתוך שמחה (יסודי התורה
ז,ד) ,יש לעבוד את ה' בשמחה (תלמוד תורה ג,יג; שלוש פעמים בתשובה ט,א) ,לברך
על הטובה בשמחה (ברכות י,ג) ,שמחת החג (שביתת יום טוב ו,יז־יח) .בהלכה כ,
הרמב"ם מדגישְּ" :כֶׁש ָא ָדם אֹו ֵכל ְוׁשֹו ֶתה ְוָׂש ֵמ ַח ָּבֶר ֶגלֹ ,לא ִיָּמֵׁשְך ַּב ַּי ִין ּו ַבׂ ְּשחֹוק ּו ְב ַקּלּות
רֹאׁש ְויֹא ַמר ֶׁשָּכל ֶׁשּיֹו ִסיף ָּב ֶזה ַיְרֶּבה ַּבִּמ ְצָוה; ֶׁש ַהׁ ִּש ְכרּות ְו ַהׂ ְּשחֹוק ַהְרֵּבה ְו ַקּלּות ָהרֹאׁש
ֵאי ָנּה ִׂש ְמ ָחה ֶאָּלא הֹו ֵללּות ְו ִס ְכלּותְ ,וֹלא ִנ ְצ ַטִּוינּו ַעל ַההֹו ֵללּות ְו ַה ִּס ְכלּות ֶאָּלא ַעל ַהׂ ִּש ְמ ָחה
ֶׁש ֵּיׁש ָּבּה ֲעבֹו ַדת יֹו ֵצר ַהּכֹלֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַּ " :ת ַחת ֲאֶׁשר ֹלא ָע ַב ְד ָּת ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך ְּבִׂש ְמ ָחה ּו ְבטּוב
ֵל ָבב" (דברים כח,מז) – ָהא ָל ַמ ְד ָּת ֶׁש ָה ֲעבֹו ָדה ְּבִׂש ְמ ָחה" .ובהלכה כד ,הוא אומרְ" :ו ָאסּור
ְל ָא ָדם ֶׁש ְּיעֹוֵרר ַעל ֵמתֹו קֹ ֶדם ָלֶר ֶגל ְׁשלִׁשים יֹוםְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ָיבֹוא ָהֶר ֶגל ְוהּוא ֶנ ֱע ָצב ְו ִלּבֹו ּדֹו ֵאג
ִמ ִּז ְכרֹון ַהַּצ ַער; ֶאָּלא ָי ִסיר ַה ְּד ָא ָגה ִמִּלּבֹוִ ,וי ַכֵּון ַּד ְעּתֹו ְלִׂש ְמ ָחה" .ואעסוק בעניין זה גם ביחס
הטהרה למוות ,להלן פרק .8
במורה הנבוכים באה השמחה בהכרה הגדולה של עבודת ה' ,מו"נ :ב,כט" :14כי
האמונה בה' והשמחה באמונה הזאת הם מצבים שלא ייתכן שייעלמו ולעולם לא ישתנו
עבור כל מי שהשיג אותם"; ב,מג" :5שהאומה בתחילת מצבה הייתה בנועם ה' ,והוא
שהנהיגּה והדריכּה ,והיא שמחה בציות לה'" .אזכורים רבים באים במו"נ ג,נא ,בעבודה
הראויה למשיגי האמיתות :פסקה ,10על משה" :מגודל שמחתו במה שהשיג 'לחם לא
אכל ומים לא שתה'"; פסקה " :19אבל שאדם יזכה להשיג את האמיתות ולשמוח במה
שהשיג"; פסקה " :24בעת שמחשבת האדם והשגתו את ה' יתעלה בדרכים האמיתיות,
ושמחתו במה שהשיג ,הופכות שלמות"; פסקה " :28ככל שייחלשו כוחות הגוף ותדעך
אש התאוות ,יתחזק השכל ויתפשטו אורותיו ותזדכך השגתו וישמח במה שהשיג ,עד
שכאשר השלם יבוא בימים ויקרבו ימיו למות תרבה אותה השגה מאוד ,ויגדלו השמחה
באותה השגה והחשק במושג ,עד שתיפרד אז הנפש מן הגוף בעת אותו עונג".
