Page 412 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 412

‫‪ 380‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫ואין ָעֶול‪ ,‬צדיק וישר הוא]' אלא שאיננו יודעים כיצד הוא הדין"; שם ג‪,‬כד‪ 2‬לעניין‬
‫ההדגשה שכל מה שקורה לאדם נעשה בצדק‪" :‬היסוד הדתי המנוגד לדעה זו‪ ,‬הוא [פגע‬
‫מבלי חטא שקדם]‪ ,‬הוא דבריו יתעלה ' ֵאל אמונה ואין ָעֶול' )דברים לב‪,‬ד(‪ .‬גם לא כל‬
‫החכמים מחזיקים בדעה המונית זו"‪ .‬וראויה מאוד בעניין זה ההקבלה בין "אל אמונה"‬
‫לבין "ה' אלהים אמת" ביסודי התורה א‪,‬ד‪" :‬הּוא ֶׁש ַהָּנ ִביא אֹו ֵמר‪ַ" :‬וה' ֱאֹל ִהים ֱא ֶמת"‬

                          ‫(ירמיהו י‪,‬י) – הּוא ְל ַבּדֹו ָה ֱא ֶמת‪ְ ,‬ו ֵאין ְל ַא ֵחר ֱא ֶמת ַּכ ֲא ִמּתֹו"‪.‬‬
‫‪ .	40‬בעבודת הדוקטורט עמדתי על כל היקרויותיו של מונח זה במורה הנבוכים‪ ,‬תוך כדי‬
‫העמידה גם על תרגומיהם של אבן־תיבון‪ ,‬שורץ וקאפח (שלדעתי איש מהם לא תרגם את‬

 ‫המושג בעקיבות מוחלטת)‪ ,‬ועל משמעויותיו‪ .‬כאן אני מביא רק את ההיקרויות עצמן‪:‬‬
‫•	 הרמבם מציין את הקשיים העומדים לפני לימוד העניינים האלוהיים‬
‫(=מטפיזיקה)‪" :‬הסיבה הראשונה היא קושי הדבר בפני עצמו‪ ,‬ודקותו ("ולטפה")‬
‫ועומקו" (א‪,‬לד‪ ;)2‬בביאור הנהגת ה' הרחומה‪" :‬כשמושגת עדינות ("לטף")‬
‫הנהגתו בהתהוות העובר" (א‪,‬נד‪ ;)7‬על מחשבה וניהול מחוכם של העצמים‬
‫האסטרונומיים (שים לב למילה תחבולה הצמודה לה)‪( :‬ב‪,‬כד‪ ;)9‬בטעם מצוות‬
‫הקרבנות‪" :‬בכך שישווה את עיונו במה שהמשלנו לעיונו בדברים הנעשים‬

                                   ‫בתחבולה ובאומנות ("ולטף") מתוחכמת"‪.‬‬
‫	• בפרק ג‪,‬לב מספר רב של היקרויות המושג‪ ,‬פסקה אחר פסקה‪( ,‬לכן בשם הפרק‬
‫מצוין גם מספר הפסקה)‪ :‬בפסקה הראשונה‪" :‬אם תתבונן במעשים האלוהיים‪,‬‬
‫כלומר במעשים הטבעיים‪ ,‬יתבררו לך מהם תחכומו ("תלטף") של האלוה‬
‫וחכמתו בבריאת בעלי החיים ובהדרגת תנועות האברים ומיקומם זה ליד זה‪ .‬וכן‬
‫יתבארו לך חכמתו ותחכומו ("ותלטפה") בהדרגת מצבי הפרט בכללותו‪ ,‬מצב‬

                                                                ‫אחר מצב"‪.‬‬
‫•	 בביאור תמסורת מערכת העצבים‪ ,‬בפסקה ‪ 2‬בפרק‪ ,‬ההופכת מעדינה לקשה‬
‫יותר‪" :‬התחכם ("תלטף") בכך שהעצב יסתעף לסיבים"; ובהנהגת ה' הרכה‪,‬‬
‫שהרך הנולד ניזון תחילה במזון רך בפסקה ‪" :3‬וכך התחכם ("תלטף") האלוה‬
‫בכל אחד מפרטי בעלי החיים היונקים"‪ .‬בפסקה ‪ :4‬חוכמתו של ה'‪ ,‬שהמעבר‬
‫לחוק חדש יהיה הדרגתי‪ ,‬כי אילו היה המעבר חד‪ ,‬העם לא היה מקבל את החוק‪:‬‬
‫"חכמתו יתעלה ותחכומו ("ותלטפה") הניכר בכלל ברואיו"; בפסקה ‪ :6‬בהנהגת‬
‫ה' בתחכום ("אלתלטף") עד לביטול עבודה זרה‪" :‬באותו תחכום ("אלתלטף")‬
‫אלוהי הושג שנמחה זכר עבודה זרה"; בפסקה ‪ :8‬גם סיבובם של בני ישראל‬
‫במדבר היה מחוכמת ה'‪ ,‬כדי להעניק להם אומץ לקראת מה שנכון להם‪" :‬וכמו‬
‫שהתחכם ("תלטף") האלוה להסב אותם במדבר עד שיאזרו נפשותיהם אומץ ";‬
‫ובאמירה שמצוות הקורבנות באו מתוך חוכמת ה'‪ ,‬והן אמצעי ("כוונה שנייה")‬
‫למטרה ("כוונה ראשונה")‪ ,‬שהיא הכרת ה'‪ ,‬הדעה‪" :‬כך נאמרה קבוצת מצוות זו‬

              ‫בתחכום ("בלטף") אלוהי כך שיישארו עם מין העבודה המורגל"‪.‬‬
‫	• פרק אחד לאחר מכן‪ ,‬בפרק לג‪ ,‬מסביר הרמב"ם כי מצוות רבות באו כדי להרחיק‬
‫את העם מן התשוקות וההפקרות וללמד אותם להתאפק‪ ,‬כדי להטות את המחשבה‬
‫מלהיטות ותאווה‪ .‬לשון אחר‪ ,‬מצוות רבות אינן אלא פרקטיקות לעיצוב נפש‬
‫האדם לקראת מטרתה הגדולה‪ :‬הכרת ה'‪ .‬וכה לשונו‪" :‬לכן התחכם ("תלטף")‬

           ‫האלוה‪ ,‬יתהדר שמו‪ ,‬לצוותנו במצוות השוללות את התכלית הזאת"‪.‬‬
   407   408   409   410   411   412   413   414   415   416   417