Page 408 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 408
376׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
בעניין זה ,אך אינם עניין לכאן .סילמן ,קול גדול ,עמ' 81־ ,84מציג את תפיסת השלימות
של הרמב"ם בחיבור וגישתו השלמותית בתפיסת המצוות שלא ישתנו לעולם ועד,
לעומת התהליך של הגישה ההשתלמותית.
. 29שגגות יב,ב ;2יג,א ;3טו,א .וראו תנאי היסוד להקמת סנהדרין קטנה לדון דיני נפשות:
"ָּכל ִעיר ֶׁש ֵאין ָּבּה ְׁש ֵני ֲח ָכ ִמים ְּגדֹו ִליםֶ ,א ָחד ָראּוי ְל ַלֵּמד ּו ְלהֹורֹות ְּב ָכל ַהּתֹוָרה ֻּכָּלּה ְו ֶא ָחד
יֹו ֵד ַע ִלְׁש ֹמ ַע ְויֹו ֵד ַע ִלְׁש ֹאל ּו ְל ָהִׁשיב – ֵאין מֹוִׁשי ִבין ָּבּה ַס ְנ ֶה ְדִריַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש ָּבּה ֲא ָל ִפים
ִמ ִּיְׂשָר ֵאל" (סנהדרין א,ה).
.30ראו למשל :מו"נ ב,ו" :6מן הטוענים שהם חכמי ישראל [ ;"]...אגרת תחיית המתים,
עמ' עא (מהדורת קאפח)" :כאשר מצאנו אחד המדמים שהוא חכם ושהוא מחכמי
ישראל באמת ,ושהוא יודע דרך הלכה ויישא וייתן במלחמתה של תורה מנעוריו לפי
דמיונו ,והוא מסופק האם ה' בעל גוף בעל עין ויד ורגל ומעיים כפי שנאמר במקראות,
או שאינו גוף" ,ובסוף העמוד שם" :והם מדמים שהם חכמי ישראל ,והם היותר סכלים
בבני אדם ,ויותר תועים מן הבהמות ,וכבר נתמלאו מוחותיהם פלאות והזיות ודמיונות
נפסדות כנערים וכנשים".
הערות לפרק :2אופיו ההכרתי של מושג הטומאה
סילמן ,ללכת ,ובייחוד ב"נספח :הפרדיגמה הריאליסטית והפרדיגמה הנומינליסטית", .1
עמ' 375־ ;412סילמן ,ניתוח פילוסופי ,עמ' ;xiii – viiiסילמן ,מצוות ,משתמש
במונחים "המגמה הציוויית" ו"המגמה הישותית" .וראו שם ,במיוחד בעמ' ( 198קצח), . 2
הערה ,45בעניין פסיקת הרמב"ם שלא יברכו הנשים על קיום מצוות שלא נצטוו בהן, . 3
בהתאם ל"מגמה הציוויית" ,שהיא הנומינליסטית; סילמן ,היקבעויות ,במיוחד עמ' 251
(רנא) .קלנר ,משמעות מוסרית ,עמ' ,216מציג את השתקפות שתי הגישות גם בפרשנות
המקרא המודרנית .ראו הלברטל ,ספק עמ' 29־ .224 ;30על גישתו ראו רובינשטיין, .4
נונמיליזם; לורברבוים ,ריאליזם.
קלנר ,תורה ,עמ' ,96המסיים את דיונו במילים" :יוצא שמספר רב של מצוות (כל מצווה
הקשורה למקדש ,לכהונה ,לטומאה ולטהרה) משקף אך ורק את 'הכוונה השנייה'
(=האמצעי) של התורה ,ולא את עיקר כוונת התורה (=המטרה)".
קלנר ,תורה ,עמ' ,96המסיק" :כל ה'חוקים' גם נצטוו אך ורק בהתאם למציאות
היסטורית ספציפית ומסוימת ,מציאות שיכלה להיות אחרת" .והוא מסכם" :התורה
אוסרת על לבישת שעטנז אך ורק מאחר וכוהני עבודה זרה בזמנו של משה רבנו דווקא
לבשו שעטנז" (מו"נ ג,לז.)13
לדעתי ,ראוי לחדד את הדבר :אפשר שהמציאות הייתה יכולה להיות אחרת ,אך העובדה
שהמציאות התפתחה בצורה מסוימת ,ולרמב"ם ההתפתחות הטבעית היא השגחת ה',
חושפת שורשים חברתיים יסודיים או תפיסות יסודיות של יחס לעולם ,שימצאו להן תמיד
מבע מעשי ,אלא שבזמן מסוים המבע שלהן היה בדרך אחת ובזמן אחר בדרך אחרת.
ואכן ,כך למשל ר' בחיי מציג את הטומאה בספר כד הקמח (ראש השנה א; עמ' שעא
במהדורת ח"ד שעוועל ,ירושלים תש"ל)" :כשם שהגוף יש לו בריאות וחולי כן הנפש
יש לה בריאות וחולי .בריאותה המעשים הטובים וחלייה הוא הפכה [ .]...וכשם שחלי
הגוף אינו מתרפא כי אם בהפכו כן חלי הנפש החוטאת אינו מתרפא אלא בהפכו [.]...
