Page 403 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 403
371
הערות
הערות לפרק המבוא
המילה "טהרה" מנוקדת במקרא ָט ֳהָרה (ומבוטאת tohoraאו ,)tahoraובלשון חכמים . 1
ַט ֲהָרה או ַט ְהָרה (למשל בכ"י קאופמן על המשנה) ,וצורת הרבים היא ָט ֳהרֹות או ְט ָהרֹות,
בהתאמה .ראו האקדמיה ללשון העברית (ישיבת המליאה קפט ,באתר האינטרנט .2
של האקדמיה) .הריבוי של ֻט ְמ ָאה היא ֻט ְמאֹות ,ובכ"י קאופמן ְט ָמאֹות (כמו ְט ָהרֹות), .3
222v.htm־ ,http://kaufmann.mtak.hu/en/ms50/ms50ונראה שכך גרס
גם הרמב"ם .ראו רמב"ם ,מהדורה מבוארת ,מפעל משנה תורה ,הקדמה ,עמ' כג ,על . 4
הניקוד (עמודה שנייה ,סוף פסקה ראשונה) .וראו צורבל ,לשון הרמב"ם .לשורש טמ"א, .5
ראו שם ,עמ' 167־ ,177גזרת ל"א ,הערה 4והערה .9 . 6
השימוש במונח "טהרת המשפחה" בימינו להלכות שהרמב"ם מכנה אותן "איסורי
נידה" ,אם איננו מונח של יחסי ציבור ,הוא מונח מקיף יותר מדי ,מפני שאין מדובר
בטהרה למקדש ,וגם אינן חלות על המשפחה אלא על האישה ועל בעלה.
המרכזיים הם :פרשת שמיני (בסופה) ופרשת תזריע-מצורע (ויקרא יא,כד–טו,לג),
העוסקים בטומאת נבילה (ובכללה טומאת שרצים) ובטומאת הזב והנידה והזבה
והיולדת והצרעת ( 180פסוקים); ובספר במדבר בטהרת מת בפרה אדומה וטומאת מת
(במדבר יט; לא,יט־כה 28פסוקים) ,ובעוד מקומות ,בעיקר בזיקה לקורבנות ולכהונה.
והרמב"ם מסכם את פרטי דיני הטהרה שבתורה שבכתב בלשון זהְ" :ו ָכל ֵאּלּו ַה ִּדי ִנין
ֶׁשְּל ֻט ְמאֹות ֵאּלּו – רֹב ִמְׁשְּפ ֵטי ָּכל ֻט ְמ ָאה ְו ֻט ְמ ָאה ֵמ ֶהן ְמבֹ ָאר ַּבּתֹוָרה ֶׁשִּב ְכ ָתב" (מניין
המצוות הקצר ,בהקדמה למשנה תורה ,עשה קח).
כמו שמעיד הרמב"ם .ראו הקדמה לפה"מ ,עמ' כה ,עמודה ראשונה.
על לימוד סדר טהרות ראו זוסמן ,סוגיות .לדעתו (עמ' 272 ,245־ ,)266סדר טהרות
לא נלמד בבבל לעצמו אלא רק במסגרת העניינים הנזכרים בשאר הסדרים ורק בזיקה
להוראות הלכה למעשה ,אבל נראה לו שבארץ ישראל סדר טהרות נלמד כשאר הסדרים.
הלכה למעשה – ראו בבלי ,נידה ו,ב; וראו קאפח ,טומאה וטהרה ,עמ' ,97המסיק
שגם בדור השלישי של האמוראים (שנת 280לספירה לערך) ,עדיין היו כוהנים שאכלו
תרומה טהורה בארץ ישראל ,אחר שנטהרו באפר פרה אדומה.
דאגלס ,טהרה .לדיון בתובנות מן הספר ,ראו פרק ,4עמ' 100ואילך .בהמשך אעמוד על
פרשנות אחרת בהבנת דברי הרמב"ם בשונה מדבריה על הרמב"ם ,ראו דאגלס ,טהרה,
עמ' .92לשיטה ,ראו קלאוונס ,טהרה ומקדש ,עמ' 14־.18
