Page 403 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 403

‫‪371‬‬

     ‫הערות‬

     ‫הערות לפרק המבוא‬

‫המילה "טהרה" מנוקדת במקרא ָט ֳהָרה (ומבוטאת ‪ tohora‬או ‪ ,)tahora‬ובלשון חכמים‬                                              ‫‪.	1‬‬
‫ַט ֲהָרה או ַט ְהָרה (למשל בכ"י קאופמן על המשנה)‪ ,‬וצורת הרבים היא ָט ֳהרֹות או ְט ָהרֹות‪,‬‬
‫בהתאמה‪ .‬ראו האקדמיה ללשון העברית (ישיבת המליאה קפט‪ ,‬באתר האינטרנט‬                                                        ‫‪	.2‬‬
‫של האקדמיה)‪ .‬הריבוי של ֻט ְמ ָאה היא ֻט ְמאֹות‪ ,‬ובכ"י קאופמן ְט ָמאֹות (כמו ְט ָהרֹות)‪,‬‬                                  ‫‪	.3‬‬
‫‪222v.htm‬־‪ ,http://kaufmann.mtak.hu/en/ms50/ms50‬ונראה שכך גרס‬
‫גם הרמב"ם‪ .‬ראו רמב"ם‪ ,‬מהדורה מבוארת‪ ,‬מפעל משנה תורה‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' כג‪ ,‬על‬                                                   ‫‪.	4‬‬
‫הניקוד (עמודה שנייה‪ ,‬סוף פסקה ראשונה)‪ .‬וראו צורבל‪ ,‬לשון הרמב"ם‪ .‬לשורש טמ"א‪,‬‬                                              ‫‪	.5‬‬

                               ‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪167‬־‪ ,177‬גזרת ל"א‪ ,‬הערה ‪ 4‬והערה ‪.9‬‬                                            ‫‪.	6‬‬
‫השימוש במונח "טהרת המשפחה" בימינו להלכות שהרמב"ם מכנה אותן "איסורי‬
‫נידה"‪ ,‬אם איננו מונח של יחסי ציבור‪ ,‬הוא מונח מקיף יותר מדי‪ ,‬מפני שאין מדובר‬

            ‫בטהרה למקדש‪ ,‬וגם אינן חלות על המשפחה אלא על האישה ועל בעלה‪.‬‬
‫המרכזיים הם‪ :‬פרשת שמיני (בסופה) ופרשת תזריע‪-‬מצורע (ויקרא יא‪,‬כד–טו‪,‬לג)‪,‬‬
‫העוסקים בטומאת נבילה (ובכללה טומאת שרצים) ובטומאת הזב והנידה והזבה‬
‫והיולדת והצרעת (‪ 180‬פסוקים); ובספר במדבר בטהרת מת בפרה אדומה וטומאת מת‬
‫(במדבר יט; לא‪,‬יט־כה ‪ 28‬פסוקים)‪ ,‬ובעוד מקומות‪ ,‬בעיקר בזיקה לקורבנות ולכהונה‪.‬‬
‫והרמב"ם מסכם את פרטי דיני הטהרה שבתורה שבכתב בלשון זה‪ְ" :‬ו ָכל ֵאּלּו ַה ִּדי ִנין‬
‫ֶׁשְּל ֻט ְמאֹות ֵאּלּו – רֹב ִמְׁשְּפ ֵטי ָּכל ֻט ְמ ָאה ְו ֻט ְמ ָאה ֵמ ֶהן ְמבֹ ָאר ַּבּתֹוָרה ֶׁשִּב ְכ ָתב" (מניין‬

                                  ‫המצוות הקצר‪ ,‬בהקדמה למשנה תורה‪ ,‬עשה קח)‪.‬‬
                 ‫כמו שמעיד הרמב"ם‪ .‬ראו הקדמה לפה"מ‪ ,‬עמ' כה‪ ,‬עמודה ראשונה‪.‬‬
‫על לימוד סדר טהרות ראו זוסמן‪ ,‬סוגיות‪ .‬לדעתו (עמ' ‪272 ,245‬־‪ ,)266‬סדר טהרות‬
‫לא נלמד בבבל לעצמו אלא רק במסגרת העניינים הנזכרים בשאר הסדרים ורק בזיקה‬
‫להוראות הלכה למעשה‪ ,‬אבל נראה לו שבארץ ישראל סדר טהרות נלמד כשאר הסדרים‪.‬‬
‫הלכה למעשה – ראו בבלי‪ ,‬נידה ו‪,‬ב; וראו קאפח‪ ,‬טומאה וטהרה‪ ,‬עמ' ‪ ,97‬המסיק‬
‫שגם בדור השלישי של האמוראים (שנת ‪ 280‬לספירה לערך)‪ ,‬עדיין היו כוהנים שאכלו‬

                      ‫תרומה טהורה בארץ ישראל‪ ,‬אחר שנטהרו באפר פרה אדומה‪.‬‬
‫דאגלס‪ ,‬טהרה‪ .‬לדיון בתובנות מן הספר‪ ,‬ראו פרק ‪ ,4‬עמ' ‪ 100‬ואילך‪ .‬בהמשך אעמוד על‬
‫פרשנות אחרת בהבנת דברי הרמב"ם בשונה מדבריה על הרמב"ם‪ ,‬ראו דאגלס‪ ,‬טהרה‪,‬‬

                          ‫עמ' ‪ .92‬לשיטה‪ ,‬ראו קלאוונס‪ ,‬טהרה ומקדש‪ ,‬עמ' ‪14‬־‪.18‬‬
   398   399   400   401   402   403   404   405   406   407   408