Page 407 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 407

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪375‬‬

‫לעשות דבר מסוים בהכרח‪ ,‬אלא המצווה היא שאנו מחויבים לדון בדין זה באותו‬
         ‫הדבר"‪ ,‬וכן במצווה לדון בסימני כשרות בעלי חיים (מצוות קמט־קנב) ועוד‪.‬‬

‫‪ .	 19‬סדר מצוות לא־תעשה (הצעה שננקטה במהדורה המבוארת בסדר המצוות הקצר‪ ,‬כרך‬
‫א‪ ,‬עמ' ‪30‬־‪ :)56‬עבודה זרה (א־סו)‪ ,‬המקדש וכליו (סז־פח)‪ ,‬הקורבנות (פט־קנז)‪ ,‬עובדי‬
‫המקדש (קנח־קעא)‪ ,‬איסורי המאכלות (קעב־רט)‪ ,‬מניעת אי־איזון חברתי (רי־רמב)‪,‬‬
‫מניעת העושק והעוול (רמג־רע)‪ ,‬צדק במשפט ובמידות הנפש (רעא־שו)‪ ,‬טומאת הצרעת‬
‫(שז־שח)‪ ,‬דיני ציבור וסמכות (שט־שיט)‪ ,‬המועדים (שכ־שכט)‪ ,‬איסורי ביאה (של־‬

                                                       ‫שסא)‪ ,‬מלכות (שסב־שסה)‪.‬‬
‫‪ 	.20‬מקורה האמירה אינו ברור‪ .‬ראו טברסקי‪ ,‬לדמותו עמ' יח‪ ,‬שם הוא מביא מעין כינוס של‬
‫"שבחי הרמב"ם"‪ ,‬ובאמת מתברר שהאמירה שרווחה בקרב החכמים‪ ,‬למן ר' שמואל‬

                  ‫אבן תיבון ועד לחזון איש‪" :‬מרב אשי עד לרמב"ם לא קם כמותו"‪.‬‬
‫‪ 	.21‬מלבד ההקדמות (הקדמה למשנה תורה‪ ,‬מצוות עשה‪ ,‬מצוות לא תעשה ומבנה הספר)‪,‬‬
‫ונספחי נוסח (סדר התפילות וסדר פסח בזמן הגלות)‪ ,‬שאפשר לראותם כעולים לכדי‬

                                   ‫‪" 1006‬פרקים"‪ ,‬כמניין גימטרייה "משנה תורה"‪.‬‬
‫‪ 	.22‬המספר ‪ 14‬אהוב על הרמב"ם (‪ 14‬ספרים; ‪ 14‬קטגוריות של טעמי המצוות במו"נ ג‪,‬לה;‬
‫‪ 14‬כללים למניין המצוות המובאות בסה"מ)‪ .‬ואף על פי שיש רמזים לדבר‪ ,‬כגון מספר‬
‫המבוסס על ‪ 13‬יסודות התורה שבהקדמה לפרק חלק בפה"מ‪ ,‬לא נמצא טעם ברור‬
‫לדבר העולה מדבריו שלו‪ .‬ראו למשל גיליס‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬עמ' ‪273‬־‪ ,277‬המציע הסבר‬

           ‫המבוסס על המספר ‪ ,10+4=14‬מפני שהרמב"ם החשיב גם את המספר ‪.4‬‬
‫‪ .	23‬ראו משנה תורה‪ ,‬מפעל משנה תורה‪ ,‬מבוא למשנה תורה‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ' ‪ .3‬עוד על‬

          ‫הארכיטקטורה והשתקפותה בספר המדע‪ ,‬ראו גיליס‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬עמ' ‪.259‬‬
‫‪ 	.24‬כדברי ר' יוסי במשנה בסוף מסכת כלים‪ .‬למיון זה‪ ,‬ראו מפעל משנה תורה‪ ,‬מבוא לספר‬

                                                          ‫טהרה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬עמ' ‪.627‬‬
‫‪ .	25‬סדרן של י"ד הקבוצות במורה הנבוכים אינו ברור די הצורך‪ :‬הוא אינו כסדרן בתורה‪,‬‬
‫לא כסדרן בספר המצוות ולא כסדרן בספר משנה תורה‪ .‬ולא מעט חוקרים עסקו בזה‬
‫(ראו לעיל עמ' ‪ ,21‬הערה ‪ .)17‬וראו חדד‪ ,‬נזירות‪ ,‬שעסק במיון י"ד הקבוצות לשלוש‬
‫קבוצות של דעות ומצוות ומעשים‪ ,‬ולשני טורים של שבע־שבע יחידות‪ .‬זאת על פי‬
‫דרכו של ברמן‪ ,‬מבנה‪ ,‬עמ' ‪51‬־‪ ,66‬שקדם לו בהצעה דומה (ראו שם‪ ,‬הערה ‪ .)19‬לדידי‪,‬‬
‫מיפוי זה מציע סדר מסוים‪ ,‬שאמנם ניתן לחלוק עליו‪ ,‬מפני שחסר בו בעיקר "הסיפור"‬
‫של חשיבות הסדר‪ ,‬המגמה (מה בא ללמד)‪ .‬בספר המצוות‪ ,‬יד פשוטה‪ ,‬עמ' סג־סד‪,‬‬
‫מציע חלוקה לחמש קבוצות‪ :‬יסודות האמונה‪ ,‬תיקון המידות והחברה‪ ,‬עבודת ה'‬
‫הפרטית‪ ,‬עבודת ה' הכללית (המקדש והקורבנות והטהרה)‪ ,‬קדושה‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש טעם‬
‫בחלוקה זו‪ ,‬מפני שהיא מתארת את ההתקדמות השיטתית של האדם הפרטי‪ ,‬שהיא‬

                                                         ‫עניינו של מורה הנבוכים‪.‬‬
     ‫‪ .	26‬בעיקר שלושת הפרקים במו"נ ג‪:‬לב‪,‬מה־מו‪ ,‬ועוד אמירות הפזורות ברחבי הספר‪.‬‬

                                         ‫‪ .	27‬ראו מקבילי‪ ,‬מבנה רעיון ומגמה‪ ,‬עמ' ‪.496‬‬
‫‪ 	.28‬ניתן להבין מדבריו שלכאורה הוא מייתר את החיבורים האחרים‪ ,‬אך נראה יותר לומר‬
‫"שהשאלה הגדולה אם הרמב"ם התכוון להחליף את התלמוד מתבררת יותר‪ .‬לא את‬
‫התלמוד התכוון להחליף אלא את המשנה" (מקבילי‪ ,‬מבנה רעיון ומגמה‪ ,‬עמ' ‪.493‬‬
‫ההדגשה במקור)‪ .‬וראו למשל אגרות (מהדורת שילת)‪ ,‬עמ' תלח‪ .‬דברים רבים נכתבו‬
   402   403   404   405   406   407   408   409   410   411   412