Page 406 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 406
374׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
"וענין זה ארוך ורחוק עמוק עמוק מי ימצאנו ,כי נצא מזה לשאלת השכר והעונש .ואל
תבקש ממני בעניין שאנחנו עכשיו בו זולתי ביאור הדברים בלבד ,כלומר ביאור פשטי
הדברים ,לפי שיש סתירות הרבה במקראות בעניין זה ,וכן במאמרי חכמים [ .]...ועוד
נדבר על משהו מעניין זה במסכת אבות ,ונראה לך מקצת התאמת דברי גדולי הפילוסופים
לדברי חכמים בכל העניינים ,ואין מקום זה מתאים לדבר בו על העניין הזה ,אלא שדרכי
תמיד בכל מקום שיש איזה רמז בענייני אמונה אבאר משהו ,כי חשוב אצלי להסביר יסוד
מהיסודות יותר מכל דבר אחר שאני מלמד".
.11כאן הרמב"ם מגדיר את ה"תורה" כעיסוק בעיון בהלכות טהרה .אפשר שהדברים
מתקשרים להגדרת "תורה" מנקודת מבט הלכתית מצומצמת כהבחנתו של הרמב"ם
במו"נ ג,נד בין המונח "תורה" במשמעותו המעשית המצומצמת לבין המונח "חוכמה".
הרמב"ם מבחין הרבה פעמים במשנה תורה בין "תורה" לבין "חוכמה" ,כגוןְ" :ו ֵכן
ְּב ִד ְבֵרי ּתֹוָרה ּו ְב ִד ְבֵרי ָח ְכ ָמהִ ,י ְהיּו ִּד ְבֵרי ֶה ָח ָכם ְמ ַעִּטים ְו ִע ְנ ְי ֵני ֶהם ְמֻרִּבים" (דעות ב,ד);
" ֶאָּלא ְּב ַת ְלמּוד ּתֹוָרה ְו ִד ְבֵרי ָח ְכ ָמה" (תלמוד תורה ג,יד); " ָהעֹו ֵבד ֵמ ַא ֲה ָבה – עֹו ֵסק ַּבּתֹוָרה
ּו ַבִּמ ְצוֹות ְוהֹו ֵלְך ִּב ְנ ִתיבֹות ַה ָח ְכ ָמה" (תשובה י,ב); " ַי ְפ ֶנה ַע ְצמֹו ּו ַמ ֲחַׁש ְבּתֹו ְל ִד ְבֵרי ּתֹוָרה,
ְו ַיְר ִחיב ַּד ְעּתֹו ַּב ָח ְכ ָמה" (איסורי ביאה כב,כא); ובמצורעִׂ" :שי ַחת ְּכֵׁשֵרי ִיְׂשָר ֵאל ְו ַצ ִּדי ֵקי ֶהם
ֵאי ָנּה ֶאָּלא ְּב ִד ְבֵרי ּתֹוָרה ְו ִד ְבֵרי ָח ְכ ָמה" (טומאת צרעת טז,י).
.12ראו מלמד ,ענקים ,עמ' 88־.103
.13ליחסו של הרמב"ם לתוארי כבוד למי שאינו ראוי להם ,ראו להלן "תפיסת השלמות של
הרמב"ם".
. 14ראו מלמד ,ענקים ,בפרק על הרמב"ם ,עמ' 62־ ,137ובעיקר בעניין תפקידו המהפכני
של הרמב"ם ,עמ' 68־.102
. 15לעניין תפקידם של דיני הטהרה כמבוא לנבואה ולרוח הקודש ,ראו בחלק השני של
הספר.
. 16ראו פיקסלר ,פה"מ לרמב"ם ,עמ' ,293הערה .29
.17סדר המצוות במניין הקצר של משנה תורה ,מתאים לסדר שבספר המצוות לרמב"ם
(מלבד סטיות אחדות) .אך הטעם לסדר בספר המצוות אינו ברור דיו ,מפני שאינו לא
כסדרן בתורה ולא כסדרן בספר משנה תורה .אמנם מצינו שהקדים מצוות יסוד ,ולעיתים
חטיבות של מצוות שעניינן דומה ,אך קשה למצוא בו שיטה סדורה .להסבר מסוים
לחלוקה בספר המצוות ,ראו יד פשוטה ,הקדמה ומניין המצוות ,עמ' נז־סח .וזהו סדר
מצוות עשה שננקט במהדורתי המבוארת בסדר המצוות הקצר (כרך א ,עמ' 10־:)29
השקפות יסודיות (א־ט) ,עבודות ה' הכלליות והמעשיות (י־יט) ,המקדש וכליו ועובדיו
(כ־לח) ,הקורבנות (לט־צה) ,הטומאות והטהרות (צו־קיג) ,הקדשות ומתנות (קיד־קמה),
כשרות המאכלים (קמו־קנב) ,המועדים (קנג־קעא) ,סמכויות ומשפט (קעב־קפד),
עבודה זרה ומלחמה (קפה־קצג) ,המידות שבין אדם לחבירו (קצד־ריא) ,המשפחה
(ריב־רכג) ,המשפט (רכד־רמח) .לחלוקה דומה ,ראו יד פשוטה ,הקדמה ומניין המצוות,
עמ' נט־סג.
. 18אף על פי שאינה ייחודית למצוות עשה של טהרה .ראו למשל המצווה הקודמת בהפרת
נדרים (מצווה צה)" :הציווי שנצטווינו בהפרת נדרים ,כלומר :המשפט [=עצם החוק
(הערת הרב קאפח)] שניתן לנו לדון באותם הדינים; ואין העניין ,שחובה להפר על כל
פנים .ועניין זה עצמו תבין בכל מקום שתשמעני מונה דין מן הדינין ,שאין זה ציווי
