Page 414 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 414
382׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
.44הביטוי מופיע בייחוד בזיקה לפרדס ,מעשה בראשית ומעשה מרכבה ,כתובנות
המחוברות לחיי המעשה .ראו :תוספתא חגיגה ב,א; בבלי חגיגה יד,ב .וזה כנגד בן
עזאי ,שאין הדברים מתקיימים בו .ראו יבמות סג,ב ועוד.
. 45ערן ,תחבולה ,עמ' .112
. 46ראו בריס ,טומאת המת ,עמ' 212־ ,216בנושא "גבולות ומרחבי משמעות" .לדעתו
"ההתגלות ,לא רק המוות ,מאיימת על האדם ,ותיחומה כמרחב נחוץ כדי להגן מפניה".
.47בערבית :אלארא אלמנג'סה ואלאכ'לאק אלמנג'סה .וכך תרגמו א"ת והרב קאפח .לא
ברור מדוע שוורץ תרגם באופן לא אחיד "הדעות הטמאות והמדות המגונות".
. 48ראו קלנר ,משמעות מוסרית ,עמ' ,214הערה .3הזיקה הפנימי בין משמעויותיו של
המונח "טומאה" תידון בחלקו השלישי של חיבור זה.
. 49הרב קאפח משתמש במונח "מחשבתיים" גם כתרגום מונחים אחרים .ראו ג,יח ,ושם
בהערה ,1הטוען שר"ש אינו מדייק.
.50במקור הערבית נאמר" :אלמעאני אלמתוהמה" .כדי להבין את המונח הערבי אל נכון,
חיפשנו עוד היקרויות של מונח זה בבניין זה (בסיוע פרויקט פרידברג לערבית יהודית),
הבאתי את המקורות בעבודת הדוקטורט ,וההקשרים שנזכר בהם מונח זה עשויים לחדד
את הבנתו בנידון שבענייננו.
.51על אף ההבדל הלשוני ,כוח המדמה בערבית :אלקוה אלמתכ'ילה .זאב הרוי העיר לי
ש"ניתן בהחלט להגן על תרגום זה ,אבל נראה שתרגומו של הרב קאפח עדיף .הרי
המונח 'אלמתוהמה' المتوهمة נגזר משם העצם وهم (רעיון ,השערה) ולא משם העצם
خيال (דמיון) .במורה הנבוכים ב,כד ,הרמב"ם משתמש במונח זה כדי לתאר את הנקודה
המתמטית (התיאורטית = המחשבתית = המדומה = הדמיונית = הרעיונית) שבמרכז
האפיציקל .מדובר כאן לא בדמיונות שווא או פנטזיות אלא בחישובים אסטרונומיים
מתוחכמים .ייתכן כי הרמב"ם התכוון להפוך את ההלכות העתיקות של טומאה וטהרה
(המבוססות על האמונות של ה"צאבה") למערכת מושגית מופשטת והיוריסטית" .אכן,
התרגום העברי חמקמק ,אף על פי שאני נוטה לתרגם את המונח "מדומה" ,כדי להרחיק
את הממשות הכלולה למשל בטומאת מגע.
.52פה"מ ברכות ג,ד" :בעל קרי ,הוא האיש אשר תצא ממנו שכבת זרע ברצונו או שלא
ברצונו" .במקרא "קרי" מציין את הזרע שיצא בשגגה (דברים כג,יא)ִּ" :כי ִי ְה ֶיה ְבָך ִאיׁש
ֲאֶׁשר ֹלא ִי ְה ֶיה ָטהֹור ִמְּקֵרה ָל ְי ָלה ְו ָי ָצא ֶאל ִמחּוץ ַלַּמ ֲח ֶנה ֹלא ָיבֹא ֶאל ּתֹוְך ַהַּמ ֲח ֶנה" .אך
בלשון חכמים מציין מונח זה כל יציאת זרע ,גם בהיתר ,וניתן להניח שהרחיבו חכמים את
משמעותו כדי לצמצם את העיסוק המיני שיהיה כאילו מקרי .חכמים גם ראו בזה דוגמה
לכלל הוצאת שכבת זרע ו"דבר הכתוב בהווה" (רש"י) .ונדון בעניין זה להלן ,פרק .9
.53ראו אלון ,תחומן ,עמ' ,1ושם הערה ,4המסביר מדוע נתן מרכאות במונח "התפשטות"
בזיקה לטומאה וטהרה.
. 54ראו שם ,עמ' ,4הערות 15־ ;17אלון ,תחומן (סוף) ,עמ' ,182ושם בהערה .58
. 55שני המרכיבים חוזרים בהלכות תפילה ד,הּ" :ו ְכ ָבר ָּב ְט ָלה ַּגם ַּת ָּק ָנה זֹו ֶׁשַּל ְּת ִפָּלהְ ,ל ִפי
ֶׁשֹּלא ָּפְׁש ָטה ְּב ָכל ִיְׂשָר ֵאלְ ,וֹלא ָה ָיה ּ ֹכ ַח ַּבִּצּבּור ַל ֲע ֹמד ָּבּה".
. 56ככל הגזרות התקנות והנהגות של בית הדין הגדול .ממרים ב,א־ו.
. 57כגרסת כ"י מינכן ,וכן ברש"י ובפסקי הרי"ד ,הערה .138לפנינו בגמרא – "מגמגם
למעלה מר' יהודה בן בתירא".
