Page 418 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 418
386׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
בבית קברות אחד ,אלא במקום שהוקצה להם לבדם ,וכך נהוג ומקובל בכל ישראל
בכל העולם" .בכל אופן ,הרמב"ם אינו מזכיר בשום מקום שאין קוברים צדיק אצל
רשע ,ורק פסק בסנהדרין יד,ט ובאבל א,ט כי קוברים בקבר נפרד הרוגי בית דין בשלב
ראשון (עד שמתאכל בשרם) ,ולאחר מכן מעבירים את עצמותיהם לקברות אבותיהם.
כלומר כל מי שלא נהרגו בבית דין – ראויים להיקבר זה עם זה ,אף רשע אצל צדיק ,ואין
צורך בחלקות קבורה נפרדות .וראו קאפח ,כתבים ,עמ' ,923שציין בנוסף שלא הייתה
בתימן "חלקת קבורה לרבנים" ,ואין ראוי שיהיה כן .וראו הערות הרב קאפח :מתנות
עניים ,פרק ז ,הערה יג; הלכות אבל ,פרק א ,הערה יז .וראו נגר ,עלייה לקברים ,עמ' ,63
ובמקורות שבהערה 18בעניין ההשפעות האקטואליות על רקע היחסים בין דת ומדינה.
. 5במדבר לא,יטְ" :ו ַא ֶּתם ֲחנּו ִמחּוץ ַלַּמ ֲח ֶנה ִׁש ְב ַעת ָי ִמים ּכֹל ֹהֵרג ֶנ ֶפׁש ְוכֹל נֹ ֵג ַע ֶּב ָח ָלל ִּת ְת ַחְּטאּו
ַּבּיֹום ַהׁ ְּש ִליִׁשי ּו ַבּיֹום ַהׁ ְּש ִבי ִעי ַא ֶּתם ּוְׁש ִבי ֶכם" .ראוי לציון שהרמב"ם בוחר במשנה תורה
טעם אחר ופסוק אחר ,ולא את הפסוק שהביא בפירוש המשנה בהקדמה לטהרות" :ואין
חילוק בין שהיה המת גוי או ישראלי ,חוץ מטומאת אהל בלבד שהגוים אינן מטמאין
באהל ,ולשון הגמר [=התלמוד]' :ישראל מטמאין באהל ואין הגוים מטמאין באהל'.
הסמיכו את זה לאמרו 'זאת התורה אדם כי ימות באהל' .ואמר' :ואתן צאני צאן מרעיתי
אדם אתם' – אתם קרוין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם" .אפשר שזה כשיטתו
בפה"מ בבא קמא ד,ג ,גם דבר שלא חזר עליו במשנה תורה נזקי ממון ח,ה וכן מלכים
י,יב ,והטעים את הדבר בשיטה משפטית־לוגית .וראו הערות הרב קאפח על אתר .וכבר
העיר מל"מ על טומאת מת א,יג ,אלא שהסבריו אינם מסתברים .וראו הערת הרב קאפח.
לעניין זה בכללותו ,ראו קלנר ,אדם ,עמ' 207־.208
דווקא את הפסוק במדבר יט,יד" :זֹאת ַהּתֹוָרה ָא ָדם ִּכי ָימּות ְּבאֹ ֶהל ָּכל ַהָּבא ֶאל ָה ֹא ֶהל ְו ָכל
ֲאֶׁשר ָּבאֹ ֶהל ִי ְט ָמא ִׁש ְב ַעת ָי ִמים" ,הרמב"ם מביא בתלמוד תורה ג,יבָ " :א ְמרּו ֲח ָכ ִמים ֶּדֶרְך
ֶר ֶמז" :זֹאת ַהּתֹוָרהָ ,א ָדם ִּכי ָימּות ְּב ֹא ֶהל" (במדבר יט,יד) – ֵאין ַהּתֹוָרה ִמ ְת ַק ֶּי ֶמת ֶאָּלא ְּב ִמי
ֶׁשֵּמ ִמית ַע ְצמֹו ְּב ָא ֳה ֵלי ַה ָח ְכ ָמה" ,אולי בהתאם להבחנתו בין תורה לבין חוכמה במו"נ ג,נד.
.6ראו מחוסרי כפרה ב,א; לפירוט דיני הזב ראו מטמאי משכב ומושב פרקים ה־ט.
.7איסורי ביאה יג,ג ,כפי שבני ישראל טבלו לפני מתן תורה .וראו אלון ,נכרים ,עמ' .152
שמבחין בינה לבין הטבילה בנצרות על ידי יוחנן המטביל .פורסטנברג ,טהרה ,עמ'
72משווה ביניהם ,אך ראו משנה תורה ,הלכות מקוואות א,ט ובמקורות התלמודיים:
"ְו ַהּטֹו ֵבל ַּפ ֲע ַמ ִים ַּבִּמ ְקֶוה – ֲהֵרי ֶזה ְמ ֻגֶּנהְ .ו ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ְּכבֹ�ׁש ָי ְדָך ָע ַלי' ַּבִּמ ְקֶוה – ֲהֵרי
ֶזה ְמ ֻגֶּנה" ,שנראה שאלו הרחקות מן ההטבלה הנוצרית .וראו שם הערת הרב קאפח
במהדורתו על המנהג שהגר טובל שלוש פעמים ,ועל הקשרו הנוצרי.
. 8ראו אלון ,נכרים ,עמ' 153־ ,154וראו ההלכה ברמב"ם בקרבן פסח ו,ז שגר שהתגייר ומל
וטבל ,עדיין אינו יכול לאכול קרבן פסח ,מפני שעליו להיזהר מטומאת מתֲ " :הֵרי הּוא
ְּכפֹוֵרׁש ִמן ַה ֶּק ֶבר ֶׁשָּצִריְך ִׁש ְב ַעת ָי ִמים ְו ַא ַחר ָּכְך ִי ְט ַהר" ,והרמב"ם הטעים זאת שם בגזרה
שמא יטעו ,ע"פ בית הלל וכהסבר התלמוד פסחים צב,א.
. 9וולף ,טהרה ,עמ' 15־.26
.10כגון ששכבת זרעו אינה מטמאת ראו מטמאי משכב ומושב ב,י ;3ושאר אבות הטמאות
ה,יז; וראו למשל הבדל בכניסה להר הבית בבית הבחירה ז,טו־טז שזבים אינם נכנסים
להר הבית ,אבל גויים מותרים כמו טמאי מת עד ל ֵחיל .על עניין זה ראו אלון ,נכרים ,עמ'
147־ .150ראו גם הייז ,טומאות ,עמ' 4־.6
