Page 429 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 429

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪397‬‬

                                                 ‫‪ .	121‬השוו וולף‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ' ‪175‬־‪.170‬‬
‫‪ .	122‬בערבית‪" :‬אנה כביר אלאפידה"‪ .‬וכן כתב בפה"מ סוכה ה‪,‬ב בעניין הכנת עזרת נשים‪ .‬וכן‬
‫כתב בפה"מ כלים יז‪,‬יב על כלל הלכתי חשוב להבחנה במקומות שיש להחמיר בהם או‬

                                                                           ‫להקל‪.‬‬
‫‪ .	123‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬הכרת הוא עונש לנפש האדם‪ ,‬שהאדם נענש בו מן השמים בעודנו חי‪,‬‬
‫שאין ייסורים לאחר מות האדם ולא שינוי במצבו לטובה‪ ,‬כגון עילוי נשמה וכדומה‪.‬‬
‫ראו הערת הרב קאפח בסוף תשובה פרק א‪ ,‬הערה כד‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הכרת הוא לנפש‬
‫האדם בעולם הבא ואף בעולם הזה‪ ,‬שמי שהכרית את נפשו בנתקו אותה מן הקשר שלה‬
‫עם ה'‪ ,‬כדברי הרמב"ם בתשובה ח‪,‬א‪ְ" :‬ו ֶזה הּוא ַהָּכֵרת ַהָּכתּוב ַּבּתֹוָרה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִ " :‬הָּכֵרת‬
‫ִּתָּכֵרת ַהֶּנ ֶפׁש ַה ִהיא" (במדבר טו‪,‬לא); ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו‪ִ " :‬הָּכֵרת" ָּבעֹו ָלם ַה ֶּזה‪ִּ " ,‬תָּכֵרת"‬
‫ָלעֹו ָלם ַהָּבא‪ְּ .‬כלֹו ַמר ֶׁשאֹו ָתּה ַהֶּנ ֶפׁש ֶׁשָּפְרָׁשה ִמן ַהּגּוף ָּבעֹו ָלם ַה ֶּזה ֵאי ָנּה זֹו ָכה ְל ַח ֵּיי ָהעֹו ָלם‬
‫ַהָּבא‪ֶ ,‬אָּלא ַּגם ִמן ָהעֹו ָלם ַהָּבא ִנ ְכְר ָתה"‪ .‬עיינו שם בהערת הרב קאפח‪ .‬לדיון מפורט‪,‬‬
‫ראו כשר‪ ,‬שלוש ענישות אודות הכרת‪ ,‬עמ' ‪41‬־‪ ,39‬ובמיוחד בעמ' ‪ ,49‬על הזיקה בין‬

                                                       ‫העבירות לבין עונש הכרת‪.‬‬
                                                    ‫‪ .	124‬איסורי ביאה א‪,‬ז; סנהדרין יז‪,‬ז‪.‬‬
‫‪ .	125‬בדומה למעשים חברתיים‪ ,‬סנהדרין יח‪,‬ו‪ַ " :‬הּגֹו ֵנב ְּכ ִלי ָׁשֵרת ִמן ַהִּמ ְק ָּדׁש‪ְ ,‬ו ַהְּמ ַקֵּלל ַּבּקֹו ֵסם‪,‬‬
‫ְו ַהּבֹו ֵעל ֲאָר ִמית – ֵאין ֵּבית ִּדין ִנ ְז ָק ִקין ָל ֶהם‪ֶ ,‬אָּלא ַה ַּקָּנ ִאין ּפֹו ְג ִעין ָּב ֶהם‪ְ ,‬ו ָכל ַההֹוְר ָגן ָז ָכה"‬

 ‫הערות לפרק ‪ :4‬טעמיה העקרוניים של תורת הטהרה‬

        ‫‪ 	.1‬נעם‪ ,‬מקומראן סוקרת בספרה עמ' ‪46‬־‪ 34‬גישות שונות‪ ,‬שחלקם חופפות כאן‪.‬‬
           ‫‪ 	.2‬סמית‪ ,‬הרצאות‪454 ,‬־‪ .446‬לדיון‪ ,‬ראו קלאוונס‪ ,‬טהרה ומקדש‪ ,‬עמ' ‪19‬־‪.17‬‬

   ‫‪ 	.3‬ראו קויפמן‪,‬תולדות‪ .‬תפיסתו פזורה בכל הספר (ראו מפתח)‪ ,‬ובעיקר עמ' ‪408‬־‪.403‬‬
                                ‫‪ 	.4‬ראו לוין‪ ,‬במדבר‪ ,‬על פולחני המוות‪ ,‬עמ' ‪479‬־‪.468‬‬

     ‫‪ 	.5‬דאגלס‪ ,‬טוהר וסכנה‪ ,‬מתורגם לעברית בתוספת הקדמה מחודשת בעברית‪.2010 ,‬‬
                                             ‫‪ .	6‬ראו דאגלס‪ ,‬טוהר וסכנה‪ ,‬עמ' ‪50‬־‪.49‬‬

‫‪ – Times Literary Supplement .	7‬שבועון ביקורת ספרותי‪ ,‬יוצא לאור בלונדון מאז ‪1902‬‬
‫(!)‪ ,‬ונחשב מזה שנים רבות לאחד מכתבי העת החשובים לביקורת הספרות‪( .‬ויקיפדיה)‬

                      ‫‪ .	8‬לסקירה‪ ,‬ראו קלאוונס‪ ,‬טהרה ומקדש‪ ,‬פרק ראשון‪ ,‬עמ' ‪48‬־‪.17‬‬
           ‫‪ 	.9‬דאגלס‪ ,‬טוהר וסכנה‪ :‬פרק ‪ ,3‬עמ' ‪ ;104‬פרק ‪ ,7‬גבולות חיצוניים‪ ,‬עמ' ‪.185‬‬

                                        ‫‪ 	.10‬דאגלס‪ ,‬טוהר וסכנה‪ ,‬פרק ‪ ,3‬עמ' ‪106‬־‪.105‬‬
                                         ‫‪ 	.11‬דאגלס‪ ,‬טוהר וסכנה‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪15‬־‪.14‬‬
‫‪ 	.12‬ושם עמ' ‪ ,101‬דאגלס אומרת‪" :‬כל ההפרשות הגופניות מטמאות ופוסלות את האדם‬
‫מלבוא בשערי בית המקדש"‪ .‬טיעון זה אינו נכון ביחס ליהדות‪ ,‬שהרי למשל הצואה‬
                                ‫אינה מטמאה‪ ,‬אף על פי שיש להרחיקה מן המקדש‪.‬‬
‫‪ 	.13‬ראו קאסוטו‪ ,‬האלה ענת‪ ,‬עמ' ‪ ,40‬האומר שלדעתו מדובר כנראה בטקס פולחני שהיה‬
‫מכוון למשוך את ברכת הפריון לאדמה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ראו‪ :‬הרן‪ ,‬גדי בחלב אמו‪ ,‬עמ'‬
               ‫‪15‬־‪ ;14‬לוינגר‪ ,‬פילוסוף ופוסק‪ ,‬עמ' ‪ .115‬ואין כאן מקום להאריך בזה‪.‬‬
                    ‫‪ 	.14‬וראו משנה תורה‪ ,‬עבודה זרה וחוקות הגויים יא‪,‬א‪ ,‬ובביאורי שם‪.‬‬
                   ‫‪ .	15‬דאגלס‪ ,‬טוהר וסכנה‪ ,‬עמ' ‪ ,219‬ראש פרק ‪ ,9‬ובכלל בפרקים ‪10‬־‪.7‬‬
   424   425   426   427   428   429   430   431   432   433   434