Page 427 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 427

‫ קרלפ ותרהעה ׀ ‪395‬‬

‫ההבדל בין הטבילה לחולין‪ ,‬שאינה צריכה כוונה (כמו טבילת אשה לבעלה) לבין‬
                       ‫הטבילה לקודש ולמקדש‪ ,‬המחייבת כוונה‪ .‬ראו מקוואות א‪,‬ח‪.‬‬
                          ‫‪ .	94‬ראו‪ :‬ברכות ו; שאר אבות הטומאות ח‪,‬א־י; מקוואות יא‪,‬א‪.‬‬

‫‪ .	95‬ברכות ו‪,‬ז; חמץ ומצה ח‪,‬ו‪ .‬לעניין הסחת הדעת וההשוואה לציץ שבראש הכוהן הגדול‪,‬‬
                                                ‫ראו תפלין ומזוזה וספר תורה ד‪,‬יד‪.‬‬

‫‪ 	.96‬וראו שם דברי הרב קאפח‪ ,‬המבוססים על דעת רב בבבלי סנהדרין פז‪,‬ב‪" :‬רב אמר‪ :‬מעין‬
‫אחד הוא‪ ,‬התורה טמאתו והתורה טיהרתו‪ .‬ולוי אמר‪ :‬שני מעיינות הן‪ ,‬נסתם הטמא –‬
‫נפתח הטהור‪ ,‬נסתם הטהור – נפתח הטמא"‪ .‬ומעין זה בבבלי נידה יא‪,‬א‪ .‬ודווקא דעת‬

                       ‫לוי נראית יותר מבחינה הלכתית‪ ,‬אף על פי שאינה מציאותית‪.‬‬
‫‪ 	.97‬פועל זה בבניין ִא ְס ַּת ְפ ַעל בערבית משמעותו "לראות‪/‬להחשיב משהו כ־"‪ ,‬כפי‬
‫שהרמב"ם משתמש בזה בדברו על המפורסמות‪" :‬אסתקבאח" ו"אסתחסאן"‬
‫במשמעות 'ראיית הדבר כמגונה" ו"ראיית הדבר כנאה"‪ ,‬ולכן הצעת שורץ אפשרית‪.‬‬
‫אך יש לציין שהמונח "מגעיל" הוא עניין של המפורסמות‪ ,‬כיוון שהוא מביע את‬
‫היחס של פלוני לדבר מסוים‪ .‬לעומת זאת "מלוכלך" הוא מונח אובייקטיבי‪ ,‬ולכן‬
‫נאלץ שורץ להדגיש "הנחשבים"‪ .‬נמצא שאין הבדל מהותי בין התרגומים‪ .‬תודה‬

                                                       ‫להלל גרשוני על הערה זו‪.‬‬
‫‪ 	.98‬וכן גם‪ :‬יחזקאל לו‪,‬יז‪ֶּ" :‬בן ָא ָדם ֵּבית ִיְׂשָר ֵאל יֹ�ׁש ְ ִבים ַעל ַא ְד ָמ ָתם ַו ְי ַטְּמאּו אֹו ָתּה ְּב ַדְרָּכם‬
‫ּו ַב ֲע ִלילֹו ָתם ְּכ ֻט ְמ ַאת ַהִּנ ָּדה ָה ְי ָתה ַדְרָּכם ְל ָפ ָני"; זכריה יג‪,‬א‪ַּ" :‬בּיֹום ַההּוא ִי ְה ֶיה ָמקֹור ִנ ְפ ָּתח‬
‫ְל ֵבית ָּדִויד ּו ְליֹ�ׁש ְ ֵבי ְירּוָׁש ִָלם ְל ַחַּטאת ּו ְל ִנ ָּדה"‪ .‬עזרא ט‪ ,‬יא‪ֲ " :‬אֶׁשר ִצִּוי ָת ְּב ַיד ֲע ָב ֶדיָך ַהְּנ ִבי ִאים‬
‫ֵלא ֹמר ָה ָאֶרץ ֲאֶׁשר ַא ֶּתם ָּב ִאים ְלִרְׁש ָּתּה ֶאֶרץ ִנ ָּדה ִהיא ְּב ִנ ַּדת ַעֵּמי ָה ֲאָרצֹות ְּבתֹו ֲעבֹ ֵתי ֶהם ֲאֶׁשר‬

                                              ‫ִמ ְלאּו ָה ִמֶּפה ֶאל ֶּפה ְּב ֻט ְמ ָא ָתם"‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .	99‬לדעתי‪ ,‬מרי דאגלס אינה צודקת בדבריה על הרמב"ם בעניין זה‪ ,‬ראו דאגלס‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ'‬

                                        ‫‪ .92‬לדיון בדעתה‪ ,‬ראו בתחילת הפרק הבא‪.‬‬
‫‪" 	.100‬שם משותף" משמעותו 'מונח רב־משמעי'‪ ,‬כגון "ָׁש ָנה" הן במשמעות 'חזר'‪' ,‬למד'‪ ,‬הן‬
‫‪ 365‬ימים‪ .‬מונחים משותפים "שיתוף מוחלט" הם מונחים שאין זיקה ביניהם (‪,)homonym‬‬
‫כגון "נמצא" כלפי ה' וכלפי בן אדם נברא (א‪,‬נב‪ .)14‬ראו בנעט‪ ,‬טרמינולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.278‬‬
‫שורץ‪ ,‬בהקדמה למו"נ‪ ,‬עמ' ‪ ,9‬הערה ‪ ,8‬אומר על המונח "שם משותף"‪" :‬שמות משותפים‬
‫או משתתפים (כתרגום אבן תיבון) הם שמות המציינים שתי משמעויות (או יותר) השונות‬
‫לגמרי זו מזו (‪ ,)homonym‬כגון "יד" בהוראת איבר בגוף האדם ובהוראת מצבת זיכרון"‪.‬‬
‫ובהערה למו"נ א‪,‬נד‪ ,‬הערה ‪ ,7‬הוא אומר‪" :‬שם משותף שיתוף גמור הוא שם 'משותף' המציין‬
 ‫שתי משמעויות (או יותר) השונות לגמרי זו מזו"‪ .‬וראו מהדורתי הקדמות‪ ,‬פתיחה עמ' ‪.13‬‬
‫‪ 	.101‬איסורי ביאה ט‪,‬א; מטמאי משכב ומושב ג‪,‬ו‪ .‬לדיון בהגדרת ההרגשה בניגוד לשאר‬

                                      ‫הפוסקים‪ ,‬ראו ערוסי‪ ,‬טהרת משה‪ ,‬עמ' יב־יג‪.‬‬
‫‪ 	.102‬איסורי ביאה ה‪,‬טז‪ָ " :‬ה ִאׁ ָּשה ֶׁש ִה ְכ ִני ָסה ְׁשפֹו ֶפֶרת ַּבְּפרֹו ְזּדֹוד [בנרתיק] ְוָר ָאת ַה ָּדם ְּבתֹוְך‬
‫ַהׁ ְּשפֹו ֶפֶרת – ְטהֹוָרה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ָּ " :‬דם ִי ְה ֶיה זֹ ָבּה ִּב ְבָׂשָרּה" (שם) – ַעד ֶׁש ִּתְר ֶאה ִּב ְבָׂשָרּה ְּכ ֶדֶרְך‬

                                ‫ֶׁש ַהָּנִׁשים רֹואֹות‪ְ ,‬ו ֵאין ֶּדֶרְך ָה ִאׁ ָּשה ִלְראֹות ִּבְׁשפֹו ֶפֶרת"‪.‬‬
                             ‫‪ .	103‬איסורי ביאה ה‪,‬ה; ה‪,‬יז; ה‪,‬כג‪ .‬השוו טומאת אוכלין י‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ 	.104‬ראו הייז‪ ,‬קדוש‪ ,‬עמ' ‪241‬־‪ ,243‬על אי־הזיקה בין התופעות הטבעיות לבין ימי הנידות‪.‬‬
‫‪ 	.105‬בבלי‪ ,‬נדרים סד‪,‬ב‪" :‬תניא ארבעה חשובים כמת‪ :‬עני‪ ,‬ומצורע‪ ,‬וסומא‪ ,‬ומי שאין לו בנים"‪.‬‬
                   ‫‪ .	106‬למקורות ראו בתחילת הפרק בנושא "תפיסת הטומאה כממשית"‪.‬‬
   422   423   424   425   426   427   428   429   430   431   432