Page 454 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 454

‫‪ 422‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫צירוף הלשון "עפר ואפר" קשור גם לפרה אדומה‪ ,‬שהרי אפרה קדוש‪ ,‬ומותר להוסיף‬
‫חומרי בעירה בשריפתה "ְּכ ֵדי ְלַרּבֹות ֶאת ֶה ָע ָפר" (פרה אדומה ד‪,‬טז)‪ ,‬ובלשון המקרא‪:‬‬
‫" ֵמ ֲע ַפר ְׂשֵר ַפת ַה ַחָּטאת" (במדבר יט‪,‬יז)‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הצירוף הסמוך "של עפר ואפר"‬
‫מזדמן כמה פעמים (שבת יח‪,‬יא; שביתת יום טוב ב‪,‬יח; שם ג‪,‬א; שם ג‪,‬ב; שוטה ד‪,‬יב;‬

                                                                   ‫שחיטה יד‪,‬יג)‪.‬‬
‫‪ 	.71‬השוו דברי הענווה של אברהם‪ַ" :‬וַּי ַען ַא ְבָר ָהם ַוּיֹא ַמר ִהֵּנה ָנא הֹו ַא ְל ִּתי ְל ַדֵּבר ֶאל ֲאדֹ ָני‬
‫ְו ָא ֹנ ִכי ָע ָפר ָו ֵא ֶפר" (בראשית יח‪,‬כז); ושל איוב‪ַ " :‬על ֵּכן ֶא ְמ ַאס ְו ִנ ַח ְמ ִּתי ַעל ָע ָפר ָו ֵא ֶפר"‬

                                                                     ‫(איוב מב‪,‬ו)‪.‬‬
                         ‫‪ .	72‬ראו דיון בעניין זה לעיל פרק ‪" ,3‬טומאה בציבור"‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬
‫‪ .	73‬הבית ממוקם בתחום המקודש‪ ,‬אבל לא הוא עושה את המקום קדוש‪ .‬וגם המקרא מבחין‬
‫ביניהם‪ְ" :‬ר ֵאה ַע ָּתה ִּכי ה' ָּב ַחר ְּבָך ִל ְבנֹות ַּב ִית ַלִּמ ְק ָּדׁש ֲח ַזק ַו ֲעֵׂשה" (דברי הימים־א כח‪,‬י)‪.‬‬
‫‪ 	.74‬כך לפי כתבי היד‪ .‬וכן א"ת ("בכל זמן")‪ .‬לפי נוסח מונק (ובעקבותיו הרב קאפח ושורץ)‪:‬‬

                                                                      ‫זמן ומקום‪.‬‬
‫‪ 	.75‬ראו בלאו‪ ,‬מו"נ‪ ,‬עמ' ‪'" :40‬אן יחתאטוא ל ֿתבאת ה ֿדה אלאחכאם' = לדאוג ליציבות‬
‫דינים אלו‪ .‬אחתאט ל־‪/‬אלי משמש בהוראת דאג ל־‪ ,‬שמר על; עיינו‪ :‬בלאו‪ ,‬מילון‪,‬‬

                                                                         ‫בערכו"‪.‬‬
‫‪ 	.76‬ראו בלאו‪ ,‬מו"נ‪ ,‬עמ' ‪'" :40‬סד אלצדיע ֿה' – כפי הנראה ‪ lectio facilior‬במקום‪ :‬סד‬
‫אל ֿצריע ֿה = גדירת גדר‪ ,‬סייגים‪ ,‬ביטוי שהרמב"ם ובעקבותיו בנו אברהם השתמשו בו;‬
‫עיינו‪ :‬בלאו‪ ,‬מילון‪ ,‬בערכו; הופקינס‪ ,‬עמ' ‪ 32‬הערה ‪ – 12‬הופקינס ראה בו שיבוש‬
‫שהשתרש במקום סד אל ֿדריע ֿה‪ֿ /‬דראיע = למנוע תחבולות‪ .‬בחילופי הנוסחאות אצל‬
‫יואל‪ ,‬עמ' ‪ ,489‬נמצא 'סד אלשריע ֿה'‪ ,‬המרמז לגרסת 'סד אל ֿצריע ֿה'‪ .‬ושמא סד אלשריע ֿה‬
‫הוא הנוסח המקורי‪ ,‬בעצם אטימת הדרך הישרה‪ ,‬כלומר סטייה מן ההלכה המקורית‬
‫(כדי להיטיב לשמור עליה)‪ .‬לפנינו אולי חילופין קדומים של שין ערבית > שיֹן פרוטו־‬

                                                     ‫שמית עם ֿצ; עיינו‪ :‬שטיינר‪".‬‬
‫‪ 	.77‬בפה"מ‪ ,‬מהד' קאפח‪ ,‬עמ' יא־יג‪" :‬וכשתתאמת נבואת הנביא [‪ ]...‬ונתפרסם כשמואל‬
‫ואליהו וזולתם‪ ,‬יש לאותו נביא לעשות במצוות מעשים שאין שום אדם זולתו רשאי‬
‫לעשותם כמו שאסביר‪ .‬אם ציווה לבטל איזו מצוה מכל מצות עשה‪ ,‬או שציווה לעבור‬
‫על אזהרה מן האזהרות מכל מצות לא תעשה – חייבים לשמוע לו בכל דבריו [‪ ]...‬חוץ‬
‫מעבודה זרה‪ ,‬והוא מאמר חכמים בתלמוד (סנהדרין צ‪,‬א)‪ :‬בכל אם יאמר לך נביא‪' ,‬עבור‬
‫על דברי תורה' – שמע לו‪ ,‬חוץ מעבודה זרה‪ .‬אבל בתנאי שלא יקבע זה לדורות [‪ ]...‬אלא‬
‫שיצוה הוראת שעה ובזמן מסוים בלבד‪ .‬ושואלים את הנביא עצמו בעת שיצוה לעבור‬
‫על מצוה מכל המצות שנצטווינו בהם על ידי משה נביאו ע"ה‪ ,‬והוא עונה שעבירה‬
‫זו אינה תמידית‪ ,‬אבל נעשנה עכשיו בלבד כדרך שעושים בית דין הוראת שעה [‪ ]...‬כמו‬
‫שעשה אליהו בהר הכרמל שהקריב עולה בחוץ [‪ ]...‬כדי לברר בכך שקרי נביאי הבעל‬

                                                              ‫ולבטל טענותיהם"‪.‬‬
        ‫‪ 	.78‬ראו‪ :‬לוינגר‪ ,‬פילוסוף ופוסק‪ ,‬עמ' ‪ ;151‬רוזנברג‪ ,‬על דרך הרוב‪ ,‬עמ' ‪198‬־‪.190‬‬

                                             ‫‪ 	.79‬ראו קרייסל‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪203‬־‪.200‬‬
‫‪ .	80‬ולא בשרירותיות‪ .‬ראו יד פשוטה‪ ,‬עמ' תקכז־תקל‪ .‬וראו גם רצון‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬עמ' ‪420‬־‪.400‬‬
‫‪ 	.81‬הרדב"ז על אתר מבין את משל הרופא כך‪" :‬אין המשל הזה צודק אלא אם כן‬
‫אנו רואין את כל ישראל כאילו הם גוף אחד ואף על פי שגופין מחולקין הם כיון‬
   449   450   451   452   453   454   455   456   457   458   459