Page 458 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 458

‫‪ 426‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫ַהְּט ֵמ ִאין"; איסורי ביאה כא‪,‬יא‪ְ" :‬וֹלא ִּתְּקנּו ָּבִראׁשֹו ָנה ְל ַב ֲע ֵלי ְקָר ִיין ֶׁשֹּלא ִי ְקְראּו ַּבּתֹוָרה‬
                                     ‫ַעד ֶׁש ִּי ְטּבֹלּו‪ֶ ,‬אָּלא ְּכ ֵדי ְל ַמ ֵעט ְּב ַתְׁש ִמיׁש ַהִּמָּטה"‪.‬‬

‫‪ 	.103‬תפילה וברכת כהנים ד‪,‬ו‪ִ " :‬מ ְנ ָהג ָּפׁשּוט [=שהתפשט] ִּב ְס ָפ ַרד ּו ְבִׁש ְנ ָער [=בבל]‪ֶׁ ,‬ש ֵאין‬
‫ַּב ַעל ֶקִרי ִמ ְתַּפֵּלל ַעד ֶׁשהּוא רֹו ֵחץ ָּכל ְּבָׂשרֹו ַּבַּמ ִים‪ִ ,‬מּׁשּום " ִהּכֹון ִל ְקַראת ֱאֹל ֶהיָך ִיְׂשָר ֵאל"‬
‫(עמוס ד‪,‬יב)‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ָבִריא אֹו חֹו ֶלה ֶׁשָּב ַעל‪ֲ .‬א ָבל חֹו ֶלה ֶׁשָר ָאה ֶקִרי ְל ָא ְנסֹו‬
‫ָּפטּור ִמן ָהְר ִחי ָצה‪ְ ,‬ו ֵאין ָּב ֶזה ִמ ְנ ָהג‪ְ .‬ו ֵכן ָזב ֶׁשָר ָאה ֶקִרי ְו ִנ ָּדה ֶׁשָּפ ְל ָטה ִׁש ְכ ַבת ֶז ַרע – ֵאין ָּב ֶהן‬

                                ‫ִמ ְנ ָהג‪ֶ ,‬אָּלא ְמ ַקְּנ ִחין ַע ְצ ָמן ְורֹו ֲח ִצין ְי ֵדי ֶהן ּו ִמ ְתַּפְּל ִלין"‪.‬‬
‫‪ .	104‬למשל בבלי ברכות כג‪,‬א‪ .‬וראו פה"מ מקוואות ח‪,‬א‪" :‬כפי שהיה המנהג באותו הזמן‬
‫שבעל קרי אם היה בריא המרגיל צריך טבילה בארבעים סאה ואחר כך יתפלל ויקרא כמו‬
‫שנתבאר בברכות‪ ,‬ואפילו היו אותן הארבעים סאה מים שאובין הרי הן כשרין לבעל קרי‪,‬‬
‫כלומר שאם טבל בהן הותר לו להתפלל ולקרא ואף על פי שלא טהר לעניין הטומאות‬
‫והטהרות‪ ,‬דע ענין זה ואל יסור מלבך"‪ .‬ר' אברהם בנו של הרמב"ם סובר בספר המספיק‬

                             ‫שמדובר בחובה‪ .‬ראו ראב"ם‪ ,‬המספיק‪ ,‬עמ' ‪26‬־‪.71 ,25‬‬

        ‫הערות לפרק ‪ :7‬יסוד התפיסות השגויות‬

                                         ‫‪ 	.1‬לדיון בעניין זה‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪ ,3‬עמ' ‪.77‬‬
‫‪ .	2‬לדיון בעניין זה‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪ ,6‬בסוף "עצים ואבנים עפר ואפר – מצוות מתות?"‪,‬‬

                                                                        ‫עמ' ‪.194‬‬
‫‪ .	3‬רייט‪ ,‬גן עדן‪ ,‬עמ' ‪ ,306‬ושם עמ' ‪ 313‬הערה ‪ .31‬לביקורת‪ ,‬למשל‪ ,‬אין הטומאה והטהרה‬
‫מסבירות את הטומאות בעולם המסופוטומי בו האלים קיימו יחסי מין ומתו‪ .‬ראו למוס‪,‬‬

                                                                  ‫שיטה‪ ,‬עמ' ‪274‬‬
                                                                ‫‪ .	4‬ראו למוס‪ ,‬שיטה‪.‬‬
                     ‫‪ 	.5‬פרק שני‪" ,‬תפיסה הטומאה כממשית"‪ ,‬עמ' ‪ ;29‬הכוזרי ב‪,‬ס־סב‪.‬‬
                   ‫‪ .	6‬מילגרום‪ ,‬ויקרא‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמוד ‪ .767‬ראו גם למוס‪,‬שיטה עמ' ‪.271‬‬
‫‪ .	7‬בפירושו‪ :‬ויקרא טו‪,‬יא; שם יח‪,‬יט; במדבר יט‪,‬ב‪ .‬כזכור‪ ,‬לעיל פרק שני‪ ,‬עמ' ‪ ,29‬גם‬
                                           ‫הרמב"ן תפס את הטומאה כריאליסטית‪.‬‬
‫‪ 	.8‬ראו מילגרום‪ ,‬הפולחן והמוסר‪ ,‬עמ' ‪ 12‬ותפיסת המוות פרוסה לאורך כל ביאור לפרשיות‬
                                                               ‫הטומאה והטהרה‪.‬‬
‫‪ 	.9‬רש"י‪" :‬ורחצו במים – גזירת מלך היא שתטמא האישה בביאה‪ .‬ואין הטעם משום נוגע‬
                          ‫בשכבת זרע‪ ,‬שהרי מגע בית הסתרים הוא" (ויקרא טו‪,‬יח)‪.‬‬
           ‫‪ 	.10‬רמב"ן ויקרא טו‪,‬טז‪ .‬ואכן רוב הפעמים יחסי אישות אינם מובילים להריון‪.‬‬
‫‪ 	.11‬הצנזורה הנוצרית הטילה איסור להזכיר כל דיון ביחסי מין שלא כרגיל‪ .‬לכן‪ ,‬החל‬
‫מדפוסי וילנא של"ד (שנת ‪ ,)1574‬הושמט כל אזכור של ביאה שלא כדרכה‪ .‬ראו שינויי‬
                    ‫נוסחאות למשנה תורה‪ ,‬מהדורת פרנקל‪ ,‬ספר שופטים‪ ,‬עמ' תרכג‪.‬‬
‫‪ 	.12‬ראו למשל איסורי ביאה א‪,‬י; שם א‪,‬טז; שם כא‪,‬ט ועוד‪ .‬וראו פה"מ סנהדרין ז‪,‬ד‪ ,‬שבו דן‬
‫הרמב"ם בהגדרת המונחים הללו ובתפיסתם‪ .‬חריגה לזה יש בדיני שפחה חרופה‪ .‬ראו איסורי‬
 ‫ביאה ג‪,‬טו‪ .‬להיבט בטומאה זו לפי השיטה שננקטה בספר זה‪ ,‬ראו להלן פרק ‪ ,9‬הערה ‪.94‬‬
‫‪ .	13‬ראו למשל הרב סמט‪ ,‬עיונים ב‪ ,‬פרשיות תזריע־מצורע‪ .‬המאמר "פרשיות תזריע־מצורע‬
‫– טעמי טומאת הצרעת ושאר טומאות" מצוי גם במרשתת‪ ,‬אתר בית המדרש הוירטואלי‬
   453   454   455   456   457   458   459   460   461   462   463