Page 456 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 456

‫‪ 424‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫	 ראו כשר‪ ,‬ביקורת ליבוביץ‪ ,‬עמ' ‪ ,128‬המסבירה את הפסקה כמו שהסברנו ומבקרת את‬
                                          ‫פרשנותו השגויה של ליבוביץ בעניין זה‪.‬‬

‫‪ 	.87‬רמב"ן‪ ,‬ויקרא א‪,‬ט‪ :‬מעיר על עובדה זו‪" :‬והנה נח בצאתו מן התיבה עם שלשת בניו אין‬
‫בעולם כשדי או מצרי הקריב קרבן וייטב בעיני ה' ואמר בו‪' :‬וירח ה' את ריח הניחוח'‬
‫(בראשית ח כא)‪ .‬וממנו אמר אל לבו 'לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם'‬
‫(שם)‪' .‬והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן' (בראשית ד‪,‬ד)‪" ,‬ויישע ה' אל הבל‬

                ‫ואל מנחתו" (שם ד‪,‬ד)‪ ,‬ולא היה עדיין בעולם שמץ עבודה זרה כלל"‪.‬‬
‫‪ 	.88‬במקור בלי המילה "אדם"‪ .‬נאמר בבראשית רבה (וילנא) פרשה יד‪ ,‬על הפסוק "ַו ִּיי ֶצר‬
‫ה' ֱאֹל ִהים ֶאת ָה ָא ָדם ָע ָפר ִמן ָה ֲא ָד ָמה" (בראשית ב‪,‬ז)‪" :‬רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי‬
‫שמואל בר נחמן אמרו‪ :‬ממקום כפרתו נברא‪ .‬היך מה דאת אמר‪" :‬מזבח אדמה תעשה‬
‫לי" (שמות כ‪,‬כא)‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו‪ ,‬והלואי‬
‫יעמוד"; תלמוד ירושלמי (וילנא) נזיר פ"ז ה"ב‪" :‬אמר רבי יודה בן פזי‪ :‬מלא תרווד אחד‬
‫נטל הקדוש ברוך הוא ממקום המזבח וברא בו אדם הראשון‪ .‬אמר‪ :‬הלואי ייברא ממקום‬
‫המזבח ותהא לו עמידה‪ .‬הדא הוא דכתיב‪' :‬וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה'‬
‫(בראשית ב‪,‬ז)‪ .‬וכתיב‪' :‬מזבח אדמה תעשה לי' (שמות כ‪,‬כ)‪ .‬מה אדמה שנאמר להלן‬

                                              ‫מזבח‪ ,‬אף כאן מזבח (בראשית ו‪,‬ג)"‪.‬‬
            ‫‪	. 89‬ראו מקבילי‪ ,‬מפגש‪ ,‬עמ' ‪34‬־‪ .32‬וראו קליין־ברסלבי‪ ,‬אדם‪ ,‬עמ' ‪261‬־‪.254‬‬
‫‪ .	90‬השוו למשל ססקין‪ ,‬אליליות‪ ,‬עמ' ‪29‬־‪ ,14‬המסיק גם הוא שהאליליות לא נעלמה מן‬

                                      ‫העולם‪ ,‬ורק פשטה צורה ולבשה צורה אחרת‪.‬‬
‫‪ .	91‬ראו ביאור יד פשוטה על אתר‪ .‬וראו ספרי במדבר טו‪,‬כב (פרשת שלח פיסקא קיא)‪" :‬רבי‬
‫אומר‪ :‬נאמר כאן 'כל' [במדבר טו‪,‬כב‪ְ" :‬ו ִכי ִתְׁשּגּו ְוֹלא ַת ֲעׂשּו ֵאת ָּכל ַהִּמ ְצוֹת ָה ֵאֶּלה‪ֲ ,‬אֶׁשר‬
‫ִּדֶּבר ה' ֶאל ֹמ ׁ ֶשה"] ונאמר להלן 'כל' [בפסוק שלאחריו‪ֵ " :‬את ָּכל ֲאֶׁשר ִצָּוה ה' ֲא ֵלי ֶכם‬
‫ְּב ַיד ֹמ�ׁש ֶ ה‪ִ ,‬מן ַהּיֹום ֲאֶׁשר ִצָּוה ה' ָו ָה ְל ָאה ְלדֹרֹ ֵתי ֶכם"] – מה 'כל' האמור להלן בעבודה‬
‫זרה הכתוב מדבר‪ ,‬אף 'כל' האמור כאן בעבודה זרה הכתוב מדבר‪ֲ ' .‬אֶׁשר ִּדֶּבר ה' ֶאל‬
‫מֹ ׁ ֶשה'‪ .‬מנין אתה אומר שכל המודה בעבודה זרה כופר בעשרת הדברות‪ ,‬תלמוד לומר‪:‬‬
‫' ֲאֶׁשר ִּדֶּבר ה' ֶאל ֹמ ׁ ֶשה'‪ .‬ולהלן הוא אומר‪ַ' :‬ו ְי ַדֵּבר ֱאֹל ִהים ֵאת ָּכל ַה ְּד ָבִרים ָה ֵאֶּלה ֵלאמֹר'‬
‫(שמות כ‪,‬א)‪ַ ' .‬א ַחת ִּדֶּבר ֱאֹל ִהים [ְׁש ַּת ִים זּו ָׁש ָמ ְע ִּתי‪ִּ ,‬כי ֹעז ֵלאֹל ִהים]' (תהלים סב יב)‪ֲ ' .‬הלֹוא‬
‫כֹה ְד ָבִרי ָּכ ֵאׁש [ ְנ ֻאם ה'‪ּ ,‬ו ְכ ַפִּטיׁש ְי ֹפ ֵצץ ָס ַלע]' (ירמיהו כג‪,‬כט)‪ .‬מנין אף במה שנצטוה‬
‫משה? ת"ל‪ֵ ' :‬את ָּכל ֲאֶׁשר ִצָּוה ה' ֲא ֵלי ֶכם ְּב ַיד מֹ�ׁש ֶ ה'‪ .‬מנין אף במה שנצטוו נביאים?‬
‫ת"ל‪ִ ' :‬מן ַהּיֹום ֲאֶׁשר ִצָּוה ה''‪ .‬ומנין אף במה שנצטוו אבות? ת"ל‪ָ' :‬ו ָה ְל ָאה ְלדֹרֹ ֵתי ֶכם'‪.‬‬
‫ומהיכן התחיל הקדוש ברוך הוא לצוות את [האבות]? שנאמר‪ַ' :‬ו ְי ַצו ה' ֱאֹל ִהים ַעל‬
‫ָה ָא ָדם' (בראשית ב‪,‬טז)‪ .‬מגיד הכתוב שכל המודה בעבודה זרה‪ ,‬כופר בעשרת הדברות‬
‫ובמה שנצטוה משה ובמה שנצטוו הנביאים ובמה שנצטוו אבות‪ .‬וכל הכופר בעבודה‬

                                                    ‫זרה‪ ,‬מודה בכל התורה כולה"‪.‬‬
                                               ‫‪ 	.92‬השוו רבינוביץ‪ ,‬מקדש‪ ,‬עמ' ‪66‬־‪.65‬‬
‫‪ 	.93‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .71‬אמנם הרב רבינוביץ כותב שם‪" :‬בשלב מסוים בהיסטוריה היה צורך נפשי‬
‫גם ליחידים בישראל בהקרבת קרבנות"‪ ,‬אבל כפי שהראיתי‪ ,‬מדובר שכתחילה היה צורך‬
‫להקריב‪ ,‬ולא "בשלב מסוים בהיסטוריה"‪ .‬אמנם הרמב"ם כותב במו"נ ג‪,‬לב על הפסוק‬
‫"כי לא דברתי את אבותיכם ולא צוויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים‪ ,‬על דברי‬
‫עולה וזבח" (ירמיהו ז‪,‬כב)‪ ,‬שעולה ממנו כי רק לאחר שנכשלו ישראל‪ ,‬העניק להם ה'‬
   451   452   453   454   455   456   457   458   459   460   461