Page 467 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 467
קרלפ ותרהעה ׀ 435
.54ראו :שוורץ ,המולך ,עמ' 71־ ,70ושם בהערה ;26מילגרום ,הפולחן והמוסר ,עמ' .197
. 55וראו שם פירוש הרד"ק בשם ר' חופני גאון על מצבו הפסיכולוגי של שאול ,שאפשר
את המרמה של בעלת האוב .וראוי לציין שבעלת האוב אומרת " ֱאֹל ִהים ָר ִאי ִתי עֹ ִלים ִמן
ָה ָאֶרץ" (שמואל־א כח,יג) ,ולדעת הרמב"ם מדובר באנשים חשובים ומנהיגים (מו"נ
א,ב .)1הלוי ,פולחן אבות ,מציע למשל ש"אלהים" הנזכר בפסוק הזה הוא כינוי לנפש
המת ושהשם "אובות" משמעותו 'פולחן אבות' (עמ' .)111 ,101
.56פירושו של הרמב"ם למילה "ידעוני" ,שהוא שם העוף "ידוע" ,יש שראו בשם זה כמי
שאוצר ידע לעולם המתים ,ראו שמש ,אבלות במקרא ,עמ' .47
.57ולכן בעל אוב וידעוני חייבים כרת ,אבל הדורש אל המתים פטור .הדבר מודגש גם
בשגגות א,דִ " :נ ְמ ְצאּו ָּכל ָּכֵרתֹות ֶׁשָּב ֲעָריֹות – ִׁשׁ ָּשה ְו ֶעְׂשִריםּ .ו ִבְׁש ָאר ָה ֲע ֵברֹות – ִׁש ְב ָעה
ָעָׂשרְ ,ו ֵאּלּו ֵהן :א) ָהעֹו ֵבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה ְּב ַמ ֲעֶׂשה; ב) ַהּנֹו ֵתן ִמ ַּזְרעֹו ַלּ ֹמ ֶלְך; ג) ַּב ַעל אֹוב; ד)
ַּב ַעל ִי ְּדעֹו ִני ְּב ַמ ֲעֶׂשה; ה) ַהְּמ ַחֵּלל ֶאת ַהׁ ַּשָּבת [ ."]...ויש רק שלושה חריגים שאין בהם
מעשה :המגדף ,המבטל ברית מילה והנמנע מקורבן פסח (שם הלכה ב).
.58וכן אומר הרמב"ם בספר המצוות ,לא־תעשה לח ,כלהלן.
.59המונח "רוח הטומאה" נזכר לראשונה במקרא זכריה יג,בְ" :ו ָה ָיה ַבּיֹום ַההּוא ְנ ֻאם ה'
ְצ ָבאֹות ַא ְכִרית ֶאת ְׁשמֹות ָה ֲע ַצִּבים ִמן ָה ָאֶרץ ְוֹלא ִי ָּז ְכרּו עֹוד ְו ַגם ֶאת ַהְּנ ִבי ִאיםְ ,ו ֶאת רּו ַח
ַהֻּט ְמ ָאה ַא ֲע ִביר ִמן ָה ָאֶרץ".
.60כגון :פה"מ אבות ג,טו על המשנה "הכול צפוי והרשות נתונה"" :זה המאמר כולל
עניינים גדולים מאד ,ולא יהיו דברים כמו אלו אלא לרבי עקיבה"; מו"נ א,לב" :אז תשיג
את השלמות האנושית ,ותהיה בדרגת ר' עקיבה עליו השלום שנכנס בשלום ויצא בשלום
בעיונו בדברים המטפיזיים [האלוהיים] האלה"; מלכים יא,גֶׁ" :ש ֲהֵרי ַרִּבי ֲע ִקי ָבה ָח ָכם
ָּגדֹול ֵמ ַח ְכ ֵמי ִמְׁש ָנה ָה ָיה"; אישות ח,הַ '" :על ְמ ָנת ֶׁש ֲא ִני ָח ָכם' – ֵאין אֹו ְמִרין ְּכַרִּבי ֲע ִקי ָבה
ַו ֲח ֵבָריוֶ ,אָּלא ָּכל ֶׁשּׁשֹו ֲא ִלין אֹותֹו ְּד ַבר ָח ְכ ָמה ְּב ָכל ָמקֹום ְואֹו ֵמר".
. 61תלמוד בבלי :שבת קד,א; יומא לח,ב; עבודה זרה נה,א ועוד.
.62וראו שם בביאורי לשימוש הדווקני במילה "מסייע" ,שיש לו משמעות הלכתית מדויקת.
. 63הרמב"ם עצמו רומז לדבר זה בתורת ההשגחה שלו לכך שהאדם הוא הקובע את גודל
ההשגחה עליו ,בין לטוב בין לרע .כך למשל הוא רומז במו"נ ג,נב ]...[" :ואותו מלך
הנלווה והצמוד הוא השכל השופע עלינו ,שהוא הקשר בינינו לבינו יתעלה [' ]...אם
ִי ָּס ֵתר איש במסתרים ואני לא אראנו' (ירמיהו כג,כד) .הבן זאת מאוד [ ."]...ונראים
הדברים שהרמב"ם מתכוון לא לקריאה הרגילה של הפסוק ,בתמיהה'" ,אם ִי ָּס ֵתר איש
במסתרים – ואני לא אראנו?!" ,אלא לקביעת עובדה :אם ִי ָּס ֵתר איש במסתרים – אני לא
אראנו!" ,כמבקש לומר :אתה רוצה להסתיר את ה' בחייך? – כן יהיה לך! .ולזה התכוון
באומרו "והבן זאת".
.64בערבית" :עלי מה יזעם אלד'ין הם אמואת באלחקיקה ,ואן כאנוא יגתד'ון ויחסון" .אבן
תיבון מתרגם" :כמו שיחשבו אשר הם מתים באמת ואף על פי שהם אוכלים ומרגישים".
הרב קאפח מעיר על אתר" :וכפי שדרשו חז"ל בברכות יח,ב – אלו רשעים שבחייהן
קרויים מתים .ומה שהם אוכלין ושותים ומרגישים ומלשינים ומזיקים לצדיקים ,אינו
אלא ריחוש מדי דהוה אזנב הלטאה [כלומר :פרכוסים עצביים ,ולא חיים של ממש,
כפרכוסי זנב הלטאה בשעה שהוא ניתק מגופה]" .אי־אפשר להבין את המשפט כתיאור
תהליך הדרישה את המתים ,שהדורשים הם המדמיינים את עצמם כמתים כדי לדבר אל
