Page 468 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 468

‫‪ 436‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫המת‪ ,‬שהרי כל מעשיהם נעשים בחלום מתוך שינה‪ ,‬ובחלום אין אוכלים‪ .‬ובעיקר מפני‬
                          ‫שלתפיסתו של הרמב"ם‪ ,‬הרשעים הם בגדר מתים בחייהם‪.‬‬

‫‪ .	65‬הרב קאפח מעיר על אתר‪" :‬ומן הסוג הזה הוא הספיריטיזם [צ"ל‪ :‬הספיריטואליזם?]‬
‫למיניו השונים‪ ,‬שהמסבב את הכוס של השולחן המיוחד‪ ,‬כדי להזמין רוח המת לפי‬

                               ‫דמיונו‪ ,‬או לפי מרמת הרמאי הנקרא מדיום – לוקה"‪.‬‬
‫‪ .	66‬למשמעות המונח "צדיק" בתפיסתו של הרמב"ם‪ ,‬ראו איסורי ביאה יד‪,‬ג‪ְ" :‬וֶׁש ֵאין ָׁשם‬

                            ‫ַצ ִּדיק ָּגמּור ֶאָּלא ַּב ַעל ָח ְכ ָמה ֶׁשעֹוֶׂשה ִמ ְצוֹות ֵאּלּו ְויֹו ְד ָען"‪.‬‬
‫‪ 	.67‬כלשונו של הרמב"ם ביסודי התורה פרק ד‪,‬א־ד‪ַ " :‬אְרָּב ָעה ּגּו ִפים ָה ֵאּלּו‪ֶׁ ,‬ש ֵהם ֵאׁש ְורּו ַח‬
‫ּו ַמ ִים ְו ֶאֶרץ – ֵהן ְיסֹודֹות ָּכל ַהִּנ ְבָר ִאים ְל ַמָּטה ִמן ָהָר ִקי ַע‪ְ .‬ו ָכל ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֵמ ָא ָדם ּו ְב ֵה ָמה ְועֹוף‬
‫ְוֶר ֶמׂש ְו ָדג ְו ֶצ ַמח ּו ַמ ֶּת ֶכת ַו ֲא ָב ִנים טֹובֹות ּו ַמְרָּג ִלּיֹות ּוְׁש ָאר ַא ְב ֵני ִּב ְנ ָין ְו ָהִרים ְוגּוֵׁשי ָע ָפר –‬
‫ַהּכֹל ָּג ְלמֹו ְמ ֻחָּבר ֵמ ַאְרַּבע ְיסֹודֹות ָה ֵאּלּו [‪ְ ]...‬ו ָכל ַהְּמ ֻחָּבר ֵמ ַאְרָּב ָעה ְיסֹודֹות ֵאּלּו‪ָ ,‬ל ֶהם הּוא‬
‫ִנ ְפָרד ַּבּסֹוף‪ֵ :‬יׁש ֶׁשהּוא ִנ ְפָרד ְל ַא ַחר ָי ִמים ֲא ָח ִדים‪ְ ,‬ו ֵיׁש ֶׁשהּוא ִנ ְפָרד ְל ַא ַחר ָׁש ִנים ַרִּבים‪.‬‬
‫ְו ָכל ֶׁשִּנ ְת ַחֵּבר ֵמ ֶהם – אי־אפשר ֶׁשֹּלא ִיָּפֵרד ָל ֶהן [‪ ]...‬הֹו ִאיל ְו ָכל ַהִּנ ְפָרד – ְל ֵאּלּו ִיָּפֵרד‪,‬‬
‫ָלָּמה ֶנ ֱא ַמר ָל ָא ָדם‪ְ' :‬ו ֶאל ָע ָפר ָּתׁשּוב' (בראשית ג‪,‬יט)? ְל ִפי ֶׁשרֹב ִּב ְנ ָינֹו ִמן ֶה ָע ָפר‪ְ .‬וֹלא ָּכל‬
‫ַהִּנ ְפ ָסד ְּכֶׁש ִּיָּפ ֵסד‪ִ ,‬מ ָּיד ַי ֲחזֹר ְל ַאְרַּבע ַה ְּיסֹודֹות‪ֶ ,‬אָּלא ִיָּפ ֵסד ְו ַי ֲחזֹר ְל ָד ָבר ַא ֵחר‪ְ ,‬ו ָד ָבר ַא ֵחר‬
‫ְל ָד ָבר ַא ֵחר‪ְ ,‬וסֹוף ַה ְּד ָבִרים ַי ֲחזֹר ַל ְּיסֹודֹות‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ְצאּו ָּכל ַה ְּד ָבִרים חֹו ְזִרין ֲח ִלי ָלה"‪ .‬אפשר‬
‫שבמילים "וחוזרין חלילה" מקופלת הבנתו של הרמב"ם בהבנת המונח "גלגול"‪,‬‬
‫להבדיל מ"גלגול נשמות"‪ .‬על המושגים עילוי נשמה וגלגול נשמות ראו מו"נ ג‪,‬נא‪1‬‬

                                                                       ‫בהרחבות‪.‬‬
‫‪ .	68‬לייבוביץ אומר עליו‪" :‬עניין 'דין כרת' סתום ביותר‪ .‬ולמעשה אין אנו יודעים מהו 'כרת'"‬

                                                     ‫(לייבוביץ‪ ,‬נבואה‪ ,‬עמ' ‪.)482‬‬
                                                  ‫‪ 	.69‬כרת‪ ,‬שלוש ענישות‪ ,‬עמ' ‪40‬־‪.39‬‬
‫‪ .	70‬ראו גם סה"מ‪ ,‬עמ' נ‪ ,‬הכלל הארבעה־עשר‪ ,‬שהכרת הוא כ"שימות והוא עומד בחטאו"‪.‬‬
‫‪ 	.71‬פה"מ שבת יט‪,‬ו‪ .‬הרמב"ם מסיים את הדיון באמירתו "ואיני יודע בכל המצות מצוה‬
                ‫דומה לזו כלומר שלא יתחייב עליה עונש עד שימות העובר בחטאו"‪.‬‬
‫‪ .	72‬ראו מילה א‪,‬א‪ ,‬שהכרת אינו נגרם על ידי אחרים‪ ,‬כגון שלא מל אותו אביו‪ ,‬אלא רק בגלל‬
                                                   ‫שלא מל את עצמו כשהיה יכול‪.‬‬
‫‪ 	.73‬וכן פסק במילה א‪,‬ב‪ְּ" :‬כֶׁש ַּי ְג ִּדיל‪ ,‬הּוא ַח ָּיב ָלמּול ֶאת ַע ְצמֹו‪ְ .‬ו ָכל יֹום ָויֹום ֶׁש ַּי ֲעבֹר ָע ָליו‬
‫ִמׁ ֶּש ַּי ְג ִּדיל ְוֹלא ָימּול ֶאת ַע ְצמֹו – ֲהֵרי הּוא ְמ ַבֵּטל ִמ ְצַות ֲעֵׂשה; ֲא ָבל ֵאינֹו ַח ָּיב ָּכֵרת ַעד‬

                                                        ‫ֶׁש ָּימּות ְוהּוא ָעֵרל ְּב ֵמ ִזיד"‪.‬‬
‫‪ 	.74‬הדברים מפורשים בתשובה ג‪,‬יד‪ְ" :‬ו ֵיׁש ֲע ֵברֹות ַקּלֹות ֵמ ֵאּלּו‪ְ ,‬ו ַאף ַעל ִּפי ֵכן ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‬

                ‫ֶׁש ָהָר ִגיל ָּב ֶהן ֵאין לֹו ֵח ֶלק ָלעֹו ָלם ַהָּבא‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ִה ְתַר ֵחק ֵמ ֶהן ּו ְל ִה ָּז ֵהר ֵמ ֶהן"‪.‬‬
‫‪ 	.75‬ראו שלוש ענישות‪ ,‬עמ' ‪ ,50‬ובמיוחד בהערה ‪" .26‬הכרת תכרת" נאמר גם במגדף‬
‫בבמדבר טו‪,‬ל־לא‪ְ" :‬ו ַהֶּנ ֶפׁש ֲאֶׁשר ַּת ֲעֶׂשה ְּב ָיד ָר ָמה ִמן ָה ֶא ְזָרח ּו ִמן ַהֵּגר – ֶאת ה' הּוא ְמ ַג ֵּדף‪,‬‬
‫ְו ִנ ְכְר ָתה ַהֶּנ ֶפׁש ַה ִהוא ִמ ֶּקֶרב ַעָּמּה‪ִּ .‬כי ְד ַבר ה' ָּב ָזה ְו ֶאת ִמ ְצָותֹו ֵה ַפר‪ִ ,‬הָּכֵרת ִּתָּכֵרת ַהֶּנ ֶפׁש‬
‫ַה ִהוא ֲעוֹ ָנה ָבּה"‪ ,‬שהרמב"ם אומר עליו במו"נ ג‪,‬מא‪25‬־‪" :24‬אשר לעושה ביד רמה –‬
‫הוא המזיד המתחצף ומעז פנים ועובר את העבירה בפרהסיה‪ .‬אין הוא חוטא מתוך‬
‫תאווה גרידא או כדי להשיג מה שהתורה אסרה להשיגו בשל רוע מידותיו בלבד‪ ,‬אלא‬
‫כדי להתנגד לתורה ולגלות את איבתו לה [‪ ]...‬והוא הדין לדעתי בכל עבירה הנראית‬
‫כסותרת את התורה ואויבת לה‪ .‬לדעתי‪ ,‬אילו אדם מישראל אכל בשר בחלב או לבש‬
   463   464   465   466   467   468   469   470   471   472   473