Page 470 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 470

‫‪ 438‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫‪ .	85‬למונח "נפש"‪ ,‬ראו ליכטנשטיין‪ ,‬ביקור‪ ,‬עמ' כה‪ .‬לפי שעה‪ ,‬לא נמצא מקור מפורש‬
‫להנחיית הרמב"ם ש"לא יפנה" אדם לבקר בבית הקברות‪ .‬יד פשוטה מסביר את הצירוף‬
‫"לא יפנה" על פי המקרא‪ַ " :‬אל ִּת ְפנּו ֶאל ָהאֹבֹת ְו ֶאל ַה ִּי ְּד ֹע ִנים ַאל ְּת ַב ְקׁשּו ְל ָט ְמ ָאה ָב ֶהם‪,‬‬
‫ֲא ִני ה' ֱאֹל ֵהי ֶכם" (ויקרא יט‪,‬לא)‪ .‬ונראה שהמקורות אודות הדורש אל המתים עומדים‬

                                                                   ‫ברקע ההנחיה‪.‬‬
      ‫‪ 	.86‬ראו דברי הרב קאפח במהדורתו על אתר‪ .‬וראו ליכטנשטיין‪ ,‬ביקור‪ ,‬עמ' כח־כט‪.‬‬

            ‫‪ .	87‬לעניין הביקור בקברים‪ ,‬ראו נגר‪ ,‬עלייה לקברים‪ ,‬ובמיוחד‪ ,‬עמ' ‪121‬־‪.112‬‬
‫‪ .	88‬ראו‪ :‬קאפח‪ ,‬כתבים‪" ,‬קריאת שמע ותפילה במקום טומאה"‪ ,‬עמ' ‪630‬־‪ ;621‬נגר‪ ,‬עלייה‬
‫לקברים‪ ,‬עמ' ‪69‬־‪ ;64‬ליכטנשטיין‪ ,‬ביקור‪ ,‬עמ' כ־כא‪ .‬מובן שהרמב"ם אינו רואה בקברי‬
‫צדיקים מעלה מיוחדת או שאינם מטמאים‪ ,‬שלא כדעתם של אחרים‪ .‬ראו למשל הרמב"ן‬
‫לבמדבר יט‪,‬ב‪" :‬כי הנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין‪ ,‬והוא שאמרו צדיקים אינן‬

                                ‫מטמאין"‪ .‬דיון בעניין זה חורג ממטרתו של ספר זה‪.‬‬
‫‪ 	.89‬למקוריות האיגרת‪ ,‬ראו אגרות‪ ,‬שילת‪ ,‬עמ' רכד־רכו‪" ,‬שבעיקרה אמיתית היא"‪ .‬וראו‬

                                             ‫כהן‪ ,‬רשימה אוטוביוגרפית‪ ,‬עמ' ‪.285‬‬
                                               ‫‪ .	90‬ראו ליכטנשטיין‪ ,‬ביקור‪ ,‬עמ' לג־לד‪.‬‬
‫‪	 91‬ראו‪ :‬קאפח‪ ,‬כתבים‪ ,‬עמ' ‪ ;622‬ליכטנשטיין‪ ,‬ביקור‪ ,‬עמ' ט־י‪ .‬הסרת לכלוך בכלל היא‬
‫תנאי מקדים לפניית קודש לה'‪ .‬ראו תפילה ד‪,‬ח‪ַ " :‬ט ֲהַרת ְמקֹום ַה ְּת ִפָּלה ֵּכי ַצד? ֹלא ִי ְתַּפֵּלל‬
‫ִּב ְמקֹום ַהִּטּ ֹנ ֶפת ְוֹלא ַּבֶּמְר ָחץ ְוֹלא ְּב ֵבית ַהִּכ ֵּסא ְוֹלא ָּב ַאְׁשָּפה אֹו ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵאינֹו ְּב ֶח ְז ַקת ַט ֲהָרה‬
‫ַעד ֶׁש ִּי ְב ְּד ֶקּנּו‪ְּ .‬כ ָללֹו ֶׁשַּל ָּד ָבר‪ָּ :‬כל ָמקֹום ֶׁש ֵאין קֹוִרין ּבֹו ְקִר ַּית ְׁש ַמע – ֵאין ִמ ְתַּפְּל ִלין ּבֹו‪ .‬ו ְכֵׁשם‬
‫ֶׁשַּמְר ִחי ִקין ִמּצֹו ָאה ּו ֵמי ַר ְג ַל ִים ְוֵרי ַח ַרע ּו ִמן ַהֵּמת ּו ֵמְר ִא ַּית ָה ֶעְרָוה ִל ְקִר ַּית ְׁש ַמע‪ָּ ,‬כְך ַמְר ִחי ִקין‬
‫ַל ְּת ִפָּלה" והיא גם תנאי למגע בספר תורה‪ ,‬כגון בהלכות ספר תורה י‪,‬ח‪ָּ" :‬כל ַהְּט ֵמ ִאין‪,‬‬
‫ֲא ִפּלּו ִנּדֹות ַו ֲא ִפּלּו ּגֹו ִיים‪ֻ ,‬מ ָּתִרין ֶל ֱאחֹז ֵס ֶפר ּתֹוָרה ְו ִל ְקרֹות ּבֹו‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ִּד ְבֵרי ּתֹוָרה ְמ ַקְּב ִלין‬
‫ֻט ְמ ָאה; ְוהּוא ֶׁשֹּלא ִי ְהיּו ְי ֵדי ֶהם ְמ ֻטָּנפֹות אֹו ְמ ֻל ְכ ָלכֹות ְּב ִטיט‪ֶ ,‬אָּלא ִיְר ֲחצּו ְי ֵדי ֶהן ְו ַא ַחר ָּכְך‬

                                                                        ‫ִיְּגעּו ּבֹו"‪.‬‬
‫‪ .	92‬השוו שולחן ערוך‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬הלכות ראש השנה‪ ,‬סימן תקפא‪ ,‬סעיף ד‪ ,‬ושם בהערת‬
‫הרמ"א‪" :‬ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחנות (כל בו)"‪ ,‬וכוונתו‬
‫לביקור קברות באופן כללי‪ .‬בהערת מגן אברהם ס"ק טז‪" :‬ולהשתטח על קברי הצדיקים‪,‬‬
‫וכן הוא בגמרא"‪ .‬וראו הערת המשנה ברורה ס"ק כז‪" :‬דבית הבקרות הוא מקום מנוחת‬
‫הצדיקים‪ ,‬והתפלה נתקבלת שם יותר‪ .‬אך אל ישים מגמתו נגד המתים‪ ,‬אך יבקש מהשם‬
‫יתברך שייתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר‪ .‬ויקיף הקברות‪ ,‬וייתן צדקה קודם‬
‫שיאמר התחנות"‪ .‬ראש השנה כמובן חל שבועיים לפני חג הסוכות‪ ,‬והרמב"ם סבור‬

                                     ‫שאסור לאדם לעורר על מתו חודש לפני הרגל‪.‬‬
                                                         ‫‪ 	.93‬לעיל פרק ‪ ,2‬עמ' ‪47‬־‪.39‬‬

‫‪ 	.94‬ראו‪ :‬מו"נ ג‪,‬לז; פה"מ ע"ז שם‪ .‬וראו איגרת הרמב"ם לחכמי מונטשפלייר‪ ,‬איגרות‬
                                      ‫הרמב"ם‪ ,‬מהדורת הר"י שילת‪ ,‬עמ' תעח־תצ‪.‬‬

‫‪ 	.95‬להמחשת עוצמת המסר‪ ,‬נשווה זאת לימינו‪ .‬כל ביקור בבית הקברות‪ ,‬אפילו בטקס יום‬
                   ‫הזיכרון לחללי צה"ל וכדומה‪ ,‬מונע הגעה למקום המקודש ביותר‪.‬‬

‫‪ 	.96‬אף על פי שיש בה היבט אחד בלבד של דמיון לנידה שחלקי עבודה זרה אינם מטמאים‬
‫(שאר אבות הטומאות ו‪,‬ג‪ ,)2‬האומר‪" :‬אלא הצורה כולה כשהיא שלמה"‪ .‬עניין זה שולי‬
‫ביחס לכלל ההלכות‪ ,‬ואולי הדבר יסודו בעובדה שממילא שברי עבודה זרה אסורים‬
   465   466   467   468   469   470   471   472   473   474   475