Page 474 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 474

‫‪ 442‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫‪ .	126‬נאמר בטהרת צרעת האדם‪ְ" :‬ו ִצָּוה ַהּ ֹכ ֵהן ְו ָל ַקח ַלִּמַּט ֵהר ְׁש ֵּתי ִצ ֳּפִרים ַחּיֹות ְט ֹהרֹות‪ְ ,‬ו ֵעץ‬
‫ֶאֶרז ּוְׁש ִני תֹו ַל ַעת ְו ֵאזֹב" (ויקרא יד‪,‬ד); ונאמר בטהרת צרעת הבית‪ְ" :‬ו ָל ַקח ְל ַחֵּטא ֶאת‬

                            ‫ַהַּב ִית ְׁש ֵּתי ִצ ֳּפִרים‪ְ ,‬ו ֵעץ ֶאֶרז ּוְׁש ִני תֹו ַל ַעת ְו ֵאזֹב" (שם‪,‬מט)‪.‬‬
‫‪ְ" 	.127‬ו ָל ַקח ַהּכֹ ֵהן ֵעץ ֶאֶרז ְו ֵאזֹוב ּוְׁש ִני תֹו ָל ַעת‪ְ ,‬ו ִהְׁש ִליְך ֶאל ּתֹוְך ְׂשֵר ַפת ַהָּפָרה" (במדבר יט‪,‬ו)‪.‬‬
‫‪ .	128‬נאמר בפסח מצרים‪ּ" :‬ו ְל ַק ְח ֶּתם ֲא ֻג ַּדת ֵאזֹוב ּו ְט ַב ְל ֶּתם ַּב ָּדם ֲאֶׁשר ַּב ַּסף ְו ִהַּג ְע ֶּתם ֶאל ַהַּמְׁשקֹוף‬

                                ‫ְו ֶאל ְׁש ֵּתי ַהְּמזּוזֹת ִמן ַה ָּדם ֲאֶׁשר ַּב ָּסף" (שמות יב‪,‬כב)‪.‬‬
                                                       ‫‪ 	.129‬ראו לעיל פרק ‪ ,6‬הערה ‪.10‬‬

‫‪ 	.130‬ראו לורברבוים‪ ,‬ביקורת האגדה‪ ,‬עמ' ‪217‬־‪ .216‬וראו לעיל ליד ציון הערה ‪ ,55‬עמ' ‪.348‬‬
‫‪ 	.131‬הרב יוסף בן כספי‪ ,‬קדמוני מפרשי המורה‪ ,‬עמ' ‪ .141‬וראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,139‬דברים בעניין‬
‫אמירת הרמב"ם שאינו יודע מה טעם שולחן לחם הפנים‪" :‬תמה אני על כבודו‪ ,‬ואני‬
‫מוצא בו שני טעמים‪ ,‬או אמור שתי סיבות תכליתיות‪ ,‬ואין זה מקום לכותבם"‪ .‬וראו‬
‫הערת העורך‪ ,‬שהדברים מפורשים בספרו "מנורת הכסף"‪ .‬לענייננו‪ ,‬לא עלה בידנו‬
‫למצוא את פירושו‪ ,‬אם אמנם פירש כן‪ .‬וראו גם פירושו של יעקב אנטולי‪ ,‬שהלך בדרך‬

                                       ‫אחרת‪ .‬ראו רובינסון‪ ,‬מסורת‪ ,‬עמ' ‪591‬־‪.588‬‬
‫‪ 	.132‬ראו בלס‪ ,‬מנופת צוף‪ ,‬עמ' ‪757‬־‪ ,756‬ויישוב הסתירה שם עמ' ‪836‬־‪ .835‬נוסף על זה‬
‫שאין בהם התייחסות לשתי הציפורים‪ ,‬טעמיו‪" ,‬עבודת ה' גם בכוחותיו השפלים"‪ ,‬הם‬

                                                ‫דרשניים ואינם מבוססים בפשטות‪.‬‬
‫‪ 	.133‬פרה אדומה ג‪,‬ב‪ .5‬וראו אריאל‪ ,‬זיהוי הארז‪ ,‬עמ' ‪ ,70‬על הפולמוס שהתחולל כנראה עם‬

                                                            ‫הצדוקים בזיהוי העץ‪.‬‬
                                  ‫‪ .	134‬בכל הזיהויים במהדורתי‪ ,‬נעזרנו בפרופ' זהר עמר‪.‬‬
‫‪	. 135‬ראו פה"מ פרה ג‪,‬ט‪ ,‬ובהערות הרב קאפח‪ ,‬שם ‪82‬־‪ .81‬וראו אריאל‪ ,‬זיהוי הארז‪ ,‬ובמיוחד‪,‬‬

                                                                      ‫עמ' ‪72‬־‪.71‬‬
‫‪ .	136‬ניתן לראות את צבעו למשל באתר ‪https://commons.wikimedia.org/wiki/‬‬

                                             ‫‪01.JPG.‬־)‪File:Cedrus_libani_(BG_Zurich‬‬

‫‪ .	137‬שלמה בנה את בית המקדש בעצי ארזים (שמואל־ב ה‪,‬יא ועוד)‪ .‬לביטויי עוצמה‪ ,‬ראו‬
                                                       ‫למשל מלכים־ב יד‪,‬ט ועוד‪.‬‬

                                                   ‫‪ .	138‬עמוס ב‪,‬ט‪ ,‬המובא במו"נ ב‪,‬מז‪.2‬‬
                                        ‫‪ 	.139‬ראו עמר‪ ,‬תולעת השני‪ .‬לתמונות‪ ,‬ראו אתר‬

                                ‫‪https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/amar.pdf.‬‬

                                     ‫‪ 	.140‬פה"מ פרה ג‪,‬ט; פה"מ כלאים ט‪,‬א; נגעים יד‪,‬א‪.‬‬
                                                ‫‪ .	141‬שמואל‪-‬ב א‪,‬כד; משלי לא‪,‬כא ועוד‪.‬‬

‫‪ 	.142‬פה"מ‪ :‬שביעית ח‪,‬א; מעשרות ג‪,‬ט‪" :‬ודרך כל מיני האזוב הללו לצמוח בגגות ובחצרות‬
                                                    ‫בלי שיזרעו אותן"; נגעים יד‪,‬ו‪.‬‬

‫‪ .	143‬ראו ביאורי פרה אדומה א‪,‬ב‪ ,‬על פי הרב קאפח במהדורתו על אתר‪ ,‬על פי רס"ג‪" :‬ואדום‬
‫בלשון התורה כולל גם את הגוון חום־צהוב של ימינו‪ ,‬כצבען של פרות רבות‪ ,‬והייחוד בפרה‬
‫זו הוא שכל שערותיה בצבע זה‪ .‬ואין הכוונה לגוון אדום כדם דווקא‪ ,‬שאינו מצוי בפרות"‪.‬‬

                                       ‫‪ 	.144‬השוו מילגרום‪ ,‬הפולחן והמוסר‪ ,‬עמ' ‪37‬־‪.36‬‬
‫‪ 	.145‬נראים הדברים ששכיחותו של האזוב היא שהביאה לבחירתו לפסח מצרים‪ ,‬הנעשה על‬
‫ידי כל אחד ואחד מישראל‪ .‬קלותה של התורה נזכרת בראש פרק מז‪ ,‬ועסקנו בה לעיל‪,‬‬

                                        ‫בתחילת פרק ‪" ,4‬הקדמה גדולה"‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
   469   470   471   472   473   474   475   476   477   478   479