Page 484 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 484

‫‪ 452‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫‪ 	.87‬במניין איברי העבד‪ ,‬שאם פוגעים בהם העבד משוחרר‪ .‬ראו עבדים ה‪,‬ה‪ְ" :‬ו ֵאּלּו ֵהן ָראֵׁשי‬
‫ֵא ָבִרים ֶׁש ֵאי ָנן חֹו ְזִרין‪ֶ :‬א ְצְּבעֹות ָי ַד ִים ְוַר ְג ַל ִים – ֶעְׂשִרים; ָראֵׁשי ָה ָא ְז ַנ ִים‪ְ ,‬ורֹאׁש ַהחֹ ֶטם‪,‬‬
‫ְורֹאׁש ַהְּגִו ָּיה"‪ .‬וראו ביאורי שם; ובמקבילה בטומאת צרעת ג‪,‬ח‪ְ" :‬ו ֵאּלּו ֵהן ָראֵׁשי ֵא ָבִרים‬
‫ֶׁש ֵאי ָנן ִמַּטְּמ ִאין ַּבִּמ ְח ָיה‪ָ :‬ראֵׁשי ֶא ְצְּבעֹות ָי ַד ִים ְוַר ְג ַל ִים‪ְ ,‬וָראֵׁשי ָא ְז ַנ ִים‪ְ ,‬ורֹאׁש ַהחֹ ֶטם‪,‬‬
‫ְורֹאׁש ָה ֲע ָטָרה‪ְ ,‬וָראֵׁשי ַה ַּד ִּדין ֶׁשָּב ִאׁ ָּשה‪ֲ .‬א ָבל ָראֵׁשי ַה ַּד ִּדין ֶׁשָּל ִאיׁש‪ְ ,‬ו ַה ַּיּבֹ ֶלת‪ְ ,‬ו ַה ִּד ְלּדּו ִלין –‬
‫ִמַּטְּמ ִאין ַּבִּמ ְח ָיה"‪ .‬ראש הגוויה הוא "ראש האמה" (פה"מ נגעים ו‪,‬ז)‪ .‬והשוו גם משנה‬

        ‫מסכת פסחים ח‪,‬ח‪" :‬ובית הלל אומרים‪ :‬הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר"‪.‬‬
‫‪ .	88‬משנה אהלות ז‪,‬ה‪" :‬האשה שהיא מקשה לילד והוציאוה מבית לבית הראשון טמא‬
‫בספק והשני בודאי‪ .‬אמר רבי יהודה‪ :‬אימתי? בזמן שהיא ניטלת בגפים‪ .‬אבל אם הייתה‬
‫מהלכת‪ ,‬הראשון טהור‪ .‬שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך‪ .‬אין לנפלים פתיחת הקבר עד‬

                     ‫שיעגילו ראש כפיקה"‪ .‬ושם מסביר הרמב"ם מהי פתיחת הרחם‪.‬‬
                         ‫‪ .	89‬לנזיר‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪" ,5‬יחס הרמב"ם לטהרתו של הנזיר"‪.‬‬

                      ‫‪ .	90‬לדיון ברעיון זה‪ ,‬ראו לעיל פרק ‪" ,4‬מושגי הקדושה והשכינה"‪.‬‬
‫‪ .	91‬לדיון בפסוק זה ובהשפעתו על דיני טומאת בעלי חיים‪ ,‬ראו פרק ‪" ,8‬שמונה שרצים"‪,‬‬

                                                                   ‫עמ' ‪.272-271‬‬
                                                     ‫‪ .	92‬למונח חיים ראו מו"נ א‪,‬מב‪.3‬‬
                         ‫‪ 	.93‬ראו תפילה ד‪,‬ח‪ .‬השוו מילגרום‪ ,‬הפולחן והמוסר‪ ,‬עמ' ‪.121‬‬
‫‪ .	94‬שאר אבות הטמאות ה‪,‬ט‪ .‬ראו דיון לעיל פרק ‪ ,7‬הערה ‪ .12‬מאותו טעם גם ביאת מי‬
             ‫שמתחת לגיל ‪ ,3‬אינה מטמאת מפני שאין כאן פעולה מינית‪ ,‬אלא חבלה‪.‬‬
                              ‫‪ 	.95‬ראו למשל מו"נ א‪,‬לד‪ .‬וראו קרייסל‪ ,‬שלמות‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬
‫‪ .	96‬מו"נ ג‪,‬ח‪ .8‬הפסוק‪ְ" :‬ו ַגם ֵאֶּלה ַּב ַּי ִין ָׁשגּו ּו ַבׁ ֵּש ָכר ָּתעּו [ּ ֹכ ֵהן ְו ָנ ִביא ָׁשגּו ַבׁ ֵּש ָכר ִנ ְב ְלעּו ִמן ַה ַּי ִין‬
‫ָּתעּו ִמן ַהׁ ֵּש ָכר‪ָׁ ,‬שגּו ָּברֹ ֶאה ָּפקּו ְּפ ִלי ִל ָּיה" (ישעיהו כח‪,‬ז)‪ ,‬מובא גם בטעמה של הנזירות‪.‬‬

                                                                     ‫ראו ג‪,‬מח‪.11‬‬
‫‪ 	.97‬מו"נ ג‪,‬יב‪ 13‬על מחשבת האדם הפושע בעצמו‪ " :‬מדוע אין הוא עוזר לו להשיג הון רב‬
‫שיוכל לקנות בעזרתו הרבה יין כדי להׁשתכר בו תמיד‪ ,‬וכמה ׁ ְש ָפחֹות עודות מיני זהב‬
‫ואבנים טובות‪ ,‬שיעוררוהו לקיים יחסי מין הרבה מעבר ליכולתו כדי שיתענג‪ ,‬כאילו‬

                            ‫תכלית המציאות אינה אלא עונגו של ה ָשפל הזה בלבד"‪.‬‬
‫‪ 	.98‬מכירה כט‪,‬יח‪ .‬ושם אבחנה בין שיכור כלוט שמעשיו אינם תקפים‪ .‬וכן בקידושין‪ .‬ראו‬
‫אישות ד‪,‬יח‪ .‬לשחיטתו הכשרה‪ ,‬ראו שחיטה ב‪,‬יב; ד‪,‬ה‪ .‬שהאדם מועד לעולם‪ ,‬גם אם‬

                                                 ‫הוא שיכור‪ ,‬ראו חובל ומזיק א‪,‬יא‪.‬‬
‫‪ 	.99‬ראו‪ :‬תפילה וברכת כהנים ד‪,‬יז‪ִׁ" :‬שּכֹור ַאל ִי ְתַּפֵּלל‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵאין לֹו ַּכָּו ָנה; ְו ִאם ִה ְתַּפֵּלל‪,‬‬
‫ְּת ִפָּלתֹו ּתֹו ֵע ָבה‪ְ ,‬ל ִפי ָכְך חֹו ֵזר ּו ִמ ְתַּפֵּלל ְּכֶׁש ִּי ְתרֹו ֵנן ִמׁ ִּש ְכרּותֹו‪ָׁ .‬שתּוי ַאל ִי ְתַּפֵּלל; ְו ִאם ִה ְתַּפֵּלל‪,‬‬
‫ְּת ִפָּלתֹו ְּת ִפָּלה‪ֵ .‬אי ֶזה הּוא ִׁשּכֹור ְו ֵאי ֶזה הּוא ָׁשתּוי? ִׁשּכֹור – ֶזה ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַדֵּבר ִּב ְפ ֵני‬
‫ַהֶּמ ֶלְך; ְוָׁשתּוי – ֶזה ֶׁש ָּיכֹול ְל ַדֵּבר ִּב ְפ ֵני ַהֶּמ ֶלְך ְו ֵאינֹו ִמְׁש ַּתֵּבׁש; ַאף ַעל ִּפי ֵכן – הֹו ִאיל ְוָׁש ָתה‬
‫ְר ִבי ִעית ַי ִין‪ֹ ,‬לא ִי ְתַּפֵּלל‪ַ ,‬עד ֶׁש ָּי ִסיר ֵיינֹו ֵמ ָע ָליו"; שם יד‪,‬א‪ַּ :‬בׁ ַּש ֲחִרית‪ַּ ,‬בּמּו ָסף ּו ַבְּנ ִעי ָלה‬
‫ַהּ ֹכ ֲה ִנים נֹוְׂש ִאין ֶאת ַּכֵּפי ֶהם; ֲא ָבל ַּבִּמ ְנ ָחה ֵאין ְנִׂשי ַאת ַּכַּפ ִים‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשַּבִּמ ְנ ָחה ְּכ ָבר ָס ֲעדּו ָּכל‬

                          ‫ָה ָעם‪ְ ,‬וֶׁשָּמא ָׁשתּו ַהּ ֹכ ֲה ִנים ַי ִין‪ְ ,‬וִׁשּכֹור ָאסּור ִּב ְנִׂשי ַאת ַּכַּפ ִים"‪.‬‬
‫‪ .	100‬הרמב"ם מנסה להציע תשובה‪" :‬מישהו אחר נימק זאת ואמר‪ :‬הטוב ביותר לתאווה‪,‬‬
‫שמקורה בכבד – הבׂשר‪ ,‬והטוב ביותר לכוח החיוני‪ ,‬שמקורו בלב – היין‪ .‬כמו כן הכוח‬
‫אשר מקורו במוח‪ ,‬והוא הנפשי‪ ,‬מתענג על מנגינות ְּב ֵכ ִלים‪ .‬לכן מתקרב כל כוח אל‬
   479   480   481   482   483   484   485   486   487   488   489