Page 489 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 489

‫ קרלפ ותרהעהע ׀ ‪457‬‬

‫קאפח נפטר כחצי שנה לאחר מכן‪ ,‬ואלמלי כן אולי היינו זוכים להמשך הדיון‪ .‬ליחסו‬
‫המכבד של הרב קוק לרב קאפח על אף המחלוקת ביניהם‪ ,‬ראו בתחילת המכתב; קוק‪,‬‬

                                                  ‫איגרות הראיה ב‪ ,‬עמ' רמז־רמח‪.‬‬
‫‪ .	146‬זו דרשת רבי יהודה הנשיא על הפסוק בקריאת שמע‪ְ" :‬ו ָהיּו ַה ְּד ָבִרים ָה ֵאֶּלה ֲאֶׁשר ָא ֹנ ִכי‬
‫ְמ ַצְּוָך ַהּיֹום ַעל ְל ָב ֶבָך" (דברים ו‪,‬ו)‪" ,‬והיו" – בהוויתן יהו (בבלי מגילה יז‪,‬ב)‪ ,‬כלומר כפי‬
‫שהם‪ ,‬ויש לקרוא את קריאת שמע בעברית כמו שהיא כתובה (ראו רש"י על אתר)‪ .‬ואם‬

          ‫כן‪ ,‬משמע שאף הכרובים כנפיהם קבועות‪ ,‬כפי שמשתמע מפשט הפסוקים‪.‬‬
‫‪ .	147‬הפסוק המלא‪ַ" :‬ו ִּי ֵּתן ֶאת ַהְּכרּו ִבים ְּבתֹוְך ַהַּב ִית ַהְּפ ִני ִמי ַו ִּי ְפְרׂשּו ֶאת ַּכ ְנ ֵפי ַהְּכֻר ִבים‪ַ ,‬ו ִּתַּגע‬
‫ְּכ ַנף ָה ֶא ָחד ַּבִּקיר ּו ְכ ַנף ַהְּכרּוב ַהׁ ֵּש ִני נֹ ַג ַעת ַּבִּקיר ַהׁ ֵּש ִני‪ְ ,‬ו ַכ ְנ ֵפי ֶהם ֶאל ּתֹוְך ַהַּב ִית ֹנ ְג ֹעת ָּכ ָנף‬

                                                         ‫ֶאל ָּכ ָנף" (מלכים־א ו‪,‬כז)‪.‬‬
‫‪ 	.148‬כדברי התלמוד על המונחים "בית השלהין‪/‬השלחין" ו"בית הבעל" כשדה שאין צורך‬
‫להשקותה‪" :‬ומאי משמע דהאי 'בית הבעל' לישנא דמייתבותא היא? – דכתיב‪' :‬כי‬
‫יבעל בחור בתולה'‪ .‬ומתרגמינן‪' :‬ארי כמה דמיתותב עו ֵלם עם בתולתא יתייתבון בגויך‬

                                                    ‫בנייך'" (בבלי מועד קטן ב‪,‬א)‪.‬‬
‫‪ 	.149‬בבלי פסחים ג‪ ,‬א‪" :‬לישנא מעליא הוא דנקט‪ .‬וכדרבי יהושע בן לוי‪ ,‬דאמר רבי יהושע‬
‫בן לוי‪' :‬לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו‪ ,‬שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא‬
‫הוציא דבר מגונה מפיו‪ ,‬שנאמר ' ִמן ַהְּב ֵה ָמה ַהְּטהֹוָרה ּו ִמן ַהְּב ֵה ָמה ֲאֶׁשר ֵאי ֶנָּנה ְטהָֹרה'‬
‫(בראשית ז‪,‬ח)"‪ .‬רש"י‪" :‬ולא כתיב 'הבהמה הטמאה' כי אורחיה‪ .‬הרי שמונה אותיות‬
‫עקם‪ :‬הטמאה חמש אותיות הן‪ ,‬אשר איננה טהורה שלש עשרה אותיות‪ ,‬ואף על גב‬

      ‫דבאורייתא כתיב טמא – שני אורחיה בחד דוכתא‪ ,‬ללמדך לחזר על לשון נקיה"‪.‬‬

‫הערות לפרק ‪ :10‬טומאות הצרעת ‪ -‬שיח שגוי על סבל‬

‫הרמב"ם בפה"מ‪ ,‬הקדמה לסדר טהרות‪ ,‬מונה ארבעה אבות טומאה‪ ,‬שניים מהם בצרעת‬             ‫‪.	1‬‬
                                         ‫האדם‪ :‬מצורע מוחלט ומצורע בימי ספרו‪.‬‬       ‫‪	.2‬‬

‫"מוסגר"‪ ,‬לא במשמעותה בימינו 'מבודד'‪ ,‬מפני שגם המצורע המוסגר צריך לצאת מן‬           ‫‪.	3‬‬
‫העיר כמו המצורע המוחלט‪ .‬ההבדל בין מצורע מוסגר לבין מצורע מוחלט הואבכך‬              ‫‪	.4‬‬
‫שהמצורע המוסגר הוא בהמתנה בלבד‪ ,‬ואינו צריך לפרוע את שערו ולפרום את בגדיו‬
‫ולהיטהר‪ ,‬כלומר אינו צריך להביא קרבן‪ ,‬ואינו מיטהר בהבאת ציפורים ותגלחת (טומאת‬       ‫‪	.5‬‬

                                                                       ‫צרעת י‪,‬י)‪.‬‬
                                              ‫מילגרום‪ ,‬הפולחן והמוסר‪ ,‬עמ' ‪.127‬‬
‫ראו מטמאי משכב ומושב ו‪,‬ד‪ .‬וראו הדיון בעניין זה לעיל‪ ,‬פרק ‪ ,9‬עמ' ‪ ,279‬בנושא‬
‫"הטומאה המינית אינה חלק מטומאת המוות"‪ .‬עוד הוא אומר שנוסף על הקרבה בין‬
‫טומאת מת לטומאת צרעת‪ ,‬יש קרבה ביניהן בסדר ההלכות במשנה תורה בדומה לסדר‬
‫בפירוש המשנה‪" :‬ואחר כלים אהלות‪ ,‬והיא בדיני טומאת מת‪ ,‬והקדימה מפני שהיא‬
‫החמורה שבטומאות‪ .‬ואחריה נגעים והיא דיני טומאת צרעת‪ ,‬לפי שהמצורע מטמא‬
‫באוהל‪ ,‬והרי יש בו מעט דמיון לטומאת מת כמו שיתבאר במקומו" (פה"מ‪ ,‬הקדמה‪,‬‬

                                                         ‫מהדורת קאפח‪ ,‬עמ' יח)‪.‬‬
‫לעניין טומאת משכב ומושב‪ ,‬ראו טומאת צרעת י‪,‬יא‪-‬יב; לעניין היתר יחסי מין‪ ,‬ראו שם‬

                                       ‫ו; ולעניין הקרבן‪ ,‬ראו הלכות מחוסרי כפרה‪.‬‬
   484   485   486   487   488   489   490   491   492   493   494