Page 488 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 488
456׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
ַה ַח ִּיים ְו ָא ַכל ָו ַחי ְל ֹע ָלם" (בראשית ג,כב) ,ראו שמונה פרקים ,פרק ח" :היות שהוא כן,
הרי אפשר שישלח ידו ויקח מזה ,ואכל וחי לעולם"; הרוי ,פן ,עמ' 22־ ;18קליין־
ברסלבי ,אדם ,עמ' 247־ .245מונח "עץ החיים" כביטוי למושכלות ,ראו מו"נ ג,ל22
למאמר חכמים "עץ החיים מהלך חמש מאות שנה" ופירוש נרבוני שם; הרוי ,פן ,הערה
;6תשובה ט,אַ " :ה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ָנ ַתן ָלנּו ּתֹוָרה זֹוֵ ' ,עץ ַח ִּיים'ְ ,ו ָכל ָהעֹוֶׂשה ָּכל ַהָּכתּוב
ָּבּה ְויֹו ְדעֹו ֵּד ָעה ְּגמּוָרה ְנכֹו ָנה – זֹו ֶכה ָּבּה ְל ַח ֵּיי ָהעֹו ָלם ַהָּבא; ּו ְל ִפי ּ ֹג ֶדל ַמ ֲעָׂשיו ְו ֹג ֶדל ָח ְכ ָמתֹו
הּוא זֹו ֶכה" .וכן סוף ספר הקרבנותְ" :ורֹב ִּדי ֵני ּתֹוָרה ֵאי ָנם ֶאָּלא ֵעצֹות ֵמָרחֹוק ִמְּגדֹול ָה ֵע ָצה
ְל ַת ֵּקן ַה ֵּדעֹות ּו ְל ַיׁ ֵּשר ָּכל ַהַּמ ֲעִׂשיםְ .ו ֵכן הּוא אֹו ֵמרֲ " :הֹלא ָכ ַת ְב ִּתי ְלָך ָׁש ִלִׁשים ְּב ֹמ ֵעצֹות
ָו ָד ַעתְ ,להֹו ִדי ֲעָך קֹ ׁ ְש ְט ִא ְמֵרי ֱא ֶמתְ ,ל ָהִׁשיב ֲא ָמִרים ֱא ֶמת ְלׁשֹ ְל ֶחיָך" (משלי כב,כ־כא)
.137להסברת המשמעות הזאת ,ראו מו"נ ,הקדמות ,פתיחה ,8במשל הברקים" :ואפילו האור
המועט הזה הזורח עלינו גם הוא אינו מתמיד ,אלא מבזיק ונעלם כאילו הוא ' ַל ַהט ַה ֶחֶרב
ַהִּמ ְת ַהֶּפ ֶכת' (בראשית ג,כד)" .מו"נ א,מט" :1בבראשית רבה (כא,ט) אמרוַ ' :ל ַהט ַה ֶחֶרב
ַהִּמ ְת ַהֶּפ ֶכת' (בראשית ג,כד) – על שם ְמׁ ָשְר ָתיו ֵאׁש ֹל ֵהט" (תהילים קד,ד); ַה ִּמ ְת ַה ֶּפ ֶכת
– שהן מתהפכין :פעמים אנשים ,פעמים נשים ,פעמים רוחות ,פעמים מלאכים" .הרי
שאמרו במפורש באמירה זו שאין הם בעלי חומר ושאין להם תבנית גשמית קבועה
מחוץ לדעת (=באופן אובייקטיבי) ,אלא כל זה הוא במראה הנבואה ולפי פעולת הכוח
המדמה ,כפי שיוזכר בעניין מהות הנבואה (ב,לו)" .ראו הסברו של הרמב"ם בהקדמתו־
שירתו לר' אנטולי הדיין (א'גרות הרמב"ם ,מהדורת שילת ,עמ' תסח)" :גשה אלי ,אל
תירא מלהט החרבות" .וראו קליין־ברסלבי ,אדם ,עמ' 248־.247
. 138מו"נ ג,מ" :10ואילו הייתה צורה אחת ,כלומר צורת כרוב אחד – הייתה בכך הטעיה ,והיו
חושבים שהיא צורת האלוה הנעבד כמו שהיו עושים עובדי עבודה זרה ,וגם שהמלאך
הוא פרט אחד ,ודבר זה מוביל לשניּות (=דואליזם) מסוימת .וכיוון שנעשו שני כרובים,
יחד עם האמירה המפורשת "ה' ֱאֹל ֵהינּו ה' ֶא ָחד" (דברים ו,ד) ,התבססה הדעה על קיום
המלאכים ושהם רבים ,ונשמרנו מן הטעות לגביהם שהם אלוה ,מאחר שהאלוה אחד
והוא ברא את הריבוי הזה".
. 139מורה הנבוכים ,ארבעה פירושים ,נו,ב.
. 140ראו אפשטיין ,תורה תמימה ,שמות כה,יח ,הערה כג" :אין זה מוכח כלל שהיה להם
צורת זכר ונקבה אלא שהיו מעורים זה בזה באהבה וחבה כמו זכר ונקבה [."]...
.141כדברי תנא דבי אליהו (מהדורת מאיר איש־שלום ,פרשה י)" :מעיד אני עלי את השמים
ואת הארץ ,בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה הכול לפי מעשה
שעושה כך רוח הקודש שורה עליו" .ראו :מלמד ,נשים ,עמ' 101־ ;100קלנר ,נשים ,עמ'
127־.120
.142ראו מורה הנבוכים א,ו; א,טז ובהרחבות שם.
. 143ראו מורה הנבוכים א,ב; ראב"ע (בראשית ג,ו) קישר בין "עץ הדעת" ובין "וידע האדם
את חוה אשתו" (בראשית ד,א) .ראו אידל ,סתרי עריות ,עמ' .83
.144ראו לעיל בפרק זה ,עמ' ,283בנושא "ניתוב התשוקה אל החכמה".
.145לפניית הרב קוק ,ראו מאמרי הראיה ,עמ' 520־" ,518מכתב על אמיתת הקבלה
וקדושתה" ,מיום כ"ו בטבת תרצ"א ( .)1911תשובתו של הרב קאפח לא התפרסמה שם.
לשאלת הרב קוק ולתשובת הרב יחיא קאפח ,ראו ישעיהו ,שבות תימן ,עמ' 222־,215
"אגרת מענה מהרב יחיא קאפח ז"ל להראי"ה קוק ז"ל" ,מיום ט"ו אלול תרצ"א .הרב
