Page 383 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 383

‫ קרפפר ‪ :‬לבס לע יוגש חיש ‪ -‬תערצה טומאות ׀ ‪351‬‬

‫מפני שאין סיבה לשקם אותם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם יש לאישה זכות של לימוד‬
                                        ‫תורה‪ 64,‬המים אינם פועלים מיד‪.‬‬

‫אווירת ההקפדה על האמון בין בני הזוג והזהירות מפני חשד נפסקת במשנת‬
‫הרמב"ם כ"רּו ַח ַט ֲהָרה" (בניגוד לטומאת הניאוף)‪ ,‬אלא שעליה להיות "ֵּבינֹו‬
‫ְל ֵבי ָנּה ְּב ַנ ַחת ּו ְב ֶדֶרְך ַט ֲהָרה ְו ַה ְז ָהָרה"‪ 65.‬הטקס חייב להיות אפוף אווירה של‬
‫טהרה וללמד את שניהם שעליהם לשמור על שלום הבית‪ ,‬שלום המשפחה‪,‬‬
‫ו להיזהר מלערער את השלום ביניהם‪ ,‬כמו שהרמב"ם אומר במורה‬

                                                      ‫הנבוכים (ג‪,‬מט‪66.)8‬‬
‫נמצא שהטקס במקדש לא בא לוודא את האמת אלא לחזק את שלום הבית‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם האווירה החברתית‪-‬משפחתית היא שהבגידות הן דרך חיים‪,‬‬
‫יש לבטל את טקס הבדיקה‪ ,‬כמו שהוא אומר‪ְ " :‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬מׁ ֶּשַרּבּו ַהְּמ ָנ ֲא ִפין‬
‫ְּב ָגלּוי ְּב ַב ִית ֵׁש ִני‪ִּ ,‬בְּטלּו ַה ַּס ְנ ֶה ְדִרין ֶאת ֵמי ַהָּמִרים‪ְ ,‬ו ָס ְמכּו ַעל ַהָּכתּוב ַּב ַּקָּב ָלה‪:‬‬
‫'ֹלא ֶא ְפקֹוד ַעל ְּבנֹו ֵתי ֶכם ִּכי ִת ְז ֶני ָנה ְו ַעל ַּכּלֹו ֵתי ֶכם ִּכי ְת ָנ ַא ְפ ָנה' (הושע ד‪,‬יד)"‪67.‬‬
‫כשההשחתה המינית מרובה‪ ,‬שהבנות מזנות והכלות נואפות‪ ,‬אין טעם‬
‫לנסות לבדוק אם האישה נסתרה עם איש זר אם לאו‪ ,‬מפני שיראת המקדש‬
‫לא תתרום להמעטת התופעה‪ .‬ולא שהותר האיסור‪ ,‬אלא שהעונש על איסור‬
‫שהכול דשים בו בעקביהם כבר אינו בר תוקף‪ .‬אין ה"קסם" יכול להתחולל‬

                                         ‫בשעה שאינו מרשים שום אדם‪.‬‬
‫טקס מי השוטה נעשה במקדש‪ ,‬שמשדר טהרה ונאמנות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב‬
‫לציין כי המקדש כחלק מן האמצעים לטיפול באווירת חשד יכול לסייע‬
‫ביעילות כמו במי ׂשוטה‪ ,‬רק כאשר התופעה עצמה חריגה ומצליחה ליצור‬
‫אמון חברתי‪ .‬באופן דומה גם בדין המצורע‪ ,‬שגם לו יש זיקה חברתית גדולה‪,‬‬
‫המפגש עם כוהן בקביעת הצרעת ובטהרתה אמור ליצור זיקה  לקודש‪ .‬לדעת‬
‫הרמב"ם‪ ,‬הזיקה החברתית הנומינליסטית שלימדונו חכמים בעניין טומאת‬
‫צרעת‪ ,‬ושאינה נמצאית ישירות בפסוקים‪ ,‬אינו בגדר פיקציה של חכמים‪,‬‬
‫שהרי הזיקה בין טומאת הצרעת לבין מאפיינים חברתיים עולה כבר בצורה‬

                                    ‫ניכרת הן מן המקרא הן מן ההלכות‪.‬‬

             ‫החלת הטומאה ‪ -‬תיחום מחלת הצרעת באזהרת שיח‬

‫נסכם את הדברים שאמרנו עד כה‪ .‬הטומאה חלה על תופעות טבעיות לא‪-‬‬
‫רצוניות או על מעשים‪ ,‬והיא בגדר מסר הבא לומר לנו שיש מפגשים עם‬
‫אירועים ותופעות המּועדים לפגוע בקשר האמיתי של האדם עם ה'‪ .‬כך היא‬
‫תופעת המוות הבאה לכדי פולחני מוות‪ ,‬ומיניות האדם הבאה לידי פולחני‬
‫פריון ומין‪ ,‬ומכאן טומאות המוות והטומאות המיניות המונעות גישה‬
‫למקדש באות לסמן שלא זו הדרך‪ .‬גם מחלת הצרעת מורחקת מירושלים‪,‬‬
   378   379   380   381   382   383   384   385   386   387   388