Page 378 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 378
346׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
המצורע נקרא כאן רשע .הרמב"ם מסביר בפירוש המשנה את אורך הרוח
כלפי המצורע .וזה לשונו:
אמרו "אם כך על של רשע" – על פי יסוד נבארנו לך ,והוא שהצרעת
הזו האמורה בתורה אמרו שאינה אלא עונש לבעל לשון הרע ,כדי
שיפרוש מבני אדם וינוחו מנזקי לשונו ,מתחילה בביתו :או שישוב
ויתעורר [הרי שהיא מפסיקה] ,או שעוברת למצעותיו ,והוא אמרו "בכל
מלאכת עור" (ויקרא יג,מח) .או שישוב ,או שעוברת לבגדיו "בבגד צמר"
(שם יג,מז) .או שישוב ,או שעוברת לגופו "בעור בשרו" (שם,ב) .ודבר זה
על דרך האות והמופת כמו מי ׂשוטה ,הנך רואה שהם דברים שאינם
טבעיים ואין ההיגיון מחייבם כלל ,כי הבגדים והבתים דוממים והשנוי
הנולד בהם אינו צרעת אלא שהתורה קראתו כך כפי האופן שהזכרנו.
וכן נגעי אדם אתה רואה שעשה את הנתקים צרעת ,והוא "דא
אלת'עלב" [חולי המשיר את השיער] ,וטיהר "הפך כולו לבן" ,והוא תכלית
הצרעת והקשה והחמ ּור שבה .אלא הם דברים תורניים ,כפי שהזכרנו,
ולפי היסוד הזה קראו 'רשע'( .פה"מ ,נגעים יב,ה)
בפירוש זה ,הרמב"ם מסביר את הזיקה בין מעשה העבירה לבין תוצאתו
כמידה כנגד מידה" :כדי שיפרוש מבני אדם וינוחו מנזקי לשונו" .ומעין זה
גם בהלכה יְ" :2ו ִי ְה ֶיה ֻמ ְב ָּדל ּו ְמ ֻפְר ָסם ְל ַבּדֹוַ ,עד ֶׁשֹּלא ִי ְת ַע ֵּסק ְּבִׂשי ַחת ְרָׁש ִעים,
ֶׁש ִהיא ַהֵּלצּות ְו ָלׁשֹון ָהַרע" .המצורע התנהל בחברה ,ביחסיו ודיבורו עם בני
אדם ,בדרך המשחיתה את החברה ,לכן דינו שיישאר " ְל ַבּדֹו" ,מבודד מקשרים
חברתיים ,וכך נמנעת ממנו האפשרות לשוחח שיחת רשעים או להצטרף
לשיחת רשעים .הרחקתו של המצורע מן החברה היא אירוע חריג ,ולכן ראוי
שיהיה מעשה ההרחקה " ְמ ֻפְר ָסם" ,כהתראת כרוז לציבור להיזהר מלדבר
לשון הרע .ההתראה הזאת נובעת מדרך הטיפול במחלת הצרעת ,המופקעת
מתחום המדע והרפואה אל התחום הטקסי הכוהני .הריחוק החברתי הטבעי
מן המצורע מקבל צידוק מוסרי של סמל ללשון הרע .וכך מסכם הרמב"ם את
הלכות לשון הרע במשנה תורהָּ" :כל ֵאּלּו ֵהם ַּב ֲע ֵלי ָלׁשֹון ָהַרעֶׁ ,ש ָאסּור ָלדּור
ִּבְׁש ֵכנּו ָתםְ ,ו ָכל ֶׁשֵּכן ֵליֵׁשב ִעָּמ ֶהם ְו ִלְׁש ֹמ ַע ִּד ְבֵרי ֶהם" (דעות ז,ו).
הרמב"ם כותב כאן על מחלת הצרעת הניסית כעונש על דרכו של המצורע
לדבר בלשון הרע .אני מבקש להציע להרחיב את המבט על דרכו של המצורע
הטבעי לדבר בלשון הרע גם במשך מחלתו .במשמעות זו ,המחלה הטבעית
מעוררת סלידה בעיני הבריות והרחקה חברתית ,ועלולה להביא את המצורע
ללשון הרע ,הן בפני חבריו-אוהביו והן עם המצורעים כמותו ,והטומאה
