Page 374 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 374

‫‪ 342‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫המונח‪ ,‬משמעות בתחום החולין ולא בתחום המקדש‪ .‬בפרק השביעי "שלוש‬
‫תפיסות לטומאת החטאים" עמ' ‪ ,229‬הבאנו את לשון הרמב"ם שהתורה‬
‫נוקטת לשון טומאה גם כלפי חטאים בשלושה נושאים‪ ,‬ויש המכנים אותה‬
‫"טומאה מוסרית"‪ 49.‬שלושת העניינים הללו הם גם שלושת היסודות של‬
‫כל מצוות התורה‪ ,‬ובלשונו של הרמב"ם "המצוות היסודיות והעיקריות"‬
‫שנאמר בהן "ייהרג ואל יעבור"‪ :‬עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪ .‬וזו‬

                        ‫לשונו לגבי המונח טומאה ביחס לשפיכות דמים‪:‬‬

       ‫ועל שפיכות דמים נאמר‪ְ " :‬ולֹא ְת ַט ְּמא ּו ֶאת ָה ָא ֶרץ [ ֲא ׁ ֶשר ַא ֶּתם ֹי ׁ ְש ִבים‬
               ‫ָּב ּה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ֲא ִני ׁ ֹש ֵכן ְּבת ֹו ָכ ּה]" (במדבר לה‪,‬לד; ושם‪ְ :‬וֹלא ְת ַט ֵּמא)‪( .‬מו"נ ג‪,‬מז‪)9‬‬

                                                 ‫וזהו ההקשר המקראי‪:‬‬

       ‫ְולֹא ַת ֲח ִניפ ּו ֶאת ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ֶּתם ָּב ּה ִּכי ַה ָ ּדם ה ּוא ַי ֲח ִניף ֶאת ָה ָא ֶרץ‪,‬‬
       ‫ְו ָל ָא ֶרץ לֹא ְי ֻכ ַּפר ַל ָ ּדם ֲא ׁ ֶשר ׁ ֻש ַּפ ְך ָּב ּה ִּכי ִאם ְּב ַדם ׁ ֹש ְפכ ֹו‪ְ .‬ולֹא ְת ַט ֵּמא ֶאת‬
       ‫ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַא ֶּתם ֹי ׁ ְש ִבים ָּב ּה ֲא ׁ ֶשר ֲא ִני ׁ ֹש ֵכן ְּבת ֹו ָכ ּה‪ִּ ,‬כי ֲא ִני ה' ׁ ֹש ֵכן ְּבת ֹו ְך‬

                                                          ‫ְּב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל (במדבר לה‪,‬לג‪-‬לד)‪.‬‬

‫בפרקים הקודמים יצרתי היקש בין מונחי הטומאה המשמשים במרחב‬
‫המקודש לבין מונחי הטומאה במרחב החולין‪ .‬יש שימוש במונח טומאה‬
‫בזיקה למקדש‪ :‬בטומאות המוות והטומאות המיניות והם קשורות לפולחנים‬
‫שנעשו במקדשים האליליים‪ ,‬פולחני מוות ופולחני זנות ופריון; ובמקביל‬
‫להם יש שימוש במונח טומאות במרחבי החולין‪ :‬בזיקה לעבודה זרה ובזיקה‬
‫לגילוי עריות‪ .‬לדעתי יש קשר בין הדברים‪ .‬אבל איני רואה  קשר (באופן‬
‫שאינו דרשני) בין שימוש במונח טומאה בזיקה למקדש בטומאות הצרעת‪,‬‬

                          ‫לבין השימוש במונח טומאה לשפיכות דמים‪50.‬‬

   ‫טומאת צרעת ‪ -‬הגנה משיח שגוי בעקבות מחלת‬
                         ‫הצרעת‬

‫בסוף הלכות צרעת (טז‪,‬י)‪ ,‬הרמב"ם דן בהרחבה בטעם הצרעת‪ .‬בפסקאות‬
‫שלהלן אנתח ביסודיות טעם זה בקריאה מודרכת‪ .‬אראה בעיקר כי הלשון‬
‫הרע שהרמב"ם מצביע עליו אינו לשון הרע על איש או על החברה‪ ,‬אלא‬
‫לשון הרע כלפי ה' (לשון הרע תיאולוגי) הנעשה בחברת אנשים‪ ,‬והמערער‬
   369   370   371   372   373   374   375   376   377   378   379