Page 371 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 371
קרפפר :לבס לע יוגש חיש -תערצה טומאות ׀ 339
ָט ֵמא ִי ְקָרא" בהטעמה אחרתְ" :ו ָט ֵמא – ' ָט ֵמא' ִי ְקָרא" .מכל מקום ,אזכור
עיקר ההלכה במצורע מוכיח את ייחוד טומאתו כטומאה חברתית42.
ייחודה של ההרחקה החברתית מתבטא גם בטומאת אוהל בצורה המיוחדת
לטומאת צרעת ,כמו שעולה מן ההלכות הבאות בטומאת צרעת:
ֻח ְמ ָרה ְי ֵת ָרה ֵי ׁש ַּב ְּמצֹ ָרעֶ ׁ ,שה ּוא ְמ ַט ֵּמא ְּב ִבי ָאת ֹו ַל ַּב ִיתֵּ ,בין ִּבי ֵמי ֶה ְח ֵלט
ֵּבין ִּבי ֵמי ֶה ְס ֵּגרֵּ .כי ַצד? ִנ ְכ ַנס ַל ַּב ִית – ִנ ְט ָמא ָּכל ֲא ׁ ֶשר ַּב ַּב ִיתֵּ ,בין ָא ָדם ֵּבין
ֵּכ ִליםַ ,אף ַעל ִּפי ׁ ֶש ּלֹא ָנ ַגע ָּב ֶהםְ ,ו ַנ ֲע ׂש ּו ִרא ׁש ֹון ַל ּ ֻט ְמ ָאהֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמרִ " :מח ּוץ
ַל ַּמ ֲח ֶנה מ ֹו ׁ ָשב ֹו" (ויקרא יג,מו) – ַמה ה ּוא ָט ֵמאַ ,אף מ ֹו ׁ ָשב ֹו ָט ֵמא.
ָה ָיה ע ֹו ֵמד ַּת ַחת ָה ִאי ָלןְ ,ו ָע ַבר ָא ָדם ָטה ֹור ַּת ַחת ָה ִאי ָלן – ִנ ְט ָמאָ .ה ָיה
ַה ָּטה ֹור ע ֹו ֵמד ַּת ַחת ָה ִאי ָלןְ ,ו ָע ַבר ַה ְּמ ֹצ ָרע ַּת ְח ָּתיו – לֹא ִט ְּמ ָאה ּו; ְו ִאם
ָע ַמד – ִנ ְט ָמאֶ ׁ ,ש ֲה ֵרי ַנ ֲע ָ ׂשה ל ֹו מ ֹו ׁ ָשב; ָס ֵפק ָע ַמד ָס ֵפק לֹא ָע ַמד –
ָטה ֹורִ .ה ְכ ִניס ַה ְּמ ֹצ ָרע ֹרא ׁש ֹו ְו ֻר ּב ֹו ַל ַּב ִית – ִנ ְט ָמא ָּכל ׁ ֶש ֵּי ׁש ְּבת ֹוכ ֹו.
ִנ ְכ ַנס ְל ֵבית ַה ְּכ ֶנ ֶסת – ע ֹו ִ ׂשין ל ֹו ְמ ִח ָּצה ְּגב ֹו ָהה ֲע ָ ׂש ָרה ְט ָפ ִחים ּו ְר ָח ָבה ַא ְר ַּבע
ַא ּמ ֹות ַעל ַא ְר ַּבע ַא ּמ ֹותְ ,ו ִנ ְכ ָנס ִרא ׁש ֹון ְוי ֹו ֵצא ַא ֲחר ֹוןְּ ,כ ֵדי ׁ ֶש ִ ּי ְה ֶיה מ ֹו ׁ ָשב ֹו
ְל ַב ּד ֹוְ ,ולֹא ַי ֲע ֹמד ִעם ָה ָעם ְּב ִע ְר ּב ּוב ִוי ַט ֵּמא א ֹו ָתם( .טומאת צרעת ,סוף פרק י)
נשים לב להבדל החברתי-אנושי (מבחינת הציוויליזציה) בין טומאת מת
לטומאת מצורע .כדי שמצורע י ַטמא את הנמצא במרחב מקורה היוצר 'אהל',
צריך שהמרחב יהיה "מושב אדם" ,ועץ למשל אינו "מושב אדם" .הנבדלּות
החברתית שלו בולטת גם במחיצה הנעשית בבית הכנסת במיוחד רק לו.
צרעת הבגד והבית
הבגדים והבתים הם ממאפייני התרבות האנושית .במורה הנבוכים (א,ב),
הרמב"ם אומר שאדם וחוה התהלכו עירומים לפני שחטאו בגן עדן,
מפני שלא התעסקו עם ה"מפורסמות" ,כלומר עם המוסכמות החברתיות
המקובלות .צרעת הבית נקשרה גם עם כניסתם הלאומית של בני ישראל
לארץ ,שנאמרִּ" :כי ָתבֹאּו ֶאל ֶאֶרץ ְּכ ַנ ַען ֲאֶׁשר ֲא ִני נֹ ֵתן ָל ֶכם ַל ֲא ֻח ָּזהְ ,ו ָנ ַת ִּתי
ֶנ ַגע ָצ ַר ַעת ְּב ֵבית ֶא ֶרץ ֲא ֻח ַּז ְת ֶכם" (ויקרא יד,לד) .הדבר בא לידי ביטוי גם בעובדה
שצרעת הבית חלה רק בארץ ישראל ,פרט לירושלים ,מפני שירושלים היא
בבעלות משותפת ,ולא בבעלות שבטית:
ְיר ּו ׁ ָש ַל ִים ְוח ּו ָצה ָל ָא ֶרץ ֵאין ִמ ַּט ְּמ ִאין ַּב ְּנ ָג ִעיםֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמרְּ " :ב ֵבית ֶא ֶרץ
ֲא ֻח ַּז ְת ֶכם" (ויקרא יד,לד)ִ ,ויר ּו ׁ ָש ַל ִים לֹא ִנ ְת ַח ְּל ָקה ַל ׁ ּ ְש ָב ִטיםּ .ו ָב ֵּתי ַה ּג ֹו ִיים
ׁ ֶש ְּב ֶא ֶרץ ִי ְ ׂש ָר ֵאל ֵאין ִמ ַּט ְּמ ִאין ַּב ְּנ ָג ִעים (טומאת צרעת יד,יא).
