Page 373 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 373

‫ קרפפר ‪ :‬לבס לע יוגש חיש ‪ -‬תערצה טומאות ׀ ‪341‬‬

‫הרמב"ם מציג בהלכות דעות (ז‪,‬א‪-‬ב) שלוש רמות של דיבור רע‪ :‬א‪ .‬רכילות‪.‬‬
‫חשיפת ידיעות הפוגעות בפרטיותו של האדם‪ ,‬ש" ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא אֹו ֵמר‬
‫ֱא ֶמת‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ַמ ֲחִריב ֶאת ָהעֹו ָלם"; ב‪ .‬לשון הרע‪ .‬סיפור דברי אמת בגנות‬
‫הזולת; ג‪ .‬מוציא לשון הרע‪ .‬סיפור דברי שקר בגנות הזולת‪ .‬חכמים ראו‬
‫בעבירה חברתית זו כעבירה על אחד מיסודות החברה והתורה‪ ,‬ומי שרגיל‬
‫בה נקרא בעל לשון הרע‪ .‬בהמשך דבריו (הלכה ד)‪ ,‬הרמב"ם מדבר על אבק‬
‫לשון הרע‪ ,‬שהוא לשון הרע בדרגה פחותה יותר‪ ,‬כשם שהאבק אינו עפר‬
‫ממש‪ ,‬ומדובר ברמזים מיתממים‪-‬לכאורה בגנותו של אדם‪ .‬חומרת העבירה‬

                                    ‫מודגשת ברמב"ם בהלכות הבאות‪47:‬‬

       ‫ָא ְמר ּו ֲח ָכ ִמים‪ַ :‬על ׁ ָשל ׁש ֲע ֵבר ֹות ִנ ְפ ָר ִעין ִמן ָה ָא ָדם ָּבע ֹו ָלם ַה ֶּזה‪ְ ,‬ו ֵאין ל ֹו‬
       ‫ֵח ֶלק ָלע ֹו ָלם ַה ָּבא‪ֲ :‬עב ֹו ָדה ָז ָרה‪ְ ,‬ו ִג ּל ּוי ֲע ָרי ֹות‪ּ ,‬ו ׁ ְש ִפיכ ּות ָ ּד ִמים – ְו ָל ׁש ֹון‬

                                                                     ‫ָה ַרע ְּכ ֶנ ֶגד ֻּכ ָּלם‪.‬‬
       ‫ְוע ֹוד ָא ְמר ּו ֲח ָכ ִמים‪ָּ :‬כל ַה ְּמ ַס ֵּפר ְּב ָל ׁש ֹון ָה ַרע‪ְּ ,‬כ ִא ּל ּו ָּכ ַפר ָּב ִע ָּקר‪,‬‬
       ‫ׁ ֶש ֶּנ ֱא ַמר‪ֲ " :‬א ׁ ֶשר ָא ְמר ּו ִל ְל ׁ ֹש ֵננ ּו ַנ ְג ִּביר‪ׂ ְ ,‬ש ָפ ֵתינ ּו ִא ָּתנ ּו‪ִ ,‬מי ָאד ֹון ָלנ ּו?" (שם‬
       ‫יב‪,‬ה)‪ְ .‬וע ֹוד ָא ְמר ּו ֲח ָכ ִמים‪ְ ׁ :‬של ׁ ָשה ָל ׁש ֹון ָה ַרע ה ֹו ֶר ֶגת‪ָ :‬הא ֹו ְמר ֹו‪ְ ,‬ו ַה ְּמ ַק ְּבל ֹו‪,‬‬

                     ‫ְו ֶזה ׁ ֶשא ֹו ְמ ִרין ָע ָליו‪ְ .‬ו ַה ְּמ ַק ְּבל ֹו – ָי ֵתר ִמן ָהא ֹו ְמר ֹו‪( .‬דעות ז‪,‬ג‪)1-2‬‬

‫מהמובאה עולה‪ ,‬כי לשון הרע צומח במקום שבו יש כפירה בהשגחת ה'‬
‫("מי אדון לנו?")‪ .‬הקשר בין מחשבת חוסר ההשגחה לרצח מתברר היטב‬
‫בדברי הנביא יחזקאל‪ַ" :‬וּיֹא ֶמר ֵא ַלי ֲעוֹן ֵּבית ִיְׂשָר ֵאל ִויהּו ָדה ָּגדֹול ִּב ְמ ֹאד ְמאֹד‪,‬‬
‫ַו ִּתָּמ ֵלא ָה ָאֶרץ ָּד ִמים‪ְ ,‬ו ָה ִעיר ָמ ְל ָאה ֻמֶּטה‪ִּ ,‬כי ָא ְמרּו ָע ַזב ה' ֶאת ָה ָאֶרץ ְו ֵאין ה'‬

                                                        ‫רֹ ֶאה" (פסוק ט)‪48.‬‬
‫מהמובאה בהלכות דעות עולה גם הזיקה בין לשון הרע לרצח‪ .‬התורה‬
‫מדגישה את הזיקה בין לשון הרע לבין רצח אדם בפסוק אחד הכורך את עוון‬
‫הרכילות עם אדישות לאובדן חיי אדם‪ֹ" :‬לא ֵת ֵלְך ָר ִכיל ְּב ַעֶּמיָך ֹלא ַת ֲע ֹמד ַעל‬
‫ַּדם ֵר ֶעָך‪ֲ ,‬א ִני ה'" (ויקרא יט‪,‬טז)‪ .‬והרמב"ם מחדד את הדבר ביתר שאת‪ָ " :‬עוֹון‬
‫ָּגדֹול הּוא‪ְ ,‬וגֹו ֵרם ַל ֲהרֹג ְנ ָפׁשֹות ַרּבֹות ִמ ִּיְׂש ָר ֵאל" (דעות ו‪,‬א)‪ .‬שפיכות דמים היא‬
‫עבירה גדולה שהרמב"ם רואה אותה בחומרה יתירה‪ ,‬משום שהיא עלולה‬
‫להביא להתפרקות החברה‪ֶׁ" :‬ש ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש ֲעוֹונֹות ֲחמּוִרין ִמׁ ְּש ִפיכּות‬

        ‫ָּד ִמים‪ֵ ,‬אין ָּב ֶהם ַהְׁש ָח ַתת ִיּׁשּובֹו ֶׁשָּלעֹו ָלם ִּכְׁש ִפיכּות ָּד ִמים" (רוצח ד‪,‬ט)‪.‬‬
‫ראוי לציין שאף שהרמב"ם‪ ,‬בעקבות חכמים‪ ,‬יוצר זיקה בין טומאת הצרעת‬
‫לחטא לשון הרע‪ ,‬אין הוא יוצר כל זיקה לחטא שפיכות דמים‪ .‬הרמב"ם מציין‬
‫שהמונח טומאה מתייחס גם לשפיכות דמים‪ ,‬אבל זו משמעות אחרת של‬
   368   369   370   371   372   373   374   375   376   377   378