Page 369 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 369
קרפפר :לבס לע יוגש חיש -תערצה טומאות ׀ 337
ַהָּצַר ַעת ִלְׁשמֹר ְמ ֹאד ְו ַל ֲעׂשֹות ְּכ ֹכל ֲאֶׁשר יֹורּו ֶא ְת ֶכם ַהּ ֹכ ֲה ִנים ַה ְלִו ִּיםַּ ,כ ֲאֶׁשר
ִצִּוי ִתם ִּתְׁש ְמרּו ַל ֲעׂשֹותָ .זכֹור ֵאת ֲאֶׁשר ָעָׂשה ה' ֱאֹל ֶהיָך ְל ִמְר ָים ַּב ֶּדֶרְך ְּב ֵצא ְת ֶכם
ִמִּמ ְצ ָר ִים" (דברים כד,ח-ט)34 .
הצרעת אינה יכולה להיות מזוהה על ידי האדם עצמו ,אלא רק על ידי זולתו:
"ְו ַהּכֹל ְּכֵׁשִרין ִלְראֹות ֶאת ַהְּנ ָג ִעיםְ .ו ָכל ַהְּנ ָג ִעים ָא ָדם רֹו ֶאה ,חּוץ ִמִּנ ְג ֵעי ַע ְצמֹו"
(טומאת צרעת ט,א) .בזה נבדלת הצרעת משאר הטומאות :האדם יכול לדעת
בעצמו שהוא טמא מת ,האיש יכול לדעת בעצמו שהוא זב ,האישה יכולה
לדעת בעצמה שהיא נידה ,והאדם יכול לדעת בעצמו שנגע בנבילה וכדומה.
אמנם גם בטומאת מת ,אפשר שיהיה לאדם ספק אם נגיעתו מטמאת ,אבל
משעה שרכש ידיעה בתחום זה ,הוא יכול לדעת ולהחליט אם הוא טמא
מת אם לאו .לעומת זאת ,בצרעת ,רק מומחה חיצוני יכול לזהות את סימני
הצרעת .יתר על כן ,רק הכוהן רשאי לקבוע שמדובר בצרעת ,גם אם הכול
יודעים שמדובר בצרעת ,כמו שמודגש במקרא כמה פעמים ,שהכוהן הוא
הפוסק בדבר קיומה של טומאה זו או אי-קיומה 35,כמו שאומר הרמב"ם:
ַאף ַעל ִּפי ׁ ֶש ַה ּכֹל ְּכ ׁ ֵש ִרין ִל ְרא ֹות ְנ ָג ִעים [נגעי צרעת]ַ ,ה ּ ֻט ְמ ָאה ְו ַה ַּט ֲה ָרה
ְּתל ּו ָיה ַּב ּכֹ ֵהןֵּ .כי ַצד? ּכֹ ֵהן ׁ ֶש ֵאינ ֹו י ֹו ֵד ַע ִל ְרא ֹות – ֶה ָח ָכם ר ֹו ֵאה ּוְ ,וא ֹו ֵמר ל ֹו:
" ֱא ֹמר ָט ֵמא"ְ ,ו ַה ּכֹ ֵהן א ֹו ֵמרָ " :ט ֵמא"ֱ " .א ֹמר ָטה ֹור"ְ .ו ַה ּכֹ ֵהן א ֹו ֵמרָ " :טה ֹור".
" ַה ְס ִּגיר ֹו"ְ .וה ּוא ַמ ְס ִּגיר ֹוֶ ׁ .ש ֶּנ ֱא ַמרְ " :ו ַעל ִּפי ֶהם ִי ְה ֶיה ָּכל ִריב ְו ָכל ָנ ַגע"
(דברים כא,ה)( .טומאת צרעת ט,ב)
בפרק השלישי 36,עסקנו במשמעותה הנומינליסטית של הלכה זו ,שלא
האבחנה הרפואית או העובדתית קובעת אלא ההחלטה של הכוהן 37,אף אם
היא לכאורה טקסית בלבד .לא קיומה של הצרעת מטמא אלא הצהרת הכוהן.
כאן מתבטאת הקביעה הטקסית והחברתית של הצרעת.
קביעת הצרעת נדחית בגלל אירועים חברתיים של שמחת נישואין או שמחת
חגָ " :ח ָתן ֶׁשִּנְר ָאה ּבֹו ֶנ ַגע – נֹו ְת ִנין לֹו ִׁש ְב ַעת ְי ֵמי ַהִּמְׁש ֶּתה; ְו ֵכן ִאם ִנְר ָאה
ִּב ְב ָג ָדיו אֹו ְּב ֵביתֹו – ֵאין רֹו ִאין אֹו ָתן ַעד ַא ַחר ַהִּמְׁש ֶּתה; ְו ֵכן ָּבֶר ֶגל – נֹו ְת ִנין לֹו
ָּכל ְימֹות ָה ֶר ֶגל" (טומאת צרעת ט,ח); " ֵאין רֹו ִאין ֶאת ַהְּנ ָג ִעים ַּבּמֹו ֵעד [=בחול המועד],
ֶׁשָּמא ִיָּמ ֵצא ָט ֵמאְ ,ו ִנ ְמ ָצא ַחּגֹו ֶנ ְהָּפְך ְל ֵא ֶבל" (שביתת יום טוב ז,טז) 38.ואף בשבת
אין רואים את הנגעים (טומאת צרעת ט,ז) .ויש להדגיש שלא מצינו הלכה דומה
בטומאות אחרות .מנגד ,הטהרה מן הצרעת נעשית גם בחול המועד ,כדי
לאפשר למצורע לשמוח בחג (שביתת יום טוב ז,יא) .אין מצווה מנויה מן התורה
לבוא אל הכהן ,וכל עוד כהן לא הכריז שזו צרעת ,החולה טהור.
טקסי הטהרה של צרעת האדם והבית נעשים מחוץ למקדש.
