Page 367 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 367
קרפפר :לבס לע יוגש חיש -תערצה טומאות ׀ 335
לעמוד על מטרת החלת טומאת הצרעת ,מעבר לזה שכך היא גורמת לאדם
להתרחק מהמקדש לצורך ריפויו הגופני ,הרי היא שוללת ממנו רפואת אליל,
מעניקה לו אפשרות של מבט מפוכח על רפואת הנפש ,על תפיסת עולם
נכונה של הסבל .הסבל בצרעת המקראית אינו גופני ,אלא סבל הבא מן
ההרחקה החברתית ,שהיא חלק מן המחלה ,מן הטומאה ומן הטהרה.
מחלת הצרעת ומאפייניה החברתיים
טומאת הצרעת אינה נובעת ישירות מן המחלה
נזכיר שוב כי יש להבחין בין מחלת הצרעת לטומאת הצרעת .מחלת הצרעת
היא תופעה רפואית ,וטומאת הצרעת היא נומנליסטית-הכרתית ,כפי שדננו
בפרק השלישי (עמ' .)87מיוחדת היא טומאת הצרעת שאינה נובעת באופן ישיר
ומיידי מן התופעה הביולוגית ,שלא כשאר התופעות – מוות או הפרשות
מיניות – הגוררות טומאה מיידית ,טומאת הצרעת נקבעת רק על ידי כהן,
כלשון הרמב"םְ" :ו ַהְּמצָֹרע – ֲהֵרי הּוא ְּכ ִמי ֶׁשֻּט ְמ ָאה יֹו ְצ ָאה ָע ָליו ִמּגּופֹו [כלומר,
אף שצרעת אינה הפרשה ,הרי היא בגופו של החולה ,ולא חיצונית לו]; ְוהּוא ֶׁש ְּי ַטֵּמא אֹותֹו
ּ ֹכ ֵהן ְמ ֻי ָחסֲ .א ָבל ֹק ֶדם ֶׁש ְּי ַטְּמאֹו ַהּ ֹכ ֵהן – ָטהֹור הּוא" (תרומות ז,ט).
ראיה לדבר יש בעובדה שאי-אפשר לקבוע טומאתו של רהיט שהוצא מן הבית
לפני קביעתו של הכוהן (ויקרא יד,לו) .וכמו ש ַא ְר ֶאה ,הדבר עולה מן ההלכות
הרבות בעניין זה .למסקנה זו ,הגענו כבר מדברי הרמב"ם על טומאת הצרעת
המעלים תפיסה הלכתית נומינליסטית (לעיל עמ' .)87העדר היכולת לאבחן את
הצרעת מביא לאי יכולת להטיל אותה ,גם בזמן הזהֶׁ" ,שָּכל ּכֹ ֵהן ֶׁש ֵאינֹו ַמִּכיר
ַהַּמְראֹות ּוְׁשמֹו ֵתי ֶהם ְּכֶׁשְּמ ַלְּמ ִדין אֹותֹו ּומֹו ִדי ִעין אֹותֹו – ֹלא ִיְר ֶאה ֶאת ַהֶּנ ַגעַ ,עד
ֶׁש ָּי ִבין ְו ַיִּכיר ְויֹא ַמר 'זֹו ִהיא ַהַּב ֶהֶרת ְוזֹו ִהיא ַסַּפ ְח ָּתּהְ ,וזֹו ִהיא ַהׂ ְּש ֵאת ְוזֹו ִהיא
ַסַּפ ְח ָּתּה'" (טומאת צרעת א,ג; השוו שם יא,ו).
ראייה נוספת היא שבסיום מחלת הצרעת ,עדיין המצורע נחשב אב הטומאה
משך שבעה ימים (שם ,יא,ב.)1
ראיה מכרעת לדבר היא דינו המיוחד של המצורע ,שאם הצרעת התפשטה
לכל העור – אזי אין מחילים כל טומאה ,שנאמרְ" :וָר ָאה ַהּכֹ ֵהן ְו ִהֵּנה ִכ ְּס ָתה
ַהָּצ ַר ַעת ֶאת ָּכל ְּבָׂשרֹו – ְו ִט ַהר ֶאת ַהָּנ ַגע ֻּכּלֹו ָה ַפְך ָל ָבן ָטהֹור הּוא" (ויקרא יג,יג).
הרמב"ם מביא זאת כראיה שזו קביעה "תורנית" נומינליסטית (פה"מ נגעים יב,ה).
מעניין להשוות זאת לתופעת רדיפת לבקנים באפריקה ,שבה רווחות דעות
קדומות על לבקנות ( ,)Albinismבשל העובדה כי הם נחשבים מקוללים
ומביאים מזל רע .הם נתונים לאפלייה ולפגיעה קשה המגיעה אף לרצח.
