Page 362 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 362

‫‪ 330‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫לו [‪ ]...‬וכל זה בדין [‪ ]...‬אלא שאיננו יודעים כיצד הוא הדין" (פסקה ‪" ,)15‬ועל‬
‫פי דעה זו באים דברי המון חכמינו שתמצאם אומרים בפירוש‪' :‬אין מיתה‬

                                ‫בלא חטא ולא יסורין בלא עון'" (פסקה ‪.)17‬‬
‫הרמב"ם מציג את דעתו "מה שאני מאמין לגבי היסוד הזה‪ ,‬כלומר ההשגחה‬
‫האלוהית‪ ,‬הוא מה שאתאר לך" (פסקה ‪ ,)20‬שאותה הוא יוצר משילוב משוכלל‬
‫של דעת התורה עם עקרונות המדע‪ ,‬ומסכם את דבריו בלשון זה‪" :‬זוהי‬
‫הדעה התואמת לדעתי את המושכל ואת לשונות התורה" (פסקה ‪ .)27‬לדעתו‬
‫יש זיקה בין ההשגחה לבין השכל‪ ,‬ולכן ההשגחה חלה על יצורים בעלי שכל‬
‫בלבד‪ ,‬המלאכים‪ ,‬הגלגלים ובני האדם‪ ,‬והיא תלויה במידת השכל שהשיג‬
‫כל נברא‪ ,‬אבל אינה חלה על בעלי החיים ושאר הבריאה‪ ,‬שהם מתנהלים‬
‫על פי חוקיות כללית‪ .‬ברעיון זה הרמב"ם פותח את הפרק הבא‪ ,‬ומביא אותו‬
‫לידי השלמה לקראת סוף הספר (ג‪,‬נא‪ .)23‬יש מנגנון שכלי שבו האדם מושגח‬
‫וניצל מפגעי הטבע האקראיים בזכות תודעתו המתמדת בה'‪ ,‬אבל כשאין‬
‫תודעה כזו‪ ,‬האדם נתון למנגון הטבעי של האקראיות שבטבע‪ ,‬לטוב או‬
‫לרע‪ .‬ולפיכך המוות והייסורים לא באים בשל חטא בעבירה על אחת מתרי"ג‬
‫מצוות‪ ,‬אלא בשל היותו נתון לחוקי הטבע‪ ,‬וברוב המקרים האדם עצמו‬
‫מתעלם מכך שבדרך חייו הוא המזיק העיקרי לעצמו‪ .‬אפשר לומר שמובן‬
‫רחב יותר "חטא" מתייחס לניהול האדם את חייו‪ ,‬כגון שאם לא יאכל בריא‪,‬‬
‫זהו "חטא"‪ ,‬שבעקבותיו יחלה‪ .‬ועם זאת‪ ,‬לא כל דבר רע בא בשל אחריות‬

             ‫האדם‪ .‬ההלכה הבאה מתוך הלכות ברכות תבהיר את המבט‪:‬‬

       ‫ָהר ֹו ֶאה ֶאת ַה ּכ ּו ׁ ִשי ְו ֶאת ַה ְּמ ׁ ֻש ִּנין [=שונים] ְּבצ ּו ַרת ְּפ ֵני ֶהן א ֹו ְּב ֵא ְב ֵרי ֶהן‪,‬‬
       ‫ְמ ָב ֵר ְך " ָּבר ּו ְך ַא ָּתה יי ֱאלֹ ֵהינ ּו ֶמ ֶל ְך ָהע ֹו ָלם‪ְ ,‬מ ׁ ַש ֶּנה ַה ְּב ִר ּי ֹות"‪ָ .‬ר ָאה ס ֹו ֵמא‬
       ‫א ֹו ִק ֵּט ַע ּו ֻמ ֵּכי ׁ ְש ִחין ּו ַב ֲה ָק ִנין [=לבקנים‪ ,‬ובכללם סוג של צרעת] ְו ַכ ּי ֹו ֵצא ָּב ֶהן‪,‬‬
       ‫ְמ ָב ֵר ְך " ָּבר ּו ְך ַא ָּתה יי ֱאלֹ ֵהינ ּו ֶמ ֶל ְך ָהע ֹו ָלם‪ּ ַ ,‬ד ַּין ָה ֱא ֶמת"‪ְ .‬ו ִאם נ ֹו ְלד ּו ֵּכן‬
       ‫ִמ ְּמ ֵעי ִא ָּמן‪ְ ,‬מ ָב ֵר ְך ' ָּבר ּו ְך ְמ ׁ ַש ֶּנה ַה ְּב ִר ּי ֹות'‪ְ .‬ו ֵכן ָהר ֹו ֶאה ִּפיל ְוק ֹוף ְו ִקיפ ֹוף‬

                                  ‫[=ינשוף]‪ְ ,‬מ ָב ֵר ְך ' ָּבר ּו ְך ְמ ׁ ַש ֶּנה ַה ְּב ִר ּי ֹות'‪( .‬ברכות י‪,‬יב)‬

‫ברכות מעצבות תפיסה‪ ,‬והברכה "ברוך משנה הבריות" היא על המגוון‬
‫בבריאה‪ ,‬השונּות במובנים חיוביים או שליליים‪ ,24‬כשרואים יצורים‪ ,‬בני אדם‬

                                     ‫או בעלי חיים‪ ,‬שלא רגילים לראות‪.‬‬
‫ההלכה היא שאם אדם רואה נכה מלידה או מי שנולד עם מחלת עור בולטת‪,‬‬
‫ואפשר לכלול גם צרעת‪ ,‬הרי שאין הדבר תלוי באחריותו של האדם‪ ,‬והוא‬
‫חלק מהדרך שבה בריות נולדים‪ ,‬מברך "ברוך משנה הבריות"‪ .‬הרי שיש סבל‬
   357   358   359   360   361   362   363   364   365   366   367