Page 359 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 359

‫ קרפפר ‪ :‬לבס לע יוגש חיש ‪ -‬תערצה טומאות ׀ ‪327‬‬

‫וכאשר הניתוח בא בעקבות סבל אישי בלתי נסבל‪ ,‬כל אמונותיו של האדם‬
‫מתערערות‪ .‬כך הוא המקרה של איוב שנפגע בשחין רע בכל גופו לאחר‬

                                           ‫שאיבד את נכסיו ואת ילדיו‪:‬‬

       ‫יש מבני האדם מי שאינו נבהל מאובדן הנכסים והוא מקל בכך ראש‪,‬‬
       ‫אך מות הבנים מחריד אותו וממית אותו מרוב צער‪ .‬ויש מבני האדם מי‬
       ‫שסובל באורך רוח ואינו נחרד אפילו מאובדן הבנים‪ ,‬אך המכאובים –‬

                                      ‫אין בעל חוש שיכול לסבול אותם בשקט‪.‬‬
       ‫וכל בני האדם – כוונתי להמון – מרוממים את ה' בפיהם ומתארים‬
       ‫אותו כצודק וכמיטיב רק כשהם מאושרים וחיים בשלווה‪ ,‬או בעת‬
       ‫צרה נסבלת‪ .‬אך אם מגיעות הצרות האלה שנזכרו לגבי איוב – יש‬
       ‫מהם מי שעם אובדן נכסיו הוא כופר‪ ,‬ומאמין שאין סדר במציאות‬
       ‫כולה‪ .‬ויש מהם מי שנותר מאמין בצדק ובסדר (במציאות) אפילו‬
       ‫עם צרות אובדן הנכסים‪ ,‬אך אם נפגע באובדן הבנים לא יסבול‬
       ‫בשקט‪ .‬ומהם מי שסובל בשקט ואמונתו אינה משתבשת עם אובדן‬
       ‫הבנים; אך כשבאים מכאובים גופניים – אף לא אחד מהם יסבול‬
       ‫בשקט‪ ,‬אלא יתאונן ויתלונן‪ ,‬בפה או בלב‪ ,‬שנעשה לו עוול‪.‬‬

                                                                                  ‫(מו"נ ג‪,‬כב‪)8‬‬

‫תפיסת ההשגחה של הרמב"ם היא מורכבת ביותר‪ ,‬לא רק לחולה המצורע‬
‫אלא לכל אדם‪ ,‬והיא חורגת מיריעת ספר זה‪ ,‬ולכן אתאר בקצרה רק את‬

                                                      ‫מסקנות התפיסה‪.‬‬

              ‫יש להכיר את טובת המציאות הטבעית שברא ה'‬

‫התמודדות נכונה עם הרע בעולם דורשת שינוי תפיסת עולם‪ 20.‬האדם בורא‬
‫לו בדמיונו תמונת עולם כפי שהיה רוצה שהעולם יתנהל‪ ,‬ומתוך אשליה זו‬
‫הוא בונה מושגים ומנתח את המציאות‪ ,‬וקובל עליה‪ .‬עליו להתבונן במציאות‬
‫מתוך מבט לא סובייקטיבי‪ ,‬שבו הוא או האנושות היא המרכז‪ ,‬עליו להבין‬
‫את חלקו ואשמת מעשה ידיו למצב‪ ,‬או את אחריותו למעט את הרע‪ ,‬גם אם‬

                                                  ‫הרע אינו מעשה ידיו‪.‬‬
‫הבנת המציאות היא הבנת "מעשה בראשית"‪ .‬הרמב"ם סוקר אותה בקצרה‬
‫בשני פרקים במשנה תורה (יסודי התורה ג‪-‬ד)‪ ,‬וסקירה ארוכה יותר מצויה בפרק‬
‫שלם במורה הנבוכים (א‪,‬עב)‪ .‬שם כולל הרמב"ם אמירות על טיבם של פגעי‬
‫הטבע ושל מחלות ומומים מולדים‪ ,‬כחלק מטיבו של העולם‪ ,‬ובכללם צרעת‬

                     ‫(בציטוט שלפנינו לא מדובר על הצרעת המקראית)‪:‬‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364