Page 359 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 359
קרפפר :לבס לע יוגש חיש -תערצה טומאות ׀ 327
וכאשר הניתוח בא בעקבות סבל אישי בלתי נסבל ,כל אמונותיו של האדם
מתערערות .כך הוא המקרה של איוב שנפגע בשחין רע בכל גופו לאחר
שאיבד את נכסיו ואת ילדיו:
יש מבני האדם מי שאינו נבהל מאובדן הנכסים והוא מקל בכך ראש,
אך מות הבנים מחריד אותו וממית אותו מרוב צער .ויש מבני האדם מי
שסובל באורך רוח ואינו נחרד אפילו מאובדן הבנים ,אך המכאובים –
אין בעל חוש שיכול לסבול אותם בשקט.
וכל בני האדם – כוונתי להמון – מרוממים את ה' בפיהם ומתארים
אותו כצודק וכמיטיב רק כשהם מאושרים וחיים בשלווה ,או בעת
צרה נסבלת .אך אם מגיעות הצרות האלה שנזכרו לגבי איוב – יש
מהם מי שעם אובדן נכסיו הוא כופר ,ומאמין שאין סדר במציאות
כולה .ויש מהם מי שנותר מאמין בצדק ובסדר (במציאות) אפילו
עם צרות אובדן הנכסים ,אך אם נפגע באובדן הבנים לא יסבול
בשקט .ומהם מי שסובל בשקט ואמונתו אינה משתבשת עם אובדן
הבנים; אך כשבאים מכאובים גופניים – אף לא אחד מהם יסבול
בשקט ,אלא יתאונן ויתלונן ,בפה או בלב ,שנעשה לו עוול.
(מו"נ ג,כב)8
תפיסת ההשגחה של הרמב"ם היא מורכבת ביותר ,לא רק לחולה המצורע
אלא לכל אדם ,והיא חורגת מיריעת ספר זה ,ולכן אתאר בקצרה רק את
מסקנות התפיסה.
יש להכיר את טובת המציאות הטבעית שברא ה'
התמודדות נכונה עם הרע בעולם דורשת שינוי תפיסת עולם 20.האדם בורא
לו בדמיונו תמונת עולם כפי שהיה רוצה שהעולם יתנהל ,ומתוך אשליה זו
הוא בונה מושגים ומנתח את המציאות ,וקובל עליה .עליו להתבונן במציאות
מתוך מבט לא סובייקטיבי ,שבו הוא או האנושות היא המרכז ,עליו להבין
את חלקו ואשמת מעשה ידיו למצב ,או את אחריותו למעט את הרע ,גם אם
הרע אינו מעשה ידיו.
הבנת המציאות היא הבנת "מעשה בראשית" .הרמב"ם סוקר אותה בקצרה
בשני פרקים במשנה תורה (יסודי התורה ג-ד) ,וסקירה ארוכה יותר מצויה בפרק
שלם במורה הנבוכים (א,עב) .שם כולל הרמב"ם אמירות על טיבם של פגעי
הטבע ושל מחלות ומומים מולדים ,כחלק מטיבו של העולם ,ובכללם צרעת
(בציטוט שלפנינו לא מדובר על הצרעת המקראית):
