Page 354 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 354
322׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
מחלת הצרעת וריפויה
זיהוי מחלת הצרעת ושימוש זהיר במונחים
יש להבחין בין מחלת הצרעת שהיא מחלה רפואית לטומאת הצרעת שהיא
"מצווה" ,קביעה של ההכרה ,המטיל מגבלות על הקרבה למקדש .כפי
שעולה מן המקרא ,ובעקבותיו מן הרמב"ם ,כפי שנראה בהמשך ,צרעת
האדם המקראית היא מחלת עור ,אך צרעת השיער והזקן היא תופעה אחרת
לחלוטין ורק מכונה באותו שם ,וכן צרעת הבית וצרעת הבגד הן תופעות
אחרות ניסיות שרק משותפות באותו שם6.
המונחים צרעת ושחין
הצרעת היא מונח רב-משמעי ,ויש להיזהר ולהבחין בין הצרעת המקראית,
הצרעת בלשון חכמים ,והצרעת בימינו.
הרמב"ם מזהה את צרעת שיער הראש ושיער הזקן כמחלה מוכרת ("דא
אלת'עלב") 7.זה כמה דורות מנסים החוקרים לזהות את צרעת עור האדם
המתוארת בספר ויקרא (פרק יג) עם מחלות המוכרות בימינו ,אך עד כה לא עלה
בידי החוקרים להצביע על מחלה המתאימה בכל מאפייניה לסימני הצרעת
המתוארים בתורה .מכל מקום ,ברור שהצרעת הנזכרת במקרא אינה מחלת
ַה ְנ ֶסן המכונה בשם " ֶלּפרה" ( ,)lepraהקרויה בימינו בשם צרעת 8.הצרעת
המקראית אינה מלווה בכאב פיזי ,אלא רק במראה פגום ובהרחקה חברתית.
מילגרום מצביע על התסמינים בספר ויקרא ,שאינם מתאימים לשום מחלת
עור ידועה בימינו ,לא בשל אבחון המחלה ,אלא בשל שיטות הטיפול.
מחלות עור כרוניות ,כגון הספחת והפטרת ,אינן נעלמות לאחר בידוד הנמשך
שבוע או שבועיים ,ואינן משתנות באופן ניכר בזמן כה קצר .מילגרום מגיע
למסקנה שיש לבחון את המחלה לא מנקודת מבט רפואית ,אלא מתוך נקודת
מבט פולחנית 9.גם הצרעת בלשון חכמים אינה הצרעת המקראית ,אלא שם
כולל לאוסף של מחלות עור שונות .הרמב"ם מתרגם את הצרעת המקראית
לערבית "ברץ" רק במקום אחד (מו"נ ג,מז ,)13שתרגומו הרווח 'לבקנות'.
גם השחין הוא מונח רב-משמעי .סיכומם של דברים" :דומה שאין השחין
המקראי מתאר במדויק מחלה ספציפית ,אלא הוא מהווה מונח רחב
בדרמטולוגיה ,המכוון לכלל הנגעים הדלקתיים שמתפתחים בעור ...גם
בספרות חז"ל מהווה השחין שם קיבוצי למיני נגעים שונים [ ]...אולם
ה"שחין" סתם ,משמש בספרות חז"ל מונח לתיאור מחלת " ֶלּפרה" (מחלת
הנסן) הידועה בימינו בטעות בשם צרעת" 10.רק הצרעת המקראית מטמאת,
אבל לא השחין המקראי.
