Page 355 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 355
קרפפר :לבס לע יוגש חיש -תערצה טומאות ׀ 323
מכל מקום ,בכל מקום בפרק זה שהמונח צרעת אינו בא במשמעותו
המקראית ,אציין זאת
הצרעת בימים ההם
הופעת הצרעת במקרא
הצרעת נזכרת במקרא בהקשרים של קללה מאת ה' ,יחד עם השחין (דברים
כח,לה; שמואל-ב ג,כט) ,ויש זיקה בין מחלת הצרעת למחלת השחין 11.המקרא
מרבה לציין את הצרעת כסוג של ענישה ניסית :הצרעת הניסית של מרים
שדבקה בה על לשון הרע (במדבר יב,י) ,צרעת נעמן ,שאינו יהודי ,לא נזכרה
כבאה בשל עונש (מלכים-ב ה,א); צרעת גחזי שדבקה בו בשל בצע הכסף ,שבא
בעקבות הריפוי הניסי של אלישע את נעמן מצרעתו (שם,כז) ,הצרעת הניסית
של עוזיהו עד יום מותו ,מפני שנכנס למקדש שלא כהוגן (מלכים-ב טו,ה; דברי
הימים-ב כו,כ-כא) .התורה רואה בצרעת מרים תזכורת לכלל נגעי הצרעת (דברים
כד,ט) ,וכך גם חכמים שראו בצרעת כעונש על לשון הרע (תוספתא נגעים ו,ו ועוד).
ראוי להבחין שהתורה רואה אפשרות לריפוי טבעי של מחלת הצרעת לאחר
זמן מה.
המקרא מתאר את נעמן ,שר צבא ארם ,שצרעתו לא הפריעה לו לעבודתו:
"ְו ַנ ֲע ָמן ַׂשר ְצ ָבא ֶמ ֶלְך ֲאָרם ָה ָיה ִאיׁש ָּגדֹול ִל ְפ ֵני ֲאדֹ ָניו ּו ְנֻׂשא ָפ ִנים [ְ ]...ו ָה ִאיׁש
ָה ָיה ִּגּבֹור ַח ִיל ְמצֹ ָרע" (מלכים-ב ה,א) ,ואף ביקר במקדשים לאלהים אחרים,
כאמור בסוף דבריו לאלישע הנביא אשר רפאו מצרעתו (שם ,יח).
הצרעת בבבל
בפרק על "זבים ומצורעים" מסכם נחום" :תפיסת הצרעת בתודעתה של
החברה הישראלית ,הייתה חלק אינטגראלי מתפיסתה של החברה במזרח
התיכון הקדום .עדויות רבות ומגוונות לכך נמצא באפוסים ,בספרות
האֹו ִמי ָנה (הבבלית) ,באבני גבול ובחוזים וסאליים למיניהם .ממקורות אלה
ניתן לראות באופן ברור למדי ,כי הצרעת הייתה ,ראש לכל ,אחת מן הקללות
הנוראות של האלים .החולה בה נחשב כמי שקיללו האל ,ועל כן שומר נפשו
ירחק ממנו .מקומו של מצורע מקולל זה היה בתחום ההפקר ,רחוק ומבודד
מבני אדם"12.
פולחן הריפוי הפאגני
האלילות המאגית הצהירה שבידה חכמת הרפואה בלחש וקסם .דאגלס
מתארת את המסורת המספוטומית של אל הירחִ ,צין ,שמשדר קרני ירח
