Page 356 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 356
324׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
המביאות שגעון וצרעת (אולי קישור אסוציטיבי של לובן הירח לצרעת
המלבינה את העור) ,שגרמה לאנשים להתרחק מן הנפגע .הצלה מפגיעתו
נעשתה על ידי חכמים בבליים באמצעות קסמים ,לחשים ושיקויים13.
התורה ראתה בכל אלו שקר כחלק מפולחני עבודה זרה ,ואסרה אותם כליל.
הכוהן המקראי אינו רופא ,בניגוד לכוהן המסופוטומי שהיה גם רופא-
אליל 14.קויפמן מסכם את מהפכתה של התורה:
מקום מיוחד קובעת לעצמה התפתחות המגיה הרפואית בישראל .אנו
מוצאים במקרא את רשמי השפעתה של המגיה הרפואית בסגנונה
הבבלי .גם זוהי ירושה ,שירש ישראל מן התקופה האלילית ,שלפני
צמיחת אמונת ה' .אבל גם בירושה זו חלה תמורה יסודית .ריפוי חולים
על-טבעי לא היה בישראל ענינו של הכוהן ,כמו שהיה בבבל ובמצרים.
רק איש האלהים רופא חולים ולא הכהן .גם רפוי החולים העל-טבעי
לא היה קשור במסורת ונימוס פולחני .גם מן המגיה הרפואית ניטל
איפוא אופיה המגי( .קופמן ,תולדות ,עמ' )483
העובדה הזאת ,שלא השתמשו בישראל בלחשים לשם רפוי חולים
מגי ,משלימה את העובדה ,שקבענו למעלה ,שלא היו מכשפים
בישראל ]...[ .השקפת-העולם הישראלית היתה בלתי מגית בעצם
שרשה ויסודה( .שם ,עמ' )558
בתורה ,רפואת הצרעת היא נחלת ה' ,ולא הכוהן .אמנם גם הנביא אלישע
ריפא מצרעת ,אך חפץ להראות "ִּכי ֵיׁש ָנ ִביא ְּב ִיְׂש ָר ֵאל" (מלכים-ב ה,ח) ,ולא
"קסם ולחשים בישראל" .גם בקשתו של משה לרפא את הצרעת היא פניה
לה' " ֵאל ָנא ְר ָפא ָנא ָלּה" (במדבר יב,יג) ,ולא לאח ,אהרון הכוהן.
איסור הטיפול בצרעת
בצרעת יש איסור מיוחד שלא לנסות להעלים את סימני הצרעת .איסור זה
אינו קיים בטומאות גופניות ,כגון שאין איסור לטפל במי שזב דם מרחמה
כדי שלא תהיה זבה ,או לטפל במי ששכבת זרע חולנית מופרשת מאיבר מינו
כדי שלא יקבע כזב:
ַה ּת ֹו ֵל ׁש ִסי ָמ ֵני ֻט ְמ ָאה ֵּבין ֻּכ ָּלם ֵּבין ִמ ְק ָצ ָתם ,א ֹו ַה ּכ ֹו ֶוה ֶאת ַה ִּמ ְח ָיה ֻּכ ָּל ּה
א ֹו ִמ ְק ָצ ָת ּה ,א ֹו ַה ּק ֹו ֵצץ ֶאת ַה ֶּנ ַגע ֻּכ ּל ֹו ִמ ְּב ָ ׂשר ֹו א ֹו ִמן ַה ֶּב ֶגד א ֹו ִמן ַה ַּב ִית,
ֵּבין ֹק ֶדם ׁ ֶש ָּיב ֹוא ַל ּכֹ ֵהן ֵּבין ְּבת ֹו ְך ֶה ְס ֵּגר [=זמן ההמתנה] ֵּבין ְּבת ֹו ְך ֶה ְח ֵלט
[=כשהוחלט שהוא מצורע טמא] א ֹו ַא ַחר ֶה ְפ ֵטר [=כשהוחלט שהוא טהור] -
