Page 358 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 358
326׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
ְּב ֵרא ׁ ִשית'ְ .ו ָכ ְך ִצ ּו ּו ֲח ָכ ִמים ָה ִרא ׁש ֹו ִניםֶ ׁ ,ש ֵאין ּד ֹו ְר ׁ ִשין ַּגם ַּב ְ ּד ָב ִרים ָה ֵא ּל ּו
ָּב ַר ִּביםֶ ,א ָּלא ְל ָא ָדם ֶא ָחד ִּב ְל ַבד מ ֹו ִדי ִעין ְ ּד ָב ִרים ֵא ּל ּו ּו ְמ ַל ְּמ ִדין א ֹות ֹו.
[ְ ]...ו ִע ְנ ַין ַמ ֲע ֵ ׂשה ְּב ֵרא ׁ ִשית – ְמ ַל ְּמ ִדין א ֹות ֹו ְל ָי ִחידַ ,אף ַעל ִּפי ׁ ֶש ֵאינ ֹו
ֵמ ִבין א ֹות ֹו ִמ ַ ּד ְע ּת ֹוּ ,ומ ֹו ִדי ִעים א ֹות ֹו ָּכל ׁ ֶש ָּיכ ֹול ֵלי ַדע ִמ ְ ּד ָב ִרים ֵא ּל ּוְ .ו ָל ָּמה
ֵאין ְמ ַל ְּמ ִדין א ֹות ֹו ָּב ַר ִּבים? ְל ִפי ׁ ֶש ֵאין ָּכל ָא ָדם ֵי ׁש ל ֹו ַ ּד ַעת ְר ָח ָבה ְל ַה ּ ִ ׂשיג
ֵּפר ּו ׁש ּו ֵבא ּור ָּכל ַה ְ ּד ָב ִרים ַעל ֻּב ְר ָין( .יסודי התורה ד,י-יא)
הופעתם של מחלות וסבל אנושי מובילה אנשים רבים לנפילה בפח של
מחשבות פסימיות על טיבו של העולם ,וכנגד פועלו של הבורא .כך פותח
הרמב"ם במורה הנבוכים את הפרק העוסק בחווית הרע של האדם:
רבות עולה בדמיון ההמון מחשבה נמהרת שהרעות בעולם רבות מן
הטובות ,עד שברבות מדרשותיהם ובשיריהם של כל האומות הם
כוללים עניין זה ואומרים שלפלא הוא אם יימצא טוב בזמן (=בגורל,
בעולם) ,ואילו רעותיו הן רבות ומתמידות .טעות זו אינה של ההמון
בלבד ,אלא גם של מי שחושב (או :טוען) שהוא יודע משהו.
ל(אבו ַּב ְּכר) אלראזי 18יש ספר מפורסם שקרא לו "(הדברים)
האלוהיים" ,וכלל בו דברים חמורים מהזיותיו 19ומבורותו .ביניהם
עניין שרקם ,והוא שהרע במציאות רב מן הטוב ,ושאם תשווה בין
מנוחת האדם והנאתו במשך מנוחתו לבין הכאבים והייסורים הקשים
והמחלות והנכויות והאומללויות והיגונות והאסונות הפוגעים בו –
תמצא שמציאותו ,כלומר מציאות האדם ,היא עונש ורוע גדול המוטל
עליו .הוא החל לאמת דעה זו על ידי התחקות אחר פגעים אלה
כדי לצאת נגד כל מה שטוענים אנשי האמת באשר לחסדי האלוה
ונדיבותו הברורה ,והיותו יתעלה הטוב המוחלט ,ושכל מה שיוצא ממנו
טוב מוחלט בלי ספק( .מו"נ ג,יב)2-1
הקושי להבין את המציאות מתעצם כאשר הניתוח נובע מנקודת מבט
אישית:
הסיבה לכל הטעות הזאת היא שאותו בור ודומיו מן ההמון אינם
מתבוננים במציאות אלא מנקודת מבט של פרט מבני האדם ותו
לא .כל בור מדמיין שהמציאות כולה היא בשבילו אישית ,וכאילו אין
מציאות אלא הוא בלבד ,ואם בא עליו ָדבר בניגוד לרצונו הוא פוסק
ואומר שהמציאות כולה רעה( .שם)3,
