Page 360 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 360

‫‪ 328‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

       ‫וכמו שכוחות האדם הגורמים להתהוותו ולקיומו במשך זמן קיומו הם‬
       ‫עצמם הגורמים לכיליונו ולאובדנו – כך סיבות ההתהוות הן עצמן‬
       ‫סיבות הכיליון בכל עולם ההתהוות והכיליון [‪ ]...‬כך שלא היו עושים‬
       ‫אלא מה שראוי ובזמן הראוי ובמידה הראויה‪ ,‬כי אז היה האדם ניצל‬
       ‫מנגעים [אפשר לתרגם‪ :‬חלאים] גדולים מאוד וממחלות רבות‪ .‬אבל כיוון‬
       ‫שדבר זה בלתי אפשרי‪ ,‬אלא הם פועלים פעולות טבעיות בלי מחשבה‬
       ‫ובלי שיקול דעת ואינם משיגים כלל את מה שהם פועלים – נובע מכך‬
       ‫שיקרו בגללם מחלות קשות ונגעים‪ ,‬אף שהם הכלי להתהוות החי‬
       ‫ולקיומו במשך הזמן שהוא קיים [‪ ]...‬וכך מתהוות מחלות כמו הגרדת‬
       ‫והשפשפת והיבלות‪ ,‬או נגעים קשים כמו הגידול הסרטני והצרעת‬
       ‫[בערבית‪ :‬ואלג'ד'אם‪ .‬אפשר לתרגם גם מחלת הנסן או מוכי שחין]‪ 21‬והנמק‪,‬‬

                           ‫עד שצורת אבר או אברים מתקלקלת‪( .‬מו"נ א‪,‬עב‪)17-16‬‬

‫במורה הנבוכים הרמב"ם מנתח את גורמי הרע והסבל בחיי האדם‪ ,‬ואומר כי‬
                      ‫הפגיעות של האדם היא חלק בלתי נפרד מן העולם‪:‬‬

       ‫מין הרוע הראשון הוא מה שפוגע באדם מצד טבע ההתהוות והכיליון‪,‬‬
       ‫כלומר מבחינת היותו בעל חומר‪ .‬כי בשל כך פוגעים בחלק מבני האדם‬
       ‫מומים ונכויות מטבע הלידה‪ ,‬או מופיעים בשל שינויים המתרחשים‬
       ‫ביסודות‪ ,‬כמו קלקול האוויר או הברקים הקטלניים ושקיעות האדמה‪.‬‬
       ‫וכבר ביארנו (ג‪,‬ח‪ ;5‬ג‪,‬י‪ )9‬שהחכמה האלוהית חייבה שלא תהיה הוויה אלא‬

        ‫עם כיליון‪ ,‬ולולא הכיליון הפרטי הזה לא היתה מתמידה ההוויה במין‪.‬‬
       ‫הנה התבררה מוחלטות החסד והטובה ושפע הטוב‪ .‬מי שרוצה להיות‬
       ‫בעל בשר ועצמות ולא יהיה מושפע ולא יחול בו דבר מן הדברים‬
       ‫החלים על החומר – אין הוא רוצה אלא לחבר בין שני הפכים מבלי‬
       ‫שירגיש בכך‪ ,‬משום שהוא רוצה להיות מושפע שאינו מושפע‪ .‬כי אילו‬
       ‫לא היה מקבל השפעות הרי לא היה מתהווה‪ ,‬וכאילו היה המצוי ממנו‬

                                                           ‫פרט שאינו פרטים ממין‪.‬‬
       ‫נכון מה שאמר ָג ֶלנ ֹוס בחלק השלישי מ(ספרו) "תועלת (האברים)"‪:‬‬
       ‫"אל תוליך את עצמך שולל במחשבת השווא שאפשר שיתהווה מדם‬
       ‫הווסת ומהזרע בעל חיים שלא ימות‪ ,‬או שאינו חש כאב‪ ,‬או נע תמידית‪,‬‬
       ‫או בהיר כשמש"‪ .‬אמירה זו של גלנוס היא הערה על נגזרת של משפט‬
       ‫כללי‪ .‬המשפט הוא שכל מה שאפשר שיתהווה מחומר כלשהו –‬
       ‫יתהווה במרב השלמות שיוכל להתהוות מאותו חומר של המין‪ ,‬ויחול‬
       ‫על פרטי המין חסרון בהתאם לחסרון החומר של אותו הפרט‪ .‬והמרב‬
   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364   365