Page 361 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 361

‫ קרפפר ‪ :‬לבס לע יוגש חיש ‪ -‬תערצה טומאות ׀ ‪329‬‬

       ‫של מה שאפשר שיתהווה מן הדם והזרע‪ ,‬והשלם ביותר ממנו‪ ,‬הוא מין‬
       ‫האדם שכידוע מטבעו הוא חי הוגה בן תמותה; אם כן אין אפשרות‬

                                           ‫שלא יימצא מין זה של רע‪( .‬מו"נ ג‪,‬יב‪)8-7‬‬

‫כשמבינים את הסדירות של העולם‪ ,‬רואים כי העולם הריהו טוב‪ ,‬גם לנוכח‬
                                            ‫מחלות ומוות בלתי נמנעים‪.‬‬

       ‫לכן התבטא במפורש הספר שהאיר את אפלות העולם‪ ,‬ואמר‪ַ " :‬ו ַּי ְרא‬
       ‫ֱאלֹ ִהים ֶאת ָּכל ֲא ׁ ֶשר ָע ָ ׂשה ְו ִה ֵּנה ט ֹוב ְמ ֹאד" (בראשית א‪,‬לא)‪ .‬ואפילו מציאותו‬
       ‫של חומר שפל זה כפי שהוא‪ ,‬עם חיבורו להעדר המחייב את המוות‬
       ‫ואת כל הרעות – כל זה גם הוא טוב‪ ,‬בשל התמדת ההוויה והימשכות‬
       ‫המציאות באופן רציף‪ ,‬ולכן פירש ר' מאיר‪ְ '" :‬ו ִה ֵּנה ט ֹוב ְמ ֹאד' – והנה‬
        ‫טוב מות" (בראשית רבה ט‪,‬ה)‪ ,‬בשל העניין שהסבנו אליו את תשומת הלב‪.‬‬
       ‫הרהר במה שאמרתי לך בפרק זה והבינהו‪ .‬כך יתברר לך כל מה‬
       ‫שאמרו הנביאים והחכמים שהטוב כולו הוא מפעולת האלוה בעצם‪.‬‬

             ‫ולשון ראשית רבה (נא‪,‬ג)‪" :‬אין דבר רע יורד מלמעלה"‪( .‬מו"נ ג‪,‬י‪)10-9‬‬

‫פרק יב מדגיש כי רוב המוחלט של המחלות באות מן האדם עצמו‪ ,‬בחוסר‬
‫השגחתו על בריאותו‪ ,‬או בתפיסות החיים שלו וברדיפה אחרי כסף והנאות‪.‬‬
‫הרמב"ם מדגים שאחד מגורמי המחלות הוא תזונה לא ראויה‪ 22.‬אבל לעולם‬
‫לצד אחריותו של האדם יש מידה מסוימת שאינה תלויה בו‪ .‬זהו טיבו של‬
‫העולם שהאדם פגיע בו‪ .‬אם כי‪ ,‬בטיפול נאות ובהכרת המדע ופיתוח הרפואה‬
‫אפשר למעט חלק זה של הסבל‪ ,‬אך לעולם לא להגיע למאה אחוז של הגנה‬

                                                 ‫מפגיעות‪ .‬זו אשליה‪23.‬‬

                                         ‫אין יסורים בלא חטא?‬

‫במורה הנבוכים (ג‪,‬יז) סוקר הרמב"ם חמש דעות בהשגחה‪ ,‬כשהחמישית‬
‫"היא דעתנו‪ ,‬כלומר דעת תורתנו" (פסקה ‪ ,)14‬ומיד כותב באופן המפליא את‬
‫הקורא‪" :‬אני אודיעך ממנה מה שאמרו עליה ספרי נביאינו‪ ,‬והיא אמונתם‬
‫של המון חכמינו [‪ ]...‬וגם אודיע לך מה שאני מאמין בעניין"‪ ,‬כדי לרמוז‬
‫שהתפיסה שלו המבוססת על התורה‪ ,‬עומדת על נקודה שהתפיסה הרווחת‬

      ‫אינה מבחינה בה‪ .‬הרמב"ם משכלל את התפיסה הרווחת של התורה‪.‬‬
‫התפיסה הרווחת היא "שכל אסון הבא על בני האדם‪ ,‬או טובה המגיעה‬
‫אליהם‪ ,‬יחיד או ציבור – כל זה הוא כפי הדין במשפט צודק שאין בו עוול‬
‫כלל‪ ,‬אפילו נדקר האדם מקוץ בידו והוציאו מיד‪ ,‬הרי זה בא אליו בתור עונש‬
   356   357   358   359   360   361   362   363   364   365   366