Page 368 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 368
336׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
תפקיד הכוהן אינו רפואי
לעומת פולחן הריפוי האלילי (עמ' .)323הכוהן אינו רופא ,והוא אינו מרפא את
הצרעת .הוא אינו לוחש על הנגע ולא עושה כל מעשה ריפוי .הוא אינו נלחם
ב"רע" של מקור הטומאה .הוא רק רואה את הנגע ומכריז על ַה ְמ ָּת ָנה (הסגר) או
על תחילתה או סיומה של הצרעת "הדתית" .ההירפאות מן הצרעת היא בתחומו
של ה' בלבד אולי בתחומו של המצורע ,אבל בוודאי לא בתחומו של הכוהן.
למעשה ,הכוהן עוטף את תקופת הצרעת בתחילתה ובסופה .תחילתה ברגע
הופעת התסמינים עד לאבחון המחלה ,ובהכרזתו על הטומאה .ובסופה
הכוהן קולט את המצורע לאחר ההירפאות מן המחלה בתהליך ארוך תלת-
שלבי של היטהרות וכפרה.
רתיעה טבעית והרחקה חברתית
הצרעת היא פגם חזותי הגורם לבריות להירתע מפני החולה ,עד כדי כך שבעניין
מכירת עבד ,פוסק הרמב"ם שמי שקנה עבד ו" ִנ ְמ ֵצאת ּבֹו ָצַר ַעת ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה
ִמ ְּד ָבִרים ֵאּלּו ַהְּמ ֹג ָא ִלים [=מגעילים] – ֲהֵרי ֶזה מּוםִ ,מְּפ ֵני ֶׁשַּנ ְפׁשֹו ֶׁשָּל ָא ָדם אֹו ֶנ ֶנת
[=מצטערת] ֵמ ֶהםְ ,ו ִנ ְמ ָצא ֶׁש ֵאינֹו ִמ ְת ַע ֵּסק לֹו ִּב ְמ ֶלא ֶכת ֲא ִכי ָלה ּוְׁש ִת ָּיה" (מכירה טו,יג).
מן ההקשר מדובר בצרעת שהיא רק בעיה אסתטית 30.הרמב"ם מסביר שהצרעת
נתפסה בימיהם כמחלה מסוכנת 31ומידבקת ,ובלשונו" :הצרעת מידבקת ,ובני
אדם כולם סולדים ממנה" 32.כלומר באופן בסיסי ,גם ללא טומאתה של הצרעת,
חולי הצרעת היו מורחקים מן החברה .וכך ידוע גם מן התרבות המסופוטמית33.
על בסיס המחלה הטבעית ועל בסיס היחס הרווח אז למצורע ,באה התורה
והוסיפה רובד התייחסותי נוסף .וכך יש גם בטומאה זו "התחשבות בדבר
המפורסם והרגיל ,לאור הטורח המייגע שהיה אצל הצאבים בעניין הטומאה",
שהרי גם הצרעת היא מן "הדברים הנחשבים למטונפים" (מו"נ ג,מז.)7
מאפיינים חברתיים יחודיים בטומאת הצרעת
כמו שאר הטומאות החלות על מצבים טבעיים ,טומאת הצרעת חלה על גבי
מחלת הצרעת ,אבל באופנים שונים ובמרכיבים מהותיים ייחודיים רבים,
בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה .ניכר שהמאפיינים הייחודיים הם החברתיים.
קביעת טומאת הצרעת והטהרה ממנה על ידי כוהן
התורה מקשרת את הצרעת לכוהנים ,לא רק בפרשה המרכזית (ויקרא פרקים
יג-יד) ,שבה הכהן נזכר 95פעמים ,אלא גם בחומש האחרוןִ " :הׁ ָּש ֶמר ְּב ֶנ ַגע
