Page 377 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 377
קרפפר :לבס לע יוגש חיש -תערצה טומאות ׀ 345
הטבעי 52.ראוי לציין שלשון "פלא" האמור בתיאור העונש בא גם בהמשך
דברי הרמב"ם בתיאור החטאָ " ,הְרָׁש ִעים ַהִּטְּפִׁשים ֶׁשַּמְרִּבים ְל ַדֵּבר ְּגדֹולֹות
ְו ִנ ְפ ָלאֹות" ,מעין מידה כנגד מידה ,הם דיברו נפלאות ,דיבור מעורר תמיהה
ופליאה ,ונענשו בעונש פלא.
חשוב לענייננו שהתופעות הללו באות לשרת תפקיד אחדְּ" ,כ ֵדי ְל ַה ְז ִהיָרם
ִמָּלׁשֹון ָהַרע" .וראוי לתת את הדעת לעובדה שהרמב"ם משתמש בלשון
עבר" ,היה" ,אף על פי שהתופעה של לשון הרע או מבוא ללשון הרע נפוצה
ביותרָ " :א ְמרּו ֲח ָכ ִמים :רֹב ְּב ָג ֵזלּ ,ו ִמעּוט ָּב ֲעָריֹותְ ,ו ַהּ ֹכל ַּב ֲא ַבק ָלׁשֹון ָהָרע"
(איסורי ביאה כב,יט) .מתוך הכתוב על הצרעת הניסית במקרא חכמים ראו בצרעת
זיקה ללשון הרע ,שהוא חטא חברתי ,ויש הסכמה על כך באומה (מו"נ ג,מז)13
מאז קיום האות הזה .יש לציין כי אין מדובר במעשה דרש בלבד .למאפיינים
החברתיים של הצרעת (במחלת הצרעת ,במאפייני טומאת הצרעת והטהרה
ממנה) ,יש זיקה ללשון הרע ,וזיקה זו קיימת עוד במקרא ,כפי שכבר ראינו.
עיון י :2התפשטות הצרעת ומשמעותה החברתית
בהלכה י ,2הרמב"ם מדגים את התפשטותה של הצרעת הניסית כתהליך
התראה לאדם .על תהליך זה ,חוזר הרמב"ם עוד פעמיים ,בפירוש המשנה
ובמורה הנבוכים.
המצורע כחוטא בלשון הרע
בהלכה י ,2מצויינת ארבע פעמים רשעתו של המצורע ,ובכל שש ההלכות
י-2י ,6מזדמן השורש רש"ע שמונה פעמים ,חמש מהן בשם הקיבוצי
"רשעים" ,כדי להדגיש את הצורך בהתרחקות מחברת הרשעים ,תוך תיאור
דרכם והדגשת מאפייניהםֶׁ" :שֹּלא ִי ְת ַע ֵּסק ְּבִׂשי ַחת ְרָׁש ִעיםֶׁ ,ש ִהיא ַהֵּלצּות
ְו ָלׁשֹון ָהַרע"ִ " ,ל ְב ֵני ָא ָדם ָהְרָׁש ִעים ַהִּטְּפִׁשים ֶׁשַּמְרִּבים ְל ַדֵּבר"ֶׁ" ,שֹּלא ִי ָּת ֵפס
ָא ָדם ְּבֶרֶׁשת ְרָׁש ִעים ְו ִס ְכלּו ָתם"ֶּ " ,דֶרְך ְיִׁשי ַבת ַהֵּל ִצים ָהְרָׁש ִעים"" ,זֹו ִהיא ִׂשי ַחת
ָהְרָׁש ִעים".
ומה מקורו של הכינוי רשע למצורע ,שאינו נזכר במקרא? המשנה (נגעים יב,ה)
העוסקת ביחס המוסרי אל מי שביתו מועמד להיות מוכרז כנגוע בצרעת.
התורה מבקשת מן הכוהן להמתין עד שבעליו של הבית שקירותיו חשודים
בצרעת יפנה את כל כליו מן הבית ,כדי שלא יטמאו עם ההכרזה שהבית
מצורע .רבי מאיר אומר שהמתנה זו היא סמל ליחס של מתינות וכבוד
לממונו של המצורע ,שהרי את חלק מכליו לא ניתן לטהר 53.ר' מאיר אומר
גם שאפשר ללמוד מזה על היחס האנושי שהתורה מעניקה ל"רשע" ,ואם
כך קל וחומר ליחס הנכבד פי כמה שהתורה מעניקה לצדיק .מכל מקום,
