Page 344 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 344

‫‪ 312‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫האדם הוא בגדר "בעל קרי" (מחוסרי כפרה ב‪,‬א‪-‬ג)‪ .‬הבא להיטהר אחר שנרפא‬
‫ממחלתו והמתין שבעה ימים "נקיים"‪ ,‬כלומר בלא לראות זוב – טובל ביום‬
‫השביעי במי מעיין‪ ,‬ובשקיעת החמה ייטהר‪ .‬אבל אם נצפתה הזיבה שלוש‬
‫פעמים – חייב הוא להביא קורבן למחרת כדי שיהא מותר להיכנס למקדש‬
‫או לאכול קורבן‪ 120.‬נקל לחשוב שמחלה זו שואבת תשומת לב מן החולה‬

                    ‫ואפשר שעיסוק מחשבתי זה הוא הגורר את הטומאה‪.‬‬
‫חכמים החילו על הגויים קטגורית טומאת זיבה בגלל המיניות שנהגה בין‬
‫המורים לתלמידים בימיהם‪ ,‬כמו שדננו בכך לעיל‪ ,‬בנושא "מרחבים נטולי‬

                                                       ‫מיניות" (עמ' ‪.)305‬‬

                                                 ‫טומאת שכבת זרע‬

‫זו הטומאה המינית הקלה ביותר‪ .‬מי שנטמא בה קרוי "בעל קרי"‪ 121,‬שאם‬
‫יצאה ממנו או נגע בה‪ ,‬ורצה להיטהר מטומאתו‪ ,‬חייב להתנקות מן הטומאה‪,‬‬
‫ולטבול ולהמתין לערב‪ ,‬ורק אז נשלמת טהרתו לכל דבר‪ .‬אין נפקא מינה‬
‫לסיבת פליטת שכבת הזרע‪ ,‬אם מחמת גירוי מיני או מחמת אכילת מזון‬
‫מסוים‪ ,‬הרי שכל שכבת זרע היוצאת מן האבר מטמאה‪ ,‬ובלבד שהתלוותה‬
‫ליציאה הרגשה‪ ,‬כלומר תחושה גופנית‪ ,‬גם שלא במודע‪ ,‬כגון בחלום‪,‬‬
‫וכשהאדם בגיל שיש ליציאת הזרע מגופו היבט משפטי מיני‪ ,‬כלומר מגיל‬

                                      ‫תשע ומעלה (שאר אבות הטומאות ה‪,‬א‪-‬ה)‪.‬‬
‫בטומאה זו נכללים איש ואישה שקיימו יחסי מין‪ ,‬ששניהם נחשבים "בעלי‬
‫קרי"‪ ,‬גם אם לא נגעו מגע חיצוני בנוזל הזרע‪ ,‬ובלבד שיצא נוזל הזרע‬
‫לאיבר מינה של האישה‪ ,‬והיא בגיל המוגדר בהיבט משפטי כמיני‪ ,‬כלומר‬
‫בת שלוש שנים ומעלה‪ ,‬וכמובן רק אם הבועל הוא יהודי מגיל תשע ומעלה‬

                                                          ‫(הלכות ט;יט)‪122.‬‬
‫בדיני ביאות אסורות‪ ,‬כלומר יחסי מין אסורים (גילוי עריות)‪ ,‬הוצאת שכבת‬
‫הזרע אינה מעלה ואינה מורידה (איסורי ביאה א‪,‬י)‪ ,‬אבל בטומאה‪ ,‬שלטענתי‬
‫באה בשל סיבה נומינליסטית‪ :‬להרחיק פולחני מין ופריון‪ ,‬הטומאה חלה‬
‫רק כשיש שכבת זרע‪ ,‬ולא בעילה בלא שכבת זרע (שאר אבות הטומאות ה‪,‬י)‪ ,‬ורק‬
‫כשהמעשה נעשה לפריון‪ .‬לכן כאשר יחסי המין מתקיימים שלא כדרכה‪123‬‬
‫– האיש טמא והאישה טהורה‪ ,‬כגזרת הכתוב (שם‪ ,‬ט)‪ .‬אילו הטומאה היתה‬
‫מביעה הפסד הזרע‪ ,‬כדעת ריה"ל‪ ,‬דווקא ביאה זו שבה יש מראש הפסד זרע‬

                                        ‫הייתה צריכה לטמא (ראו עמ' ‪.)213‬‬
‫הגוי אינו מיטמא בשכבת זרע‪ ,‬כשם שאינו לא מיטמא ולא מטמא אלא‬
‫מתקנת חכמים‪ ,‬כדי להדגיש שטומאת גוי כזב היא רק מתקנת חכמים (שם‪,‬יז‪-‬‬

   ‫יט)‪ .‬נמצא שמדובר בקטגוריה נומינליסטית של ערכים ומּודעות מינית‪.‬‬
   339   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349