Page 345 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 345
קרפפ :תוינימל יוגש ס חי -תּוינימה תואמוט ׀ 313
נספח :דוגמה למקומה של התפיסה המינית -הכרובים
שבמקדש
דוגמה מובהקת להבנות מנוגדות ביחס למיניות ,ניתן למצוא בפירושו
של מאמר תלמודי הדן בכרובים שהיו במקדש ובשולי פולמוס בעניין זה
בתחילת המאה הקודמת.
הכרובים מעורים זה בזה
נאמר בתלמוד במסכת יומא:
אמר רב קטינא :בשעה שהיו ישראל עולין לרגל ,גוללין להן את
הפרוכות ומראין להן את הכרובים שהיו מעורין זה בזה ,ואומרים להן:
"ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר עם נקבה" [.]...
כתיבְּ " :כ ַמ ַער ִאי ׁש ְולֹי ֹות" (מלכים-א ז,לו) .מאי " ְּכ ַמ ַער ִאי ׁש ְולֹי ֹות"?
אמר רבה בר רב שילא :כאיש המעורה בלויה [=באישה] שלו.
אמר ריש לקיש :בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה
בזה ,הוציאון לשוק ואמרו :ישראל הללו ,שאומרים עליהן "ברכתן ברכה
וקללתן קללה" ,יעסקו בדברים בטלין הללו? מיד הזילום [=התיכו אותם],
שנאמרָּ " :כל ְמ ַכ ְּב ֶדי ָה ִה ִ ּזיל ּו ָה ִּכי ָרא ּו ֶע ְר ָו ָת ּה" (איכה א ,ח)( .בבלי יומא נד,א-ב)124
יש מחלוקת בתלמוד שם אם מדובר על הכרובים שעל הארון ,שהארון היה
קים רק בבית ראשון ,או שמדובר בבית שני ,והכוונה לכרובים המצוירים
בכותלי הקיר .בין כך ובין כך ,אין בחיבורי הרמב"ם התייחסות להנחייתו
של רב קטינא 125.פרשנים רבים הסבירו שהכוונה במילים "מעורים זה בזה"
ל'נוגעים זה בזה' או 'מחבקים זה את זה' 126.פרשנות אחרת היא כי מדובר
במעין נס ,שהכרובים היו נראים כמקיימים יחסי אישות 127,דברים הרחוקים
מאוד מתפיסת עולמו של הרמב"ם ,לא רק במובן הניסי ,אלא בעיקר בהצגת
דגם מעשה הביאה לעיני כול במקדש באמצעות הכרובים .אפשרות אחרת
היא להבין את הדברים לא כפשוטם ,אלא כדברי אגדה בעלי מסר ,כהנחיית
הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק.
הכרובים במשנת הרמב"ם
לדעת הרמב"ם ,הכרובים שהיו במקדש ייצגו עבור המון העם את הנבואה
הבאה על ידי מלאכים 128,והם מייצגים את השכל 129,כך שמיוחדת היא דרגת
נבואת משה" :בעוד משה רבינו – ' ֵמ ַעל ַה ַּכּפֶֹרת ִמ ֵּבין ׁ ְש ֵני ַה ְּכֻר ִבים' (שמות
כה,כב) ,בלי שימוש בכוח המדמה" (מו"נ ב,מה 130.)27באמצעות הכרובים ,האדם
