Page 348 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 348

‫‪ 316‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫הרב יחיא קאפח‪ ,‬כנאמן לתפיסתו של הרמב"ם‪ ,‬רואה בזה חילול הקודש‪,‬‬
                                            ‫ועונה להרב קוק בלשון זה‪:‬‬

       ‫גם מה שהביא מעכ"ת [=מעלת כבוד תורתו] ממה שאמרו רז"ל [=רבותינו‬
       ‫זכרונם לברכה] ביומא‪" :‬כשהיו ישראל עולין לרגל‪ ,‬היו מגללין להם את‬
       ‫הפרכת ומראים להם הכרובים שהיו מעורים זה בזה‪ ,‬ואומרים להם‪:‬‬
       ‫'ראו חיבתם לפני המקום כחיבת זכר לנקבה'‪ ,‬נדרשו " ְּכ ַמ ַער ִאי ׁש ְולֹי ֹות"‬
       ‫(מלכים‪-‬א ז‪ ,‬לו)‪" ,‬כאיש המעורה בלויה שלו!" – פירוש‪ :‬שהיו הכרובים נוגעים‬
       ‫זה בזה כרעים אהובים שהולכים שלובי יד‪ ,‬כי אי‪-‬אפשר לומר שנשתנה‬
       ‫פרי ׂשת כנפי הכרובים ואחזו איש ברעהו‪ ,‬דהא כתיב‪ְ " :‬ו ָהי ּו ַה ְּכ ֻר ִבים ּ ֹפ ְר ֵ ׂשי‬
       ‫ְכ ָנ ַפ ִים ְל ַמ ְע ָלה" (שמות כה‪,‬כ; לז‪,‬ט); "והיו" – בהויתן יהו;‪ 146‬ומבואר בכתוב‬
       ‫שהם קבועים בשני קצות הכפורת‪ ,‬ואי‪-‬אפשר שיתקרבו זה לזה ויגעו‬
       ‫זה בזה‪ .‬וכן כרובים שעשה שלמה היו כנפיים נוגעים כנף אל כנף שני‪:‬‬
       ‫" ְו ַכ ְנ ֵפי ֶהם ֶאל ּת ֹו ְך ַה ַּב ִית ֹנ ְג ֹעת ָּכ ָנף ֶאל ָּכ ָנף" (מלכים‪-‬א ו‪,‬כז)‪ 147.‬וזהו שאמרו‬
       ‫רז"ל‪" :‬מעורים זה בזה"‪ ,‬לא שעזבו את מקומם וגופם העומד בנס‪ ,‬ובאו‬

             ‫להידבק זה בזה‪ ,‬שזה לא היה ולא נעשה‪ ,‬אלא כ ֵרעים שלובי ידיים!‬
       ‫ואם לפי דבריך מו"ר שהפרצופים האלו הם ציורי קדושה וטהרה‪ ,‬מה‬
       ‫מקום ליחס להם איברי משגל‪" ,‬יסוד דדוכרא [=של זכר] ויסוד דנוקבא‬
       ‫[=של נקבה]"? [‪ ]...‬ומה שכתב מעכ"ת‪" :‬לולי תפיסת הקדושה" וכו'‪ ,‬היה‬
       ‫קשה לנו מליצת הכתוב‪ִּ " :‬כי ִי ְב ַעל ָּבח ּור ְּבת ּו ָלה ִי ְב ָעל ּו ְך ָּב ָנִי ְך" (ישעיהו‬
       ‫סב‪ ,‬ה) – תימה גדול‪ ,‬איך פה קדוש כמוך מו"ר יאמר כן‪ .‬כי דבר פשוט‬
       ‫הוא בכל כתבי הקודש כי שם "בעל" הוא אדון הדבר הקנוי לו‪ :‬בעל‬
       ‫השור‪ ,‬בעל הבור‪ ,‬בעל האישה‪ .‬ופירוש הכתוב "כי יבעל בחור בתולה"‬
       ‫– כמו שהאיש קונה את האישה‪ ,‬כן תהיה הארץ קנויה להם להתיישב‬
       ‫בה בנחת ושלווה ואין מחריד‪ ,‬כמו שתרגם יונתן בן עוזיאל‪" :‬כמה‬
       ‫דמיתותב עו ֵלם עם בתולה‪ ,‬כן יתייתבון בגויך בנייך" [=כמו שמתיישב‬
       ‫עלם עם בתולה‪ ,‬כן יישבו בתוכך בנייך];‪ 148‬וכתב הרמב"ם ז"ל במורה (חלק‬
       ‫ג‪ ,‬סוף פרק ח) דבלשון הקודש לא הונח למעשה תשמיש המיטה שם‪ ,‬אלא‬
       ‫מכנים אותו‪ :‬יבעול‪ ,‬ישכב‪ ,‬יגלה ערווה‪ ,‬והוא כמו שאמרו ז"ל‪" :‬לעולם‬
       ‫אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו‪ ,‬שהרי עיקם הכתוב" וכו' (פסחים דף ג)‪149.‬‬
       ‫וחלילה לדמות מליצות הספר הקדוש שיר השירים‪ ,‬המשובח והמעולה‬
       ‫מכל השירים‪ ,‬המדבר בחיבת ישראל לפני הקב"ה‪ ,‬כמ"ש רז"ל‪" :‬משל‬
       ‫למלך שהייתה לו בת יחידה והיה אוהבה ביותר [‪( "]...‬שיר השירים רבה וילקוט‬
       ‫שם)‪ .‬ושגג מעכ"ת לדמות מליצות דברי אלוהים חיים 'שיר השירים'‬
       ‫לספר הבוזה את דבר ה' [‪...‬ה]מחבר ומקשר את האלהים אשר יעבדום‬
   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353