Page 346 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 346

‫‪ 314‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫מצליח להתעלות ולרכב למרומי הדעת‪ 131,‬כעין משחק היפוכי מילים רכב‪-‬‬
‫כרב‪ 132.‬בחזון יחזקאל‪ ,‬הרמב"ם אומר‪" :‬וכרוב הוא אדם צעיר"‪ 133,‬כלומר‬
‫הכרוב הוא השכל‪ ,‬ייחודו‪-‬מהותו של האדם‪ ,‬ונבואה מושגת דרך שפע‬

                               ‫השכלים הנבדלים‪ ,‬המכונים 'מלאכים'‪134.‬‬
‫תיאור מאמציו של האדם בעולם הזה להתקרב אל ה' בא לידי ניסוח בפסוק‬
‫שנאמר לאחר גירוש האדם מגן העדן‪ַ" :‬ו ְי ָג ֶרׁש ֶאת ָה ָא ָדם‪ַ ,‬וַּיְׁשֵּכן ִמ ֶּק ֶדם ְל ַגן‬
‫ֵע ֶדן ֶאת ַהְּכֻר ִבים ְו ֵאת ַל ַהט ַה ֶחֶרב ַהִּמ ְת ַהֶּפ ֶכת ִלְׁש ֹמר ֶאת ֶּדֶרְך ֵעץ ַה ַח ִּיים" (בראשית‬
‫ג‪,‬כד)‪ .‬פיתוייו ותאוותיו של האדם – אדם וחוה כמשל לכל אדם בכל מקום‬
‫ובכל זמן‪ – 135‬גורמים לגירושו מן המקום האידאי של האמת‪ ,‬ואם ברצונו‬
‫עכשיו להשיג אושר אמיתי‪ ,‬עצת חיים היא שיאכל מ"עץ החיים"‪ ,‬שהוא‬
‫הישג חיובי‪ 136,‬שהאמצעי להשגתו הוא הכרובים‪ ,‬כלומר השכל‪ ,‬בשיטת‬
‫"להט החרב המתהפכת"‪ ,‬הברקות ("להט") ותעתועי דמיון חמקמקים‬
‫("מתהפכת") התלויים בכוחו השכלי של האדם‪ ,‬ועלולים לחסום ולאתגר‬

                                 ‫("החרב") את מיצויו של שכל האדם‪137.‬‬
‫הרמב"ם מסביר שהסיבה לעשיית שני כרובים על ארון הברית‪ ,‬ולא אחד‪,‬‬
‫היא מניעת זיהוים של הכרובים עם הקב"ה‪ 138.‬הפרשן שם‪-‬טוב בן יוסף‬
‫מקשה‪" :‬אם הכוונה בכרובים להראות שיש מלאכים‪ ,‬למה היו הכרובים על‬
‫צורת איש ואישה‪ ,‬רצה לומר זכר ונקבה‪ ,‬ושהיו על זה התואר כבר התבאר‬
‫במסכת יומא"‪ 139.‬ונראה שלדעת הרמב"ם‪ ,‬אם אכן מדובר בדמויות של זכר‬
‫ונקבה‪ ,‬דבר שאינו ברור כלל‪ 140,‬הם אולי באים לרמוז שכל אדם‪ ,‬בין איש בין‬
‫אישה‪ ,‬יכול להשיג את הנבואה באמצעות השכל‪-‬הכרובים‪ 141,‬או שהכוונה‬

                                       ‫לייצוג במשל של חומר וצורה‪142 .‬‬
‫חטאו הראשון של האדם היה הימשכות אחר הדמיון‪ ,‬ונראה שמדובר בעיקר‬
‫בתחום ההכרה המינית‪ 143‬והתשוקות הנלוות לה‪ ,‬שנאמר‪ַ" :‬ו ִּתָּפ ַק ְח ָנה ֵעי ֵני‬
‫ְׁש ֵני ֶהם ַוֵּי ְדעּו ִּכי ֵעי ֻרִּמם ֵהם‪ַ ,‬ו ִּי ְתְּפרּו ֲע ֵלה ְת ֵא ָנה ַוַּי ֲעׂשּו ָל ֶהם ֲח ֹגרֹת" (בראשית ג‪,‬ז)‪.‬‬
‫זו הייתה נפילתו של האדם ממרומי השגתו‪ ,‬בהתנתקו מן הכרובים‪-‬השכל‬
‫ושקיעתו בתאוות‪ .‬דווקא לדעת הרמב"ם‪ ,‬השכל הוא המאפשר את המרחב‬
‫הפנוי ממיניות‪ֶׁ" :‬ש ֵאין ַמ ֲחֶׁש ֶבת ֲעָריֹות ִמ ְתַּגֶּבֶרת ֶאָּלא ְּב ֵלב ָּפנּוי ִמן ַה ָח ְכ ָמה"‬
‫(איסורי ביאה כב‪,‬כא)‪ 144.‬לכן‪ ,‬המחשבה שהכרובים מייצגים דווקא את המעשה‬

            ‫המיני‪ ,‬המשכיח את השכל‪ ,‬נראית אבסורדית‪ ,‬לדעת הרמב"ם‪.‬‬

                      ‫חליפת מכתבים בין הרב קוק לרב קאפח‬

‫דיון מעניין בעניין זה התחולל בתחילת המאה שעברה בין הרב קוק‪ ‬לרב‬
‫יחיא קאפח שדנו בשאלת אמיתת חוכמת הקבלה‪ .‬נכיר את הדמויות‪ :‬הרב‬
   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351