Page 337 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 337
קרפפ :תוינימל יוגש ס חי -תּוינימה תואמוט ׀ 305
מעטים ,אף על פי שבאמת כבר הטעמנו עקרונית גם אותם ,למתבונן הנבון",
כמו שציינו בדיוננו על "המבוכה בטעמי פרטי המצוות" .כאן עלינו לשים
לב שהיין במקדש לא נועד להנאת האדם ,כמו המוזיקה ובשר הקורבן ,אלא
להקרבה ,בעוד עובדי עבודה זרה היו מקריבים ממנו וגם שותים ממנו101.
מעשה שפיכת היין לשם ה' בלבד בלא לשתות אותו מציג את הפולחן
האלילי הנוגע ליין בצורה נלעגת .וזו היא המטרה בניסוך היין במקדש.
מרחבים נטולי מיניות
דיני הטהרה במקדש ,הבאים להרחיק ממנו את הטומאות המיניות ,מעצבים
מתחם נטול מיניות .טעמו של הרמב"ם לאיסורי העריות מאפשר לנו להתבונן
בתפקידיהן של הטומאות המיניות.
מרחב משפחתי נטול מיניות
הרמב"ם אינו הראשון שמטעים את איסורי הערית בהשקפה נומינליסטית,
האומרת כי האיסור טבוע בערכים אלוהיים ,חברתיים או חינוכיים 102,ולא
ריאליסטית הטוענת כי האיסור ההלכתי הוא תכונה עובדתית ועצמותית של
מושאה ,למשל שהבן הנולד מאיסור הוא פגום מבחינה רפואית (דוגמה זו
היא של הרמב"ן) 103.ואלה דבריו במורה הנבוכים:
אשר לאיסור העריות – כל עניינו מכוון להמעטה ביחסי מין ולמאיסה
בהם ,ושלא יבוקש מהם אלא מעט ביותר.
אשר לאיסור ְזכ ּור ובהמה – הוא ברור מאוד :אם מאוס שייעשה
מהדבר הטבעי אלא ההכרחי ,כל שכן הדבר היוצא מדרך הטבע,
ובקשת ההנאה גרידא.
את כל העריות מן הנשים כולל עניין אחד ,והוא :שנפוץ מאוד שכל
אחת מהן מצויה עם האדם ,שוכנת תמיד בביתו ,והיא זמינה לו ,קל
להשיגה ,אין טורח 104בהבאתה ,ושופט אינו יכול להוכיח אדם על כך
שהיא אצלו .כי אילו היה דין הערוה כדין כל פנויה ,כלומר שמותר
לשאתה ושהאיסור היחיד בה הוא שאינה אשתו ,היו רוב בני האדם
נכשלים בזנות איתן תמיד .ומכיוון שנאסרו יחסי המין איתן לחלוטין,
והורתענו מכך בהרתעה החמורה ביותר ,כלומר במיתת בית דין ובכרת,
ושאין דרך לקיים יחסי מין עם אלה – מובטח שלא ייגשו אליהן,
והמשיכה אליהן תסתלק.
ברור מאוד שהקל ּות הזאת נמצאת בכל ערוה ,כי כשיש לאדם אישה
– ידוע שבדרך כלל אמ ּה וסבת ּה ובתה ובת בתה ואחותה מצויות אצלו
