Page 336 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 336
304׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
אשר לשתייה – דינה כדין האכילה בכל הנוגע לכוונה (נוסח אחר :להמעטה).
ואילו אל ההתאספות לשתייה משכרת עליך להתייחס כחרפה רבה
יותר מהתאספות בני אדם כשהם ערומים וערוותם גלויה ועושים את
צרכיהם לאור יום ביושבם יחד .ביאור הדבר :כי עשיית הצרכים היא
דבר הכרחי שאין לאדם עצה לדחותו ,ואילו השכרות היא מעשה
האיש הרע בבחירתו; והגנאי בגילוי הערווה מפורסם ולא מושכל ,ואילו
קלקול השכל והגוף מורחק מצד השכל .לכן ראוי למי שבוחר להיות
אדם שיתרחק מזאת ולא ידבר על כך( .מו"נ ג,ח)12
ומיד הרמב"ם דן ביחסי המין ואומר" :על יחסי המין אין לי צורך להרחיב מעבר
למה שאמרתי [ ."]...במקדש ,שהוא מקום התכנסות ,אין מקום לא לשכרות
ולא למיניות .בתהליך הזהרתה של האישה שנחשדה בניאוף ,מעודדים אותה
להודות על מעשיה ולהתגרש מבעלה תוך ויתור על כתובתה ,מפני שאפשר
שבאה לידי מעשה העבירה בגלל שכרות מן היין ,כדברי הרמב"םֵּ" :בית ִּדין
ַהָּגדֹול מֹוִׁשי ִבין אֹו ָתּה ֵּבי ֵני ֶהן [ְ ]...ואֹו ְמִרין ָלּהִּ' :ב ִּתיַ ,הְרֵּבה ַי ִין עֹוֶׂשהַ ,הְרֵּבה
ְׂשחֹוק עֹוֶׂשהַ ,הְרֵּבה ַי ְלדּות עֹוָׂשהַ ,הְרֵּבה ְׁש ֵכ ִנים ָהָר ִעים עֹוִׂשיםַ .אל ִּת ְגְר ִמי ַלׁ ֵּשם
ַהָּגדֹול ֶׁשִּנ ְכ ַּתב ִּב ְק ֻדׁ ָּשה ֶׁש ִּיָּמ ֶחה ַעל ַהַּמ ִים'" (שוטה ג,ב) .והזיקה בין סוטה ונזיר
מפורשת במדרש" :תניא ,רבי אומר :למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה?
לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה – יזיר עצמו מן היין" (ברכות סג,א).
היין במקדש
לכן ,הרמב"ם מדבר על הנזיר כ"קדוש" ,כדי להעביר מסר ציבורי ,שהדרך
לקרבת האלוהים אינה יכולה להיעשות באמצעות שתיית יין או מתירנות
מינית .נחדד את הדברים .מעשיו הממוניים של השיכור הם בעלי תוקף98,
ואף על פי כן ,במקדש ובקודש היין מורחק מאוד ,ואסור שייכנס כהן
למקדש כשהוא שיכור מיין .זו מצוות לא-תעשה מן התורה לכוהנים (לא
תעשה עג) ,והרמב"ם מאריך לדון בה בהלכות ביאת המקדש (פרק א) ,ומציין
שהאיסור מורחב לכל הוראה של לימוד ,שאסור שיהיה מתוך שכרות .ואף
אסור לשיכור להתפלל .וכשם שכוהן שיכור אסור לו לעבוד במקדש ,אסור
לכוהן שיכור לברך ברכת כוהנים99.
מתוך כך ,ניתן להעלות פשר למבוכתו של הרמב"ם בעניין היין במקדש,
ש"לגבי הקרבת היין אני נבוך עד היום :כיצד נצטווינו להקריבו ,והרי
עובדי עבודה זרה היו מקריבים אותו? לא עלה בדעתי טעם לכך" (מו"נ
ג,מו ,)28המונחת לפני הקורא כחידה 100,דווקא מפני שבסוף טעמי המצוות,
הוא אומר" :ולא נשאר מהן מה שלא נתתי טעם אלא מצוות אחדות ופרטים
