Page 335 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 335
קרפפ :תוינימל יוגש ס חי -תּוינימה תואמוט ׀ 303
אם תתבונן גם במטרות אלה שציינו בפרק הזה יתבררו לך טעמיהן
של מצוות רבות ,שטעמיהן לא היו ידועים לפני שמטרות אלה נודעו,
כמו שאני עתיד לבאר בהמשך( .מו"נ ג,לג)5-4
דברי הרמב"ם" ,הימנעות מתאוות והיטהרות חיצונית לאחר היטהרות
פנימית" ,מזמינים עיון חוזר בדברי ריה"ל בעניין הטומאה בספר הכוזרי
(ב,ס-סב) .לדבריו ,נושאי הטומאה הם מוות ,כולל נוזל הזרע ,בעוד שלפי
דעתנו כאן ,נוזל הזרע מסמל "חיים" ,אלא שהם "חיים" רק בעיני ההמון,
ולא באמת 92.לדבריו ,טומאת המוות מדגישה את ההבדל בין הזרע המטמא
להפרשות שאינן מטמאות ,ובלשונו "הזרע מטמא ,אף שכולו רּוח ,בעוד
שאין מטמאים השתן והצואה ,שריחם והמראה שלהם מאוסים" .בשתן
ובצואה ,אין פוטנציאל שלא התממש .אבל לפי השיטה שנקטנו כאן,
הצואה והשתן אינם מטמאים ,מפני שבעיני ההמון אינם מסמלים "חיים"
או דבר מקודש ,ולכן לא היה צורך שיוגדרו כמטמאים .מטעם זה ,אסור
להתפלל ליד סירחון וכדומה 93,מפני שההרחקה מן הצואה והשתן היא
תחילה עניין היגייני ,והיא שלב ראשון בסולם טהרת הדעת .כך גם נראה
דינה של ביאה שלא כדרכה שאינה מטמאת את האישה ,ולטעמו של ריה"ל
זו הלכה תמוהה ,שהרי בוודאי יש כאן פוטנציאל של מוות ,של זרע בגופה
של האישה שלא התממש ,אבל מבחינת הטעם שנקטנו ,אין זה משכב
שבגדר הבאת "חיים"94.
הנזיר והכוהן כדמויות הטהרה המרוחקות מן היין והזנות
התורה אינה גוזרת על האדם פרישות בחיי היום יום ,אלא גוזרת פרישות רק
על מי שמבקש להגיע אל הקודש .האדם אינו יכול להגיע לשלימות ,אם אינו
מנהל את חייו בדרך אתית .מי שנכשל ואינו מתגבר על תאוותיו החומריות,
אינו יכול להקדיש את עצמו לחיים של התבוננות95.
דמות המופת הישראלית לטהרה הוא הנזיר ,וכבר ראינו לעיל שאסור לו
להיטמא למת ,כמו הכוהן הגדול .גם האיסור לשתות יין ,הוא מסר לציבור:
מי שמבקש את קרבת האלוהים ,עליו להתרחק מן היין ,כי אף על פי שהיין
מותר לאדם בדרך כלל ,ההתקרבות אל ה' אינה יכולה להיעשות באמצעותו.
היין מביא להתנהגות שטותית ולשחרור מיני ,ולכן הוא מורחק מן המקדש.
דברי הרמב"ם בדבר הזיקה בין הזנות ליין שזורים בכתביו 96.לכן ,תפיסת
העונג שבשכרות ובמיניות 97,הנתפסת בעיני ההמון כפעולה חברתית,
הרמב"ם רואה בה השחתה רבה:
