Page 326 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 326
294׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
להגיע לזיקה הנכונה שלו למאמר החכמים בתלמוד הבבלי 53,המובא במורה
הנבוכים (ב,ל" :)21משבא נחש על חוה ,הטיל בה זוהמה .ישראל ,שעמדו על הר
סיני ,פסקה זוהמתן .גוים ,שלא עמדו על הר סיני ,לא פסקה זוהמתן" .מדובר
במשל על כוחות האדם והשתלטותן של התאוות באמצעות הכוח המעורר את
הדמיון ,שהתורה היא הדרך שהאדם יכול להשתחרר בה מן הדמיון 54.כדאי
לקרוא את מורה הנבוכים ב,ל על משל אדם וחווה והנחש ,בליווי הביאור
וההרחבות במהדורתי ,כדי לעמוד על ההקשר המלא של הדברים.
הנחש הוא הכוח המתעורר ,הכוח המעורר ומניע את הדמיון לפעולה .קליין-
ברסלבי ,בספרה "פירוש הרמב"ם לסיפורים על אדם בספר בראשית"55,
מנתחת את הפרשנויות שניתנו למונח "נחש" ,בייחוד לנוכח אמרתו של
הרמב"ם" ,ששמו של הנחש הוא לעניין מסוים" (מו"נ ג,ל .)19ומצינו שלוש
הצעות לגיזרונו (אטימולוגיה = מקור המילה) של מונח זה :יש שהניחו
ש"נחש" נגזר מן "שחין" בסיכול אותיות ,שהנחש "מנגע ומשחין"; 56ויש
שגזרו אותו מ"ניחוש" ,לשון דמיון; 57ויש שגזרו אותו מן "חוש"58.
משום מה ,המפרשים מתעלמים מן הזיקה בין שם הרמש "נחש" לבין
שם העצם "נחושת" ,שיש לו במקרא ובלשון חכמים משמעות מיוחדת,
'תחתית' ,כגון בפסוק מ"משל הסיר" בנבואת יחזקאלְ" :ו ַה ֲע ִמי ֶד ָה ַעל ֶּג ָח ֶלי ָה
ֵר ָקה ְל ַמ ַען ֵּת ַחם ְו ָחָרה ְנ ֻחְׁש ָּתּהְ ,ו ִנ ְּת ָכה ְבתֹו ָכּה ֻט ְמ ָא ָתּה ִּת ֻּתם ֶח ְל ָא ָתּה" (יחזקאל
כד,יא) 59,כלומר :העמד את הקדירה הריקה על הגחלים כדי שתתחמם ותישרף
תחתיתה .תיאור זה בא בפרק שיש בו תיאורים בוטים ופוגעניים מאוד60,
המתאר את חטאי העם במיני זנות קשיםּ" :כֹה ָא ַמר ֲאדֹ ָני ה' ַי ַען ִהׁ ָּש ֵפְך
ְנ ֻחְׁש ֵּתְך ַו ִּתָּג ֶלה ֶעְרָו ֵתְך ְּב ַת ְזנּו ַת ִיְך ַעל ְמ ַא ֲה ָב ִיְךְ ,ו ַעל ָּכל ִּגּלּו ֵלי תֹו ֲעבֹו ַת ִיְך ְו ִכ ְד ֵמי
ָב ַנ ִיְך ֲאֶׁשר ָנ ַת ְּת ָל ֶהם" (יחזקאל טז,לו) .כלומר :תחתיתך ,לשון נקייה לאיבר המין
הנשי ,נחשפה 61.ובלשון חכמים נזכרת במשנה "נחושתו של תנור" (משנה כלים
ח,א; ט,ג) ,והרמב"ם מביא את דברי המשנה ואומרַ " :הׁ ֶּש ֶרץ ַהִּנ ְמ ָצא ְל ַמָּטה
ִמְּנ ֻחׁ ְשּתֹו ֶׁשַּל ַּתּנּורֶׁ ,ש ִהיא ַק ְר ָק ִעיתֹו" (כלים יג,ו ,שלושה אזכורים; כלים יד,יד) ,ובפירוש
המשנה מבסס זאת על הפסוק ביחזקאל 62.גם רש"י ליחזקאל מפרש את
הפסוק ביחזקאל על פי שימושו בלשון חכמים ,ואומרִ " :הׁ ָּש ֵפְך ְנ ֻחְׁש ֵּתְך –
הוא לשון שוליים [ ]...וכן הרבה בסדר טהרות 'נחושתו של תנור' ,השפך
נחושתך – מרוב תאַות זנות ,היה מקורך זב".
מן הזיקה בין בעל החיים "נחש" לבין התאווה המינית בסיפור אדם וחוה
בבראשית 63ובתוכחת יחזקאל ,ניתן לומר כי "נחש" בזיקה לתיאור כוחות
התשוקה והדמיון בא לציין לשיטת הרמב"ם שהתאווה המינית היא הנחותה
ביותר מן התאוות64.
