Page 320 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 320
288׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
הדבר החשוב בענייננו הוא שפרשת העריות מדגישה את ההבדל בין ישראל
לגויים (ויקרא יח,כד-ל) .כלומר המחשבה שרווחה בין הגויים הייתה שמדובר
במנהגים לגיטימיים ,כעולה מן הפסוקים שבתחילת פרשת העריות (ויקרא יח,ג):
"ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ֶאֶרץ ִמ ְצַר ִים ֲאֶׁשר ְיַׁש ְב ֶּתם ָּבּה ֹלא ַת ֲעׂשּוּ ,ו ְכ ַמ ֲעֵׂשה ֶאֶרץ ְּכ ַנ ַען ֲאֶׁשר ֲא ִני
ֵמ ִביא ֶא ְת ֶכם ָׁשָּמה ֹלא ַת ֲעׂשּו ּו ְב ֻחּ ֹק ֵתי ֶהם ֹלא ֵת ֵלכּו" 30.ההבדל הזה הוא הדבר
המובחן ברמב"ם לגבי האיסורים הללו ,שהוא כולל אותם בעקבות המקרא
בספר קדושה ,כלשונו בהקדמה למשנה תורה ,בדברו על מבנה הספרֵ " :ס ֶפר
ֲח ִמיִׁשי – ֶא ְכֹלל ּבֹו ִמ ְצוֹות ֶׁשְּל ִביאֹות ֲאסּורֹות ּו ִמ ְצוֹות ֶׁשְּל ַמ ֲא ָכלֹות ֲאסּורֹותְ ,ל ִפי
ֶׁשִּבְׁש ֵני ִע ְנ ָי ִנים ָה ֵאּלּו ִק ְּדָׁשנּו ַהָּמקֹום ְו ִה ְב ִּדי ָלנּו ִמן ָה ֻאּמֹותָּ ,ב ֲעָריֹות ּו ְב ַמ ֲא ָכלֹות
ֲאסּורֹותּ ,ו ִבְׁש ֵני ֶהם ֶנ ֱא ַמרָ ' :ו ַא ְב ִּדל ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַעִּמים' (ויקרא כ,כו); ' ֲאֶׁשר ִה ְב ַּד ְל ִּתי
ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַעִּמים' (שם כ,כד)ְ .ו ָק ָרא ִתי ֵׁשם ֵס ֶפר ֶזה ֵס ֶפר ְק ֻדׁ ָּשה"31.
כל עניין שיש לו זיקה לזנות ,מורחק במקרא ממקדש ישראל ,שנאמרֹ" :לא
ָת ִביא ֶא ְת ַנן זֹו ָנה ּו ְמ ִחיר ֶּכ ֶלב ֵּבית ה' ֱאֹל ֶהיָך ְל ָכל ֶנ ֶדרִּ ,כי תֹו ֲע ַבת ה' ֱאֹל ֶהיָך ַּגם
ְׁש ֵני ֶהם" (דברים כג,יט)32.
ישעיהו מציין את הקשר בין זבחים וזנות " ַעל ַהר ָּגבַֹּה ְו ִנׂ ָּשא ַׂש ְמ ְּת ִמְׁשָּכ ֵבְך ַּגם
ָׁשם ָע ִלית ִל ְזּבֹ ַח ָז ַבח" (ישעיהו נז,ז) .יחזקאל מציין במפורש את הקשר העז בין
טומאה מקדש וזנות ,כפי שהבאנו בפרק השביעי (לעיל עמ' .)227שתי הנבואות
על הזנות המינית באות בספר יחזקאל בלשון שהיא מן הבוטות והתקיפות
ביותר במקרא ,ואין כדוגמתן בנבואות שאר הנביאים .הראשונה (פרק טז) יש
בה תיאור מיני עז ובוטה של תועבות ירושלים ,שהמעבר בו בין משל ונמשל
לעיתים אינו ברור ,וגם לא המעבר מתיאור מציאות לדימויַ" :ו ִּת ְק ִחי ְּכ ֵלי
ִת ְפ ַאְר ֵּתְך ִמ ְּז ָה ִבי ּו ִמַּכ ְסִּפי ֲאֶׁשר ָנ ַת ִּתי ָלְךַ ,ו ַּת ֲעִׂשי ָלְך ַצ ְל ֵמי ָז ָכר ַו ִּת ְז ִני ָבם" (פסוק
יז) .הזיקה בין הפולחן המיני לפולחן המוות מובעת בפסוקים הבאים לאחריו
(כ-כה)ַ" :ו ִּת ְק ִחי ֶאת ָּב ַנ ִיְך ְו ֶאת ְּבנֹו ַת ִיְך ֲאֶׁשר ָי ַל ְד ְּת ִליַ ,ו ִּת ְזָּב ִחים ָל ֶהם ֶל ֱאכֹול ַה ְמ ַעט
ִמ ַּת ְזנּו ָת ִיְךַ .ו ִּתְׁש ֲח ִטי ֶאת ָּב ָניַ ,ו ִּת ְּת ִנים ְּב ַה ֲע ִביר אֹו ָתם ָל ֶהםְ .ו ֵאת ָּכל ּתֹו ֲעבֹ ַת ִיְך
ְו ַת ְז ֻנ ַת ִיְך [ֶ ]...אל ָּכל רֹאׁש ֶּדֶרְך ָּב ִנית ָר ָמ ֵתְךַ ,ו ְּת ַת ֲע ִבי ֶאת ָי ְפ ֵיְך ַו ְּת ַפׂ ְּש ִקי ֶאת ַר ְג ַל ִיְך
ְל ָכל עֹו ֵבר ַו ַּתְרִּבי ֶאת ַּת ְזנּו ָת ִיְך" .בנבואה זו ,כפי שאראה להלן 33,באים פרטים
השופכים אור על משמעותו של המונח "נחש" במורה הנבוכים.
גם בנבואה השנייה (פרק כג) ,הנביא אומר שש פעמים שהזנות היא בגדר
טומאהַ" 34:וָּיבֹאּו ֵא ֶלי ָה ְב ֵני ָב ֶבל ְל ִמְׁשַּכב ּדִֹדיםַ ,ו ְי ַטְּמאּו אֹו ָתּה ְּב ַת ְזנּו ָתם
ַו ִּת ְט ָמא ָבם ַו ֵּת ַקע ַנ ְפָׁשּה ֵמ ֶהםַ .ו ְּת ַגל ַּת ְזנּו ֶתי ָה ַו ְּת ַגל ֶאת ֶעְרָו ָתּה [ַ ]...ו ַּתְרֶּבה ֶאת
ַּת ְזנּו ֶתי ָה [ַ ]...ו ַּת ְעְּג ָבה ַעל ִּפ ַל ְגֵׁשי ֶהםֲ ,אֶׁשר ְּבַׂשר ֲחמֹוִרים ְּבָׂשָרם ְו ִזְר ַמת סּו ִסים
ִז ְר ָמ ָתם" (יז-כ)" .בשר" היא לשון נקייה לציון איבר המין 35,ו"זרמה" מציינת
את הזרע הזורם .המקרא כורך את הזנות עם פולחן המוותִּ" :כי ִנ ֵאפּו ְו ָדם
