Page 316 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 316

‫‪ 284‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

       ‫ִמן ַה ָח ְכ ָמה‪ּ .‬ו ַב ָח ְכ ָמה ה ּוא א ֹו ֵמר‪ַ " :‬א ֶּי ֶלת ֲא ָה ִבים ְו ַי ֲע ַלת ֵחן‪ּ ַ ,‬ד ֶ ּדי ָה ְי ַר ֻּו ָך‬
                   ‫ְב ָכל ֵעת‪ְּ ,‬ב ַא ֲה ָב ָת ּה ִּת ׁ ְש ֶּגה ָת ִמיד" (משלי ה‪,‬יט)‪( .‬איסורי ביאה כב‪,‬כא)‬

‫הפער בין המונח "חוכמה" לבין המונח "תורה" מוביל להבחנה שמבחין‬
‫ביניהם הרמב"ם בסוף מורה הנבוכים (ג‪,‬נד‪ ,)4-3‬שה"תורה" היא ההלכה‬
‫וה"חוכמה" היא שלמות מעלת המידות וההעמקה בלימוד הפרדס‪ ,‬ונמצא‬
‫"ֶׁש ֵאין ַמ ֲחֶׁש ֶבת ֲעָריֹות ִמ ְתַּגֶּבֶרת ֶאָּלא ְּב ֵלב ָּפנּוי ִמן ַה ָח ְכ ָמה"‪ .‬משמע שהמרחב‬
‫המאפשר את פיתוח החוכמה‪ ,‬המושכלות‪ ,‬הוא מרחב נטול תאוות בכלל‬
‫ובפרט המיניות‪ ,‬ולדיוק‪ :‬מרחב נטול "מחשבת עריות"‪ ,‬כלומר אפילו נטול‬
‫מחשבה מינית‪ ,‬אף אם היא מחשבה של היתר (כגון באשתו)‪ .‬כמו ש"הרהורי‬
‫עבירה קשים מעבירה" (מו"נ ג‪,‬ח‪ 14)14‬כך העסקת המחשבה בעניינים מיניים‬
‫חמורה יותר מעצם המעשה‪ ,‬שיכול להיעשות בטהרת הדעת בלא שלהוב‬
‫תשוקה ותאווה‪ .‬המקבילה להלכה כאן‪ְ" ,‬וֹלא ֵיֵׁשב ְּבֹלא ִאׁ ָּשה‪ֶׁ ,‬שִּמ ְנ ָהג ֶזה‬
‫[לחיות עם אישה] ּגֹו ֵרם ְל ַט ֲה ָרה ְּגדֹו ָלה"‪ ,‬באה בהלכות אישות‪ְ " :‬ו ֵכן ִמ ְצ ַות‬
‫ֲח ָכ ִמים ִהיא ֶׁשֹּלא ֵיֵׁשב ִאיׁש ְּבֹלא ִאׁ ָּשה‪ֶׁ ,‬שֹּלא ָיבֹוא ִלי ֵדי ִהְרהּור" (טו‪,‬טז)‪ .‬מתיאום‬

    ‫שתי ההלכות עולה שהטהרה היא מחשבתית‪ :‬הימנעות מהרהור מיני‪15.‬‬
‫כדאי להשוות תפיסה זו לתפיסה היוונית המיוצגת על ידי אפלטון במשתה‪ ,‬שבה‬
‫התשוקה המינית היא בגדר גורם חינוכי‪ 16.‬הדימויים הארוטיים שבתשוקה‪,‬‬
‫בהזרעה‪ ,‬בבעילה וביחסי מורה‪-‬תלמיד מתחלפים במעשי "אהבת נערים" של‬
‫שיח גוף ונפש‪ 17.‬ה ֵארוס הפילוסופי מתמזג עם ה ֵארוס המיני‪ ,‬ושניהם נעשים‬
‫אחד‪ 18.‬פעמים רבות החיבור בין התשוקה לדעת לבין הכוח המיני מפוקפק‬
‫מאוד‪ ,‬וגם בימינו ניתן לשמוע על ניצול מיני באצטלה של חוויה לימודית‬
‫מעשירה‪ 19.‬זהו היבט אחד המעיב על יחסי מורה‪-‬תלמיד‪ ,‬אך הרמב"ם סבור‬
‫שהפגם אינו טמון בסכנת הניצול המיני‪ ,‬אלא עצם העיסוק במיניות הוא הוא‬
‫המעיב על ההשגה‪ ,‬אף אם מדובר ב"אהבה אפלטונית" במשמעה המקורי‪,‬‬

              ‫המשלבת יחסי מין בין מי שדורשים להשיג את האמת בכנות‪.‬‬

                                                   ‫תשוקה לדעת ה'‬

‫המילים מן המקרא‪ְּ" ,‬ב ַא ֲה ָב ָתּה ִּתְׁשֶּגה ָת ִמיד"‪ ,‬שהרמב"ם מסיים בהן את‬
 ‫הלכות אסורי ביאה‪ ,‬כמעט זהות למילים שהוא חותם בהן את ספר המדע‪:‬‬

       ‫ְו ֵכי ַצד ִהיא ָה ַא ֲה ָבה ָה ְרא ּו ָיה? ה ּוא ׁ ֶש ֹּיא ַהב ֶאת ה' ַא ֲה ָבה ְּגד ֹו ָלה ְי ֵת ָרה‬
       ‫ַר ָּבה ַע ָּזה ַעד ְמ ֹאד‪ַ ,‬עד ׁ ֶש ְּת ֵהא ַנ ְפ ׁש ֹו ְק ׁש ּו ָרה ְּב ַא ֲה ַבת ה'‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ׁש ֹו ֶגה‬
       ‫ָּב ּה ָּת ִמיד‪ְּ ,‬כ ֵא ּל ּו ח ֹו ֵלי ָה ַא ֲה ָבה ׁ ֶש ֵאין ַ ּד ְע ָּתן ְּפנ ּו ָיה ֵמ ַא ֲה ַבת א ֹו ָת ּה ִא ׁ ּ ָשה‬
       ‫ׁ ֶשה ּוא ׁש ֹו ֶגה ָּב ּה ָּת ִמיד‪ֵּ ,‬בין ְּב ׁ ָש ְכב ֹו ֵּבין ְּבק ּומ ֹו‪ֵּ ,‬בין ְּב ׁ ָש ָעה ׁ ֶשה ּוא א ֹו ֵכל‬
   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321