Page 312 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 312

‫‪ 280‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫כיסוד הטומאה" ובקשיים שבה‪ .‬לדעתי‪ ,‬עלה בידי להפריך מכמה היבטים‬
‫הלכתיים את התפיסה שהיסוד המשותף לכל הטומאות הוא המוות‪ .‬ההלכה‬

                                  ‫הבאה ממחישה במובהק את טענתי זו‪:‬‬

       ‫ַה ָּזב ְו ַה ָּז ָבה ְו ַה ִּנ ָ ּדה ְו ַה ּי ֹו ֶל ֶדת ְו ַה ְּמ ֹצ ָרע ׁ ֶש ֵּמת ּו – ֲה ֵרי ֵהן ְמ ַט ְּמ ִאין ִמ ׁ ְש ָּכב‬
       ‫ּו ֶמ ְר ָּכב ַא ַחר ִמי ָת ָתן ְּכ ׁ ֶש ָהי ּו ְּכ ׁ ֶש ֵהן ַח ִ ּיין‪ַ ,‬עד ׁ ֶש ִ ּי ַּמק ַה ָּב ָ ׂשר‪ְ .‬ו ֻט ְמ ָאה ז ֹו‬
       ‫ִמ ִ ּד ְב ֵרי ֶהם‪ְּ ,‬ג ֵז ָרה ׁ ֶש ָּמא ִי ְת ַע ֵּלף ֶא ָחד ֵמ ֵא ּל ּו ִוי ַד ּמ ּו ׁ ֶש ֵּמת‪ְ ,‬וה ּוא ֲע ַד ִין לֹא‬
       ‫ֵמת; ִנ ְמ ָצא ִמ ׁ ְש ָּכ ָבן ּו ֶמ ְר ָּכ ָבן ׁ ֶש ְּל ַא ַחר ִמי ָתה ַאב ֻט ְמ ָאה ׁ ֶש ְּל ִד ְב ֵרי ס ֹו ְפ ִרים‪.‬‬
       ‫ֲא ָבל ָנ ְכ ִרי ׁ ֶש ֵּמת ֵאינ ֹו ע ֹו ֶ ׂשה ִמ ׁ ְש ָּכב‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ְּכ ׁ ֶשה ּוא ַחי ֵאינ ֹו ְמ ַט ֵּמא ֶא ָּלא‬

                                    ‫ִמ ִ ּד ְב ֵרי ֶהם‪ְּ ,‬כמ ֹו ׁ ֶש ֵּב ַא ְרנ ּו‪( .‬מטמאי משכב ומושב ו‪,‬ד)‬

‫הזב והזבה והנידה והיולדת שמתו‪ ,‬חדלים מלטמא בטומאת המיניות מדין‬
‫תורה‪ ,‬אבל תיקנו חכמים (=" ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם") שיטמאו עקב הסבירות הגבוהה‬
‫של זיהוי שגוי של עילפון כמוות‪ .‬אילו היה טעמן של טומאות המיניות‬
‫נידון כביטוי למוות‪ ,‬היה מתגבר כוח הטומאה במותם‪ ,‬והיו מטמאים לפחות‬
‫במידה שהם מטמאים בחייהם‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין מנוס מלהסיק שהטומאות‬
‫המיניות אין להן זיקה ישירה לטומאות המוות‪ .‬להפך‪ .‬הטומאות הללו חלות‬
‫רק כשהטמאים חיים‪ .‬נמצא שטומאות המין הן טומאות בגלל ה"חיים"‬
‫שבהן‪ ,‬ובלשון מדויקת יותר‪ ,‬עקב הענקת כוח חיים לתשוקות המיניות‪5.‬‬
‫הלכה זו כוללת גם את המצורע‪ ,‬שאינו נספח לטומאת המוות‪ ,‬ועוד אדון‬

                                ‫בפרק הבא בייחודיות מצבו של המצורע‪.‬‬
‫וכמו בפרק הקודם‪ ,‬שם הראיתי כי ניתן לראות בטומאות המוות פסילה של‬
‫הרעיון כי פולחן המוות מקרב את האדם אל אלוהיו‪ ,‬אף על פי שיש בעיסוק‬
‫במוות מצווה מבחינות רבות‪ ,‬כגון קבורת המת‪ ,‬כך גם יש לראות בטומאות‬
‫המיניות ריסון לתפיסה שהמיניות היא מהות החיים המקרבים את האדם‬

             ‫למיצוי מהותו ואל אלוהיו‪ .‬בהמשך אדון בהרחבה ברעיון זה‪.‬‬

                  ‫פשר חידת המיניות‬

                                                   ‫סתרי עריות‬

‫המשנה מציינת במסכת חגיגה ב‪,‬א את שיטת לימוד העניינים האזוטריים‬
‫בתפיסה היהודית ומדרגת אותם בסדר רגישות עולה‪" :‬אין דורשין‬
‫בעריות בשלשה‪ ,‬ולא במעשה בראשית בשנים‪ ,‬ולא במרכבה ביחיד"‪,‬‬
‫והרמב"ם אומר בפירושו שמדובר ב"סתרי עריות"‪ ,‬כלומר סודות‪ ,‬כעולה‬
   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317