Page 309 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫‪277‬‬

‫פרק ‪9‬‬

‫טומאות המיני ּות ‪ -‬יחס שגוי למיניות‬

‫בפרק הזה‪ ,‬נעסוק בשאלת משמעותה של הטומאה המינית‪ .‬הרמב"ם מעצב‬
‫את המונח "סתרי העריות" בהתעלמות מוחלטת מן היסוד המיסטי‪ ,‬שהוא‬
‫מסתייג ממנו‪ .‬ה ֵארוס‪ ,‬התשוקה‪ ,‬מומר ברמב"ם מן התשוקה המינית לתשוקת‬

‫הדעת‪.‬‬
‫המיניות היא כוח עז באדם‪ ,‬והיא אינה מהותו של האדם‪ ,‬אבל היא מּועדת‬
‫להטעות אותו‪ .‬התורה מבקשת מן האדם להתרחק מן הזנות‪ ,‬מן המינות ומן‬
‫המיניות הטקסית‪ .‬התרבויות במזרח הקרוב‪ ,‬שהיו שטופות בזימה‪ ,‬תפסו את‬
‫המיניות כחלק מהותי של פולחן האלילים‪ .‬הבנת דבר זה מאפשרת לנו להבין‬
‫את המתח בתפיסת הרמב"ם בין ההיתר הגורף של יחסי אישות במשנה תורה‬
‫לבין תפיסת המין כחרפה במורה הנבוכים‪ .‬הקדושה היא הכלי ליצירת מרחב‬
‫נטול מיניות‪ ,‬ומבדילה בין תפיסת היהדות לבין תפיסת הגויים‪ ,‬כדי לאפשר‬

‫מיצוי מהות האדם‪ ,‬שאינה מינית‪.‬‬
‫התורה מתנגדת לפולחן המיניות ולפולחן המוות‪ ,‬ומעצבת את התפיסה‬
‫שאי‪-‬אפשר להתקרב אל ה' באמצעותן‪ .‬להפך‪ .‬רק בהתרחקות מן המיניות‬
‫ומן המוות‪ ,‬יכול האדם להתקרב אל אלוהיו‪ .‬החלת הטומאה על המיניות‬
‫היא הכלי שבאמצעותו עוצב המרחב של הקודש בתודעת העם‪ .‬המקדש היה‬
‫מרחב חף מכל עיסוק במיניות‪ ,‬והגישה אליו הצריכה טהרה מן המיניות‪.‬‬
‫המסר היה ברור‪ :‬פולחן המיניות אינו הדרך להשגת קרבת אלוהים‪ .‬השימוש‬
‫ביין‪ ,‬עקב היותו דבר המביא לידי זנות‪ ,‬צומצם במקדש‪ ,‬ונאסר כליל על‬

‫דמות המופת הישראלית של הקדושה‪ ,‬הנזיר‪.‬‬