Page 306 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 306

‫‪ 274‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫"פרה זו נׂשאה חטא זה"‪ .‬הפרה האדומה היא קורבן ציבור המאפשר לציבור‬
‫להמשיך לתפקד בטהרה‪ .‬באותו מקום‪ ,‬עסקנו גם בפרדוקס שיש במעשה‬
‫הפרה האדומה‪ ,‬שהיא מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים‪ ,‬והבהרנו‬
‫את הדעה הנומינליסטית על פי דברי הרמב"ם‪" :‬שמאמינים שמרוב החטאים‬

                                                ‫שנשא נטמא הנוגע בו"‪.‬‬
‫מתוך כך‪ ,‬ניתן להבין שגם תולעת השני ועץ הארז והאזוב הם רק משלים‬
‫הבאים לפתח תודעה‪ .‬ראוי לציין שההלכה מקפידה על זיהוי נכון של‬
‫המרכיבים הללו‪ ,‬ובטקס שריפת הפרה‪ ,‬הכוהן מניף כל אחד משלושתם‪,‬‬
‫ובכל אחד מהם מבקש מהקהל שלוש פעמים לאשר את זיהוי המרכיב‪133.‬‬

              ‫ונשאלת השאלה‪ :‬מה מהותם של שלושת המרכיבים הללו?‬
‫א	‪ .‬עץ ארז‪ .‬הכוונה לארז הלבנון )‪ 134.(cedrus libani‬הרמב"ם אומר שאינו‬
‫יודע לזהותו‪ ,‬מפני שלא ראה אותו לא בארץ ישראל ולא במצרים‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫העץ גדל בטבע רק בלבנון‪ 135.‬לענייננו‪ ,‬חשובה העובדה שמדובר בעץ‬
‫שצבעו חום‪-‬אדמדם‪ 136.‬ארזי הלבנון הם עצים גבוהים הנחשבים במקרא‬
‫כיקרים ומהודרים‪ ,‬ומהווים משל להדר ולעוצמה וכבוד‪ 137,‬והרמב"ם‬
‫מזכיר בדבריו את הפסוק‪ְ" :‬ו ָא ֹנ ִכי ִהְׁש ַמ ְד ִּתי ֶאת ָה ֱאמִֹרי ִמְּפ ֵני ֶהם‪ֲ ,‬אֶׁשר‬

                                              ‫ְּכ ֹג ַבּה ֲא ָר ִזים ָּג ְבהֹו"‪138.‬‬
‫ב	‪ .‬תולעת שני‪ .‬רצועת צמר צבוע ב ִצבען המופק מכנימת הכרמיל‬
‫(ממשפחת ‪ ,)Kermesidae‬שהיא בעלת גוף מעוגל בקוטר כמה מ"מ‪,‬‬
‫הנדבקת לצמח פונדקאי באמצעות דונג‪ ,‬נלקטת ביד‪ ,‬מיובשת ונטחנת‪,‬‬
‫ומופק ממנה חומר צביעה אדום‪-‬כתום‪ 139.‬הרמב"ם מזהה אותו בפירוש‬
‫המשנה כצבע אדום הנקרא " ִק ְר ִמז"‪ ,‬שהפקתו נהגה גם בימיו‪ ,‬ולמעשה‬
‫עד ימינו‪ 140.‬ובמשנה תורה הרמב"ם אומר‪ְ " :‬ו ַהּתֹו ַל ַעת ִהיא ַהַּג ְרְּג ִרים‬
‫ָה ֲא ֻדִּמים ְּביֹו ֵתר ַהּדֹו ִמין ְל ַגְר ִעֵּני ַה ֲחרּו ִבין‪ְ ,‬ו ֵהן ְּכמֹו ָהאֹוג‪ְ ,‬ותֹו ַל ַעת ְּכמֹו‬
‫ַיּתּוׁש ֵיׁש ְּב ָכל ַּג ְרֵּגר ֵמ ֶהן" (פרה אדומה ג‪,‬ב‪ .)6‬במקרא נזכר שאנשים עשירים‬

                           ‫התהדרו בבגדים צבועים בתולעת שני‪141.‬‬
‫ג‪ 	.‬האזוב‪ .‬לדברי הרמב"ם‪ְ" :‬ו ָה ֵאזֹוב ָה ָאמּור ַּבּתֹוָרה הּוא ָה ֵאזֹוב ֶׁשאֹו ְכ ִלין‬
‫אֹותֹו ַּב ֲע ֵלי ָּב ִּתים ּו ְמ ַתְּב ִלין ּבֹו ַהְּק ֵדרֹות" (פרה אדומה ג‪,‬ב‪ְ " ;)6‬ו ָה ֵאזֹוב ֶׁשּקֹו ְר ִאין‬
‫אֹותֹו ' ֵאזֹוב' ְּב ִיחּוד – הּוא ַהָּכֵׁשר‪ְ ,‬והּוא ָה ֵאזֹוב ֶׁשאֹו ְכ ִלין אֹותֹו ַּב ֲע ֵלי ָּב ִּתים"‬
‫(פרה אדומה יא‪,‬ה)‪ .‬גם את האזוב הזה‪ ,‬הרמב"ם מזהה בפירוש המשנה כצמח‬
‫הנקרא בערבית " ַז ְע ַּתר"‪ 142.‬במקרא‪ ,‬האזוב נזכר כניגוד לארז הגדול‪ ,‬כמו‬
‫שעולה מן הפסוק המדבר על שלמה המלך‪ַ" :‬ו ְי ַדֵּבר ַעל ָה ֵע ִצים ִמן ָה ֶאֶרז‬
‫ֲאֶׁשר ַּבְּל ָבנֹון ְו ַעד ָה ֵאזֹוב ֲאֶׁשר יֹ ֵצא ַּבִּקיר" (מלכים‪-‬א ה‪,‬יג)‪ .‬האזוב משמש גם‬

                     ‫להזיה על המיטהר מטומאת המת (פרה אדומה יא‪,‬א)‪.‬‬
   301   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311