Page 306 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 306
274׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
"פרה זו נׂשאה חטא זה" .הפרה האדומה היא קורבן ציבור המאפשר לציבור
להמשיך לתפקד בטהרה .באותו מקום ,עסקנו גם בפרדוקס שיש במעשה
הפרה האדומה ,שהיא מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים ,והבהרנו
את הדעה הנומינליסטית על פי דברי הרמב"ם" :שמאמינים שמרוב החטאים
שנשא נטמא הנוגע בו".
מתוך כך ,ניתן להבין שגם תולעת השני ועץ הארז והאזוב הם רק משלים
הבאים לפתח תודעה .ראוי לציין שההלכה מקפידה על זיהוי נכון של
המרכיבים הללו ,ובטקס שריפת הפרה ,הכוהן מניף כל אחד משלושתם,
ובכל אחד מהם מבקש מהקהל שלוש פעמים לאשר את זיהוי המרכיב133.
ונשאלת השאלה :מה מהותם של שלושת המרכיבים הללו?
א .עץ ארז .הכוונה לארז הלבנון ) 134.(cedrus libaniהרמב"ם אומר שאינו
יודע לזהותו ,מפני שלא ראה אותו לא בארץ ישראל ולא במצרים .ואכן,
העץ גדל בטבע רק בלבנון 135.לענייננו ,חשובה העובדה שמדובר בעץ
שצבעו חום-אדמדם 136.ארזי הלבנון הם עצים גבוהים הנחשבים במקרא
כיקרים ומהודרים ,ומהווים משל להדר ולעוצמה וכבוד 137,והרמב"ם
מזכיר בדבריו את הפסוקְ" :ו ָא ֹנ ִכי ִהְׁש ַמ ְד ִּתי ֶאת ָה ֱאמִֹרי ִמְּפ ֵני ֶהםֲ ,אֶׁשר
ְּכ ֹג ַבּה ֲא ָר ִזים ָּג ְבהֹו"138.
ב .תולעת שני .רצועת צמר צבוע ב ִצבען המופק מכנימת הכרמיל
(ממשפחת ,)Kermesidaeשהיא בעלת גוף מעוגל בקוטר כמה מ"מ,
הנדבקת לצמח פונדקאי באמצעות דונג ,נלקטת ביד ,מיובשת ונטחנת,
ומופק ממנה חומר צביעה אדום-כתום 139.הרמב"ם מזהה אותו בפירוש
המשנה כצבע אדום הנקרא " ִק ְר ִמז" ,שהפקתו נהגה גם בימיו ,ולמעשה
עד ימינו 140.ובמשנה תורה הרמב"ם אומרְ " :ו ַהּתֹו ַל ַעת ִהיא ַהַּג ְרְּג ִרים
ָה ֲא ֻדִּמים ְּביֹו ֵתר ַהּדֹו ִמין ְל ַגְר ִעֵּני ַה ֲחרּו ִביןְ ,ו ֵהן ְּכמֹו ָהאֹוגְ ,ותֹו ַל ַעת ְּכמֹו
ַיּתּוׁש ֵיׁש ְּב ָכל ַּג ְרֵּגר ֵמ ֶהן" (פרה אדומה ג,ב .)6במקרא נזכר שאנשים עשירים
התהדרו בבגדים צבועים בתולעת שני141.
ג .האזוב .לדברי הרמב"םְ" :ו ָה ֵאזֹוב ָה ָאמּור ַּבּתֹוָרה הּוא ָה ֵאזֹוב ֶׁשאֹו ְכ ִלין
אֹותֹו ַּב ֲע ֵלי ָּב ִּתים ּו ְמ ַתְּב ִלין ּבֹו ַהְּק ֵדרֹות" (פרה אדומה ג,בְ " ;)6ו ָה ֵאזֹוב ֶׁשּקֹו ְר ִאין
אֹותֹו ' ֵאזֹוב' ְּב ִיחּוד – הּוא ַהָּכֵׁשרְ ,והּוא ָה ֵאזֹוב ֶׁשאֹו ְכ ִלין אֹותֹו ַּב ֲע ֵלי ָּב ִּתים"
(פרה אדומה יא,ה) .גם את האזוב הזה ,הרמב"ם מזהה בפירוש המשנה כצמח
הנקרא בערבית " ַז ְע ַּתר" 142.במקרא ,האזוב נזכר כניגוד לארז הגדול ,כמו
שעולה מן הפסוק המדבר על שלמה המלךַ" :ו ְי ַדֵּבר ַעל ָה ֵע ִצים ִמן ָה ֶאֶרז
ֲאֶׁשר ַּבְּל ָבנֹון ְו ַעד ָה ֵאזֹוב ֲאֶׁשר יֹ ֵצא ַּבִּקיר" (מלכים-א ה,יג) .האזוב משמש גם
להזיה על המיטהר מטומאת המת (פרה אדומה יא,א).
